קטגוריה:בראשית יח טז
ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיָּקֻ֤מוּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיַּשְׁקִ֖פוּ עַל־פְּנֵ֣י סְדֹ֑ם וְאַ֨בְרָהָ֔ם הֹלֵ֥ךְ עִמָּ֖ם לְשַׁלְּחָֽם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יָּקֻ֤מוּ מִ/שָּׁם֙ הָֽ/אֲנָשִׁ֔ים וַ/יַּשְׁקִ֖פוּ עַל־פְּנֵ֣י סְדֹ֑ם וְ/אַ֨בְרָהָ֔ם הֹלֵ֥ךְ עִמָּ֖/ם לְ/שַׁלְּחָֽ/ם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְקָמוּ מִתַּמָּן גּוּבְרַיָּא וְאִסְתַּכִיאוּ עַל אַפֵּי סְדוֹם וְאַבְרָהָם אָזֵיל עִמְּהוֹן לְאַלְווֹאֵיהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְקָמוּ מִתַּמָן מַלְאָכַיָא דַהֲווֹ מְדַמְיָין לְגַבְרַיָא דִין דְבִשַר יַת שָרָה סְלִיק לִשְמֵי מְרוֹמָא וּתְרֵין מִנְהוֹן אוֹדִיקוּ עַל אַנְפֵּי סְדוֹם וְאַבְרָהָם אָזִיל עִמְהוֹן לְאַלְוָואֵיהוֹן: |
| ירושלמי (קטעים): | וְאַדִיקוּ: |
רש"י
"לשלחם" - ללוותם כסבור אורחים הם
מפרשי רש"י
[מד] כסבור אורחים הם. אף על גב דבלאו האי קרא היה סובר שהיו אורחים, דאם לא כן "ואקחה פת לחם וגו'" (פסוק ה), ולמה עשה להם סעודה, אלא רוצה לומר דעדיין היה סובר שהיו אורחים, ולא תאמר מפני שהיה שומע מהם הבשורה ועל ידי זה נודע לו שהם מלאכים דאם לא כן מנא ידעו הבשורה שבשרו, אלא דעדיין כאורחים נדמו לו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לְשַׁלְּחָם – לְלַוּוֹתָם, כְּסָבוּר אוֹרְחִים הֵם.
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" וישקיפו" השקפה לרעה:
" על פני סדום" שהיה הפך ביתו של אברהם כמו שהעיד הנביא באמרו הלא זה עון סדום אחותך גאון ושבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה:דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
האנשים יראה מיותר. וכן באומרו וישקיפו היה לו לומר וילכו סדומה. אך הנה סיפרה תורה כי עשו באופן שיזכה אברהם במצות לויה, והוא כי הנה הראותם כאנשים לא היה רק למען יאכילם אברהם, אך אחרי אכלם היו יכולים לשוב אל רוחניותן, וברגע ימצאו בסדום ואפילו בדמות אנשים, כי שלישו של עולם הוא המלאך, ובפסיעה אחת ימצאו בסדום. ואמר כי "ויקומו משם האנשים" שהוא כדרך אנשים ההולכים הלוך ונסוע, וגם "וישקיפו" משם "על פני סדום", ולא קפצו כרגע בלי השקפה, היה על כי "ואברהם הולך עמם לשלחם", שלא היה הלוכם יותר מהלוך אברהם כדי לשלחם, שהוא למען קיים מצות לויה,
ואילו קפצו כמו רגע לא היה מקיים המצוה:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח טז.
וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם
וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם
במעשיהם המלאכים רמזו לאיפה הם הולכים. הם הלכו לכיוון סדום ועצרו להשקיף על סדום. הם העריכו את זמן ההליכה כדי להגיע עם ערב, ככתוב: "ויַָּבֹאו שְּׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה, בָּעֶרֶב" (ביאור: בראשית יט א).
המידע הזה מאפשר לדעת איפה שכנה סדום ואיפה היה אלון ממרא שממזרח לחברון. במרחק הליכה מסוים מאלון ממרא, בקצה ההר שמעל למדבר יהודה, היה מקום שממנו ירד שביל לכיוון ים המלח וערי הככר, ומשם ניתן היה להשקיף על סדום שבצד המזרחי של הירדן, מצפון לים המלח.
וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם
מנהג כבוד של ליווי אורחים.
- חוקי חמורבי מספר 23 ו-24 מטילים אחריות למותו של איש או לשדידתו על ראש העיר הקרובה למקום. זה הגיוני שאנשי המקום יהיו אחראים לאדמתם ולאנשים בסביבתם, ובמידה שקורה דבר רע, הם אחראים לפצות על הנזק לנפגע. אברהם למעשה קיים את החוק ווידא שלא יעונה כל רע לאורחיו במרחק סביר ממאהלו.
- גם בחוקי משה נאמר שאם נמצא אדם מת בשדה, העיר הקרובה אחראית לקבורתו, ככתוב: "כִּי יִמָּצֵא חָלָל, בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ, נֹפֵל, בַּשָּׂדֶה: לֹא נוֹדַע, מִי הִכָּהוּ. ... וְהָיָה הָעִיר, הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל" (דברים כא ג).
אפשרי שאברהם קיווה לדעת מה היא תוכניתם של המלאכים.
וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם - קירבה זמנית לאורחים, ריחוק זמני משרה
המלאכים נזפו באברהם שלא גילה לשרה את הבשורה שאלוהים הבטיח לו ולה. אנו מבינים את זה כי המלאכים באו לספר לשרה, שרה צחקה בפליאה, ואברהם לא הגיב. הוא לא צחק, לא הודה לאלוהים, לא הציע מתנה לאורחים, כלום. שקט מוחלט. אברהם הבין ששרה תבין שהוא לא גילה לה, ולכן ייתכן שהיא תכעס עליו. לכן הוא העדיך ללוות את המלאכים ולתת לה זמן להתקרר, ואולי בסקרנות וכבוד לשאול אותו מה עוד הוא שמע ולמד.
ואכן, הסיפור הבא הוא יציאתו של אברהם ושרה לגרר, למרות שלא היה רעב בארץ, ושם הוא מציג אותה כאחותו, כדי לא לבוא אליה.
אולם אלוהים מטפל בזה: שרה מבריאה, מתעשרת, ואברהם זוכה להכניס אותה להריון.
איך משלחים אורח?
הרבנים דנו רבות בסוגיה הזו (סוטה מו ב).
מאברהם אנו למדים את הבאים:
- אברהם הלך איתם כברת דרך עד לקצה ההר.
- אברהם לא שאל אותם שאלות בטלות ומה היא מטרתם או עיסוקם.
- אברהם נשאר לעמוד ולהסתכל עליהם עד שהם נעלמו מעיניו - "וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד, לִפְנֵי יְהוָה" (ביאור:בראשית יח כב)
- אברהם לא עיכב אותם בדרכם.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית יח טז"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.