ביאור:מ"ג בראשית יח טז
וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים עריכה
ויקומו משם האנשים. שנים מהם הלכו לסדום כדכתיב ויבאו שני המלאכים סדומה וגדול שבהם היה מדבר עם אברהם. וזהו שכתב בו וה' אמר המכסה אני וגו' וכן ואברהם עודנו עומד לפני ה'. פסוקים אלו מדברי שלישי:
ויקמו משם האנשים. פנו מבית החסד.
וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם עריכה
וישקפו. כל השקפה שבמקרא לרעה חוץ מהשקיפה ממעון קדשך (דברים כו) שגדול כח מתנות עניים שהופך מדת הרוגז לרחמים:
וישקיפו. השקפה לרעה. על פני סדום. שהיה הפך ביתו של אברהם, כמו שהעיד הנביא באמרו "הנה זה היה עון סדם אחותך, גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה" (יחזקאל טז, מט).
וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם: עריכה
לשלחם. ללותם כסבור אורחים הם:
ואברהם הולך עמם לשלחם. וסמיך ליה וה' אמר, ובאורו אמר לאברהם, כי בזכות הלויה בא אליו הדבור. ושיעור מצות לויה דרשו רז"ל, חבר לחבר עד עבורה של עיר, הרב לתלמיד עד תחום שבת, תלמיד לרב עד ג' פרסאות, בעל הבית לאורח מיל, שנאמר (תהלים צא) כי מלאכיו יצוה לך:
ואברהם הלך.. וה' אמר. הוא היה מתעסק במצות גמילות חסדים ללוות את האורחים, "וה' אמר" שיגלה לו "למען אשר יצוה את בניו", כאמרם זכרונם לברכה: שכר מצוה מצוה (אבות ד, ב).