מפרשי רש"י על שמות יד כד


<< | מפרשי רש"י על שמותפרק י"ד • פסוק כ"ד | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • י • יא • יב • יג • טו • יט • כ • כא • כג • כד • כה • כו • כח • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


פסוק

(כד) וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּשְׁקֵף יְהוָה אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם.

רש"י

"באשמרת הבקר" - (ברכות ג) שלשת חלקי הלילה קרוין אשמורות ואותה שלפני הבקר קורא אשמורת הבקר ואומר אני לפי שהלילה חלוק למשמרות שיר של מלאכי השרת כת אחר כת לשלשה חלקים לכך קרוי אשמורת וזהו שתרגם אונקלוס מטרת

"וישקף" - ויבט כלומר פנה אליהם להשחיתם ותרגומו ואסתכי אף הוא לשון הבטה כמו (במדבר כג) שדה צופים לחקל סכותא

"בעמוד אש וענן" - עמוד ענן יורד ועושה אותו כטיט ועמוד אש מרתיחו וטלפי סוסיהם משתמטות (מכילתא)

"ויהם" - ל' מהומה אשטורדישו"ן בלע"ז (בעטייבונג) ערבבם נטל סגניות שלהם ושנינו בפרקי ר"א בנו של ר' יוסי הגלילי כל מקום שנאמר בו מהומה הרעשת קול הוא וזה אב לכולן (ש"א ז) וירעם ה' בקול גדול וגו' על פלשתים ויהומם


רש"י מנוקד ומעוצב

בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר – שְׁלֹשֶׁת חֶלְקֵי הַלַּיְלָה קְרוּיִין אַשְׁמוּרָה (ברכות ג' ע"א), וְאוֹתָהּ שֶׁלִּפְנֵי הַבֹּקֶר קוֹרֵא אַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר. וְאוֹמֵר אֲנִי, לְפִי שֶׁהַלַּיְלָה חָלוּק לְמִשְׁמְרוֹת שִׁיר שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, כַּת אַחַר כַּת, לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים, לְכָךְ קָרוּי אַשְׁמֹרֶת; וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: "בְּמַטְּרַת" [=בְּמִשְׁמֶרֶת].
וַיַּשְׁקֵף – וַיַּבֵּט; כְּלוֹמַר, פָּנָה אֲלֵיהֶם לְהַשְׁחִיתָם. וְתַרְגּוּמוֹ "וְאִסְתַּכִי", אַף הוּא לְשׁוֹן הַבָּטָה, כְּמוֹ "שְׂדֵה צֹפִים" (במדבר כג,יד), "חֲקַל סָכוּתָא" (אונקלוס).
בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן – עַמּוּד עָנָן יוֹרֵד וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ כְּטִיט, וְעַמּוּד אֵשׁ מַרְתִּיחוֹ, וְטַלְפֵי סוּסֵיהֶם מִשְׁתַּמְּטוֹת.
וַיָּהָם – לְשׁוֹן מְהוּמָה, אשטורדישו"ן [estordison = מבוכה, הלם‏[1]] בְּלַעַז; עִרְבְּבָם, נָטַל סִגְנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם‏[2]. וְשָׁנִינוּ בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ מְהוּמָה, הַרְעָשַׁת קוֹל הוּא; וְזֶה אָב לְכֻלָּן: "וַיַּרְעֵם ה' בְּקוֹל גָּדוֹל" וְגוֹמֵר "עַל פְּלִשְׁתִּים וַיְהֻמֵּם" (שמ"א ז,י).

מפרשי רש"י

[כט] משמרות שיר של מלאכי השרת כת אחר כת. נקרא זה 'משמר' לפי שכל דבר שהוא שומר סדרו זה אחר זה נקרא 'משמר', לפי שהוא שומר סדרו:

[ל] פנה אליהם להשחיתם. דכל השקפה שבמקרא לרעה חוץ ממתנות עניים כדלעיל בפסוק (בראשית יח, טז) "וישקיפו על פני סדום" (כ"ה ברא"ם):

[לא] עמוד הענן יורד ועושה אותו כטיט וכו'. ואין להקשות בלא עמוד הענן הרי היו שם מים בים, ולמה היה צריך לעמוד הענן לעשות כמו טיט, דודאי צריך לעמוד הענן, דאף על גב שהיו שם מים - לא היו מוכנים להיות נעשים לטיט, כי מי הים זכים הם וצלולים, ודבר שהוא צלול כאשר יתערב בו טיט אינו עומד ביחד, אבל יחזור לצלילותו מיד, אבל דבר שהוא עב וגס כמו עמוד הענן, כאשר יתערב שם עפר ודבר גס - נעשה עב כמו טיט:

בד"ה שלשת חלקי כו' אשמורת כו' נ"ב ומ"ש אח"כ ואומר אני כו' היינו שסובר שלשון אשמור' הוא מלשון וישמר ושמירת וא' שבאשמורת נוספת וכן פירש הראב"ע ולכך הביא התרגום שפירש מטר' גבי והיה לכם למשמרת ממילא הכא ג"כ פי' מטר' וק"ל מהרש"ל:

  1. ^ רש"י אינו מתרגם את הפועל שבפסוק (ויהם), אלא מתרגם את הסברו שלו: "לשון מהומה".
  2. ^ פֵּרוּשׁ: נֵס וְדֶגֶל.