ביאור:דברי הימים ב ג

אין לדף הזה גרסאות שנסקרו, וייתכן שהוא מעולם לא עבר בדיקת איכות.

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברי הימים א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
דברי הימים ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו (מהדורות נוספות של דברי הימים ב ג)

הקמת בית המקדש

מקביל למלכים א פרקים ו-ז
מומלץ לעיין שם, בפירוש ובתרשים

א וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהוָה בִּירוּשָׁלַ͏ִם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אביו, אֲשֶׁר הֵכִין שלמה הכין בִּמְקוֹם דָּוִיד בדיוק במקום בו דוד תכנן בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי. ב וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בַּשֵּׁנִי ב' באייר, בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ.

האולם וההיכל

מבנה בית ראשון על פי מכון המקדש: האולם גובהו 120 אמה, ההיכל גובהו 3 קומות בגובה 90 אמה, שני עמודי נחושת (בחזית האולם) ויקימקדש

ג וְאֵלֶּה הוּסַד אשר ייסד שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים: הָאֹרֶךְ לכל האורך ביחד: האולם, ההיכל (קדש) והדביר (קדש הקדשים), ממזרח למערב אַמּוֹת בַּמִּדָּה הָרִאשׁוֹנָה כמדת האמה בה השתמשו בבניית המשכן אַמּוֹת שִׁשִּׁים, וְרֹחַב אַמּוֹת עֶשְׂרִים. ד וְהָאוּלָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֹרֶךְ האורך של האולם מצפון לדרום עַל פְּנֵי רֹחַב הַבַּיִת שהיה לרוחבו של בית המקדש אַמּוֹת עֶשְׂרִים ורוחבו ממזרח למערב שלא מוזכר כאן היה עשר אמות וְהַגֹּבַהּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים מספר מלכים משמע שהיה נמוך יותר, ויתכן שבפירקנו זה כולל עליות. יש בכך שיטות רבות - ניתן לקרא על כך בהרחבה בוויקיפדיה , וַיְצַפֵּהוּ את הבית, (ההיכל והדביר) לא את האולם (רש"י). וי"א שהכוונה לאולם (מלבי"ם) מִפְּנִימָה מבפנים זָהָב טָהוֹר. ה וְאֵת הַבַּיִת הַגָּדוֹל ההיכל חִפָּה עֵץ בְּרוֹשִׁים וַיְחַפֵּהוּ ואת העצים ציפה ב- זָהָב טוֹב, וַיַּעַל עָלָיו גילף על העצים ציורים של תִּמֹרִים עצי דקלים וְשַׁרְשְׁרוֹת קישוטים בדוגמת שרשראות. ו וַיְצַף אֶת הַבַּיִת על הזהב אֶבֶן יְקָרָה לְתִפְאָרֶת, וְהַזָּהָב זְהַב פַּרְוָי שם של מקום שהיו מביאים ממנו זהב משובח. ז וַיְחַף אֶת הַבַּיִת: הַקֹּרוֹת, הַסִּפִּים הרצפה וְקִירוֹתָיו וְדַלְתוֹתָיו - זָהָב, וּפִתַּח גילף בזהב כְּרוּבִים עַל הַקִּירוֹת. {ס}

קודש הקדשים

קודש הקודשים, על פי ויקימקדש

ח וַיַּעַשׂ אֶת בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, אָרְכּוֹ עַל פְּנֵי רֹחַב הַבַּיִת אַמּוֹת עֶשְׂרִים, וְרָחְבּוֹ אַמּוֹת עֶשְׂרִים, וַיְחַפֵּהוּ זָהָב טוֹב לְכִכָּרִים שֵׁשׁ מֵאוֹת 600 כיכר. ט וּמִשְׁקָל לְמִסְמְרוֹת לִשְׁקָלִים חֲמִשִּׁים 50 שקל זָהָב, וְהָעֲלִיּוֹת שהיו מעל בית המקדש חִפָּה זָהָב. י וַיַּעַשׂ בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים כְּרוּבִים שְׁנַיִם מעץ מַעֲשֵׂה צַעֲצֻעִים פרצוף של ילדים קטנים (רש"י), וַיְצַפּוּ אֹתָם זָהָב. יא וְכַנְפֵי הַכְּרוּבִים, אָרְכָּם אַמּוֹת עֶשְׂרִים, כְּנַף הָאֶחָד לְאַמּוֹת חָמֵשׁ מַגַּעַת לְקִיר הַבַּיִת בצד דרום, וְהַכָּנָף הָאַחֶרֶת אַמּוֹת חָמֵשׁ מַגִּיעַ לִכְנַף הַכְּרוּב הָאַחֵר. יב וּכְנַף הַכְּרוּב הָאֶחָד אַמּוֹת חָמֵשׁ מַגִּיעַ לְקִיר הַבָּיִת בצד צפון, וְהַכָּנָף הָאַחֶרֶת אַמּוֹת חָמֵשׁ דְּבֵקָה לִכְנַף הַכְּרוּב הָאַחֵר. יג כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים הָאֵלֶּה פֹּרְשִׂים אַמּוֹת עֶשְׂרִים, וְהֵם עֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם וּפְנֵיהֶם לַבָּיִת פניהם היו כמסתכלים לתוך הבית, וגם אחד מול השני. {ס}
יד וַיַּעַשׂ אֶת הַפָּרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן סוג צבע אדום. עיין ארגמן וְכַרְמִיל סוג צבע אדום שנקרא שני. עיין שני וּבוּץ פשתן, וַיַּעַל עָלָיו כְּרוּבִים. {ס}

עמודי בית המקדש, יכין ובועז

עמודי "מקדש שלמה" בברזיל, בעת בנייתו, דצמבר 2011

טו וַיַּעַשׂ לִפְנֵי הַבַּיִת עַמּוּדִים שְׁנַיִם, אַמּוֹת שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ אֹרֶךְ שני העמודים ביחד כשיצקו אותם, ואחר כך חלקו אותם לשניים, כל אחד 17.5 אמות, ועוד חצי אמה תוספת של בסיס\כותרת\"מעשה שושן"\"צפת", וכך מגיעים ל-18 אמות המוזכרים כגובה כל עמוד במלכים א ז טו (ויש עוד שיטות - ראה בויקימקדש), וְהַצֶּפֶת אורך הכותרת, קישוט שהיה מונח על העמוד אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ אַמּוֹת חָמֵשׁ אורכם, כמו שכתוב במלכים א ז טז. {ס}
טז וַיַּעַשׂ שַׁרְשְׁרוֹת בַּדְּבִיר בצורת רביד (תכשיט לצואר) וַיִּתֵּן עַל רֹאשׁ הָעַמֻּדִים, וַיַּעַשׂ רִמּוֹנִים מֵאָה וַיִּתֵּן בַּשַּׁרְשְׁרוֹת. יז וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּדִים עַל פְּנֵי הַהֵיכָל, אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מֵהַשְּׂמֹאול, וַיִּקְרָא שֵׁם (הימיני) הַיְמָנִי הדרומי, מלשון "תימן" (או שהכוונה לצפוני, שהוא מימינו של הנכנס) יָכִין וְשֵׁם הַשְּׂמָאלִי בֹּעַז. {ס}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות