קטגוריה:אסתר ב ה
איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
אִ֣ישׁ יְהוּדִ֔י הָיָ֖ה בְּשׁוּשַׁ֣ן הַבִּירָ֑ה וּשְׁמ֣וֹ מׇרְדֳּכַ֗י בֶּ֣ן יָאִ֧יר בֶּן־שִׁמְעִ֛י בֶּן־קִ֖ישׁ אִ֥ישׁ יְמִינִֽי׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
אִ֣ישׁ יְהוּדִ֔י הָיָ֖ה בְּ/שׁוּשַׁ֣ן הַ/בִּירָ֑ה וּ/שְׁמ֣/וֹ מָרְדֳּכַ֗י בֶּ֣ן יָאִ֧יר בֶּן־שִׁמְעִ֛י בֶּן־קִ֖ישׁ אִ֥ישׁ יְמִינִֽי׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
תרגום אחד (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
"איש יהודי" - על שגלה עם גלות יהודה כל אותן שגלו עם מלכי יהודה היו קרויים יהודים בין הגוים ואפילו משבט אחר הם
"איש ימיני" - מבנימין היה כך פשוטו ורבותינו דרשו מה שדרשומלבי"ם (כל הפרק)
{ה} השאלות:
- איש יהודי, יש לדקדק שהיה לו לומר ויהי איש יהודי בשושן, ולמה מספר יחוסו :
איש יהודי. הכתוב בא לספר צדקת מרדכי ואסתר, איך בשלשה זמנים היתה אנוסה גמורה ונלקחה בעל כרחה, א. בזמן הראשון שנלקחה מביתה, ב. בזמן השני במשך י"ב חדש שישבה תחת יד הגי, ג. זמן השלישי בעת נלקחה אל היכל המלך.
עתה החל לספר מתחילת לקיחתה מביתה, שמרדכי הסתירה משך זמן רב, הגם שהיה לו סכנה בדבר כי פקודת המלך בודאי היתה שכל מי שיש לו בת יפה יביאנה, וכשעובר על פקודת המלך אחת דתו להמית ובכל זאת לא מסרה ברצונו, וחושב בזה שמונה ענינים, א. איש יהודי היה בשושן הבירה, שאם היה מרדכי דר במדינה אחרת לא היתה הסכנה גדולה כ"כ, כי היה יכול לומר שלא שמע מפקודת המלך, אבל הוא היה בשושן ושם היה מקום הקיבוץ ונודע לכל בני העיר, וגם אם היה דר בשושן זה מקרוב היה לו תירוץ שעדן לא שמע, על זה אמר איש יהודי היה מכבר בשושן שדר שמה מימי קדם, ובזה מתחייב ראשו למלך, ב. ושמו מרדכי. כי אם היה איש שפל ונבזה היה לו אמתלא שנכלם למסור בתו למלך בידעו פחיתות מדרגתו, לכן אמר שהיה איש הנודע בשמו ויחוסו ושם שבטו לכבוד ולתפארת, ובשגם שהיה מזרע המלוכה מבני שאול :מדרש רבה
ה.
"וּבִמְלֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה" וּבִמְלוֹאת כתיב "עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים וְגוֹ' מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים" רב ושמואל חד אמר שבעה חוץ ממאה ושמונים ושמואל אמר שבעה עם מאה ושמונים א"ר סימון הדא שושן הבירה כבית קומטיטון היה מאכל ומשתה מצוי בה א"ר חנינא בר פפא גדולי הדור היו שם וברחו אמר רב חנינא בר עטל יהודים היו שם באותה סעודה אמר לון אותו רשע יכול אלוהיכון עתיד דעביד לכון יותר מכן אמרו לו (ישעיה סד, ג): "עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה" אם כסעודה זו הוא עושה לנו אנו אומרין לו כבר אכלנוה על שלחנו של אחשורוש:
תרגום ויקיטקסט: איש יהודי (מממלכת יהודה) היה בשושן הבירה. שמו היה מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש, והוא היה איש ימיני (משבט בנימין) -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב ה.
איש יהודי או איש ימיני?
בתחילת הפסוק מרדכי נקרא "אִישׁ יְהוּדִי". המילה יהודי נזכרת לראשונה בימי מלכי יהודה המאוחרים, כגון ב(מלכים ב טז ו): "בָּעֵת הַהִיא הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם אֶת אֵילַת לַאֲרָם, וַיְנַשֵּׁל אֶת הַיְהוּדִים מֵאֵילוֹת", (ירמיהו מ יב): "וַיָּשֻׁבוּ כָל הַיְּהוּדִים מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר נִדְּחוּ שָׁם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ יְהוּדָה אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּתָה", (ירמיהו מד א): "הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם", (דניאל ג ח): "כָּל קֳבֵל דְּנָה בֵּהּ זִמְנָא קְרִבוּ גֻּבְרִין כַּשְׂדָּאִין וַאֲכַלוּ קַרְצֵיהוֹן דִּי יְהוּדָיֵא", (דברי הימים א ד יח): "וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר". משמעותו המקורית היא: בן שבט יהודה.
אולם, בסוף הפסוק מרדכי נקרא "אִישׁ יְמִינִי", כלומר משבט בנימין, ואף מתוארת בקצרה שושלת היוחסין שלו הכוללת דמויות-מפתח משבט בנימין. אם כך, מדוע מרדכי נקרא יהודי?
1. בני ישראל (חוץ משבט לוי) איבדו את השיכות השבטית שלהם כשיצאו לגלות, והצטרפו לשבט יהודה. כך מרדכי משבט בנימין מזהה את עצמו כחלק משבט יהודה, שבא מארץ יהודה והיה אזרח של ממלכת יהודה.
בסוף המגילה נאמר (אסתר ח יז): "וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים כִּי נָפַל פַּחַד הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם". חלק מהמתיהדים היו שארית מעשרת השבטים שהגלו ממלכת ישראל בצפון, גם הם הצטרפו לשבט יהודה וקיבלו עליהם את מה שכתבו מרדכי ואסתר, וכך הם אבדו סופית.
כל עוד בני ישראל קיימו או קיוו לקיים את חוק גאולת האדמות בשנת היובל, היתה חשיבות גדולה לשמור על הזהות המשפחתית כדי להנות מהיתרון העצום של גאולת קרקע חקלאית. וכך עזרה ונחמיה מרבים בתאור האנשים ומוצאם (נחמיה ז סא): "וְאֵלֶּה הָעֹלִים מִתֵּל מֶלַח תֵּל חַרְשָׁא כְּרוּב אַדָּן אִמֵּר וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד בֵּית אֲבוֹתָם וְזַרְעָם אִם מִיִּשְׂרָאֵל הֵם". אולם מחוץ לארץ לישראל והפסקת חוק היובל לקרקעות, חשיבות המשפחה ירדה, וכל האנשים נעשו פשוט יהודים.
תשובות נוספות לשאלה זו ניתן למצוא בתלמוד (בבלי מגילה יב:-יג.):
2. "אביו מבנימין ואמו מיהודה" (רבה בר בר חנה בשם רבי יהושע בן לוי).
3. "הכישלון הוא יתום" - מרדכי סיכן את עם ישראל, ולכן כל אחד מהשבטים - יהודה ובנימין - התנער ממנו וטען שהוא שייך לשבט השני (רבא). ומצד שני, "להצלחה אבות רבים" - לאחר שמרדכי הצליח והציל את ישראל, כל אחד מהשבטים טען שהוא שייך אליו (רבנן).
4. המושג 'יהודי' מציין לא רק שבט אלא גם אמונה - הודאה בקיום ה', ייחוד שם ה' בעולם, וכפירה בעבודת אלילים: "כל הכופר בעבודה זרה נקרא 'יהודי'" (רבי יוחנן). גם דניאל חנניה מישאל ועזריה נקראו "יהודים", לא רק משום שבאו משבט יהודה אלא גם מפני שייחדו את שם ה' וסירבו להשתחוות לצלם של מלך בבל, (דניאל ג יב): "אִיתַי גֻּבְרִין יְהוּדָאיִן... לֵאלָהָךְ לָא פָלְחִין". ויש מפרשים שגם בתיה בת פרעה נקראה (דברי הימים א ד יח): "הַיְהֻדִיָּה" משום שכפרה באלהי מצרים וייחדה את שם ה' (רבי שמעון בן פזי).
בן שמעי בן קיש
קיש הוא אביו של שאול, המלך הראשון, (שמואל א יט ב): "וַיְהִי-אִישׁ מבן ימין (מִבִּנְיָמִין), וּשְׁמוֹ קִישׁ בֶּן-אֲבִיאֵל בֶּן-צְרוֹר בֶּן-בְּכוֹרַת בֶּן-אֲפִיחַ--בֶּן-אִישׁ יְמִינִי: גִּבּוֹר, חָיִל. וְלוֹ-הָיָה בֵן וּשְׁמוֹ שָׁאוּל"".
שמעי גם הוא קרוב-משפחה של שאול, (שמואל ב טז ה): "וְהִנֵּה מִשָּׁם אִישׁ יוֹצֵא מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית-שָׁאוּל, וּשְׁמוֹ שִׁמְעִי בֶן-גֵּרָא, יֹצֵא יָצוֹא, וּמְקַלֵּל". שמעי היה הראשון משבט בנימין, יורשי שאול המלך, שדבקו בבית דוד ובשבט יהודה, (שמואל ב יט כא): "וְהִנֵּה-בָאתִי הַיּוֹם, רִאשׁוֹן לְכָל-בֵּית יוֹסֵף, לָרֶדֶת, לִקְרַאת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ".
בין קיש ושמעי לבין מרדכי מפרידות מאות שנים ובוודאי עשרות דורות שאינם נזכרים כאן. מדוע נזכרו דווקא שני אלה?
1. מקובל היה לשמור את השמות המקוריים של אבי המשפחה שהיה חשוב בתולדות עמינו, ולתת אותם לצאצאיו. כך כותב המגילה מראה לנו שמרדכי היה ממשפחת קיש אבי שאול המלך.
2. וחכמי התלמוד פירשו שכל השמות הללו מסמלים של מרדכי עצמו, (מגילה יב:): "כולן על שמו נקראו: בֶּן יָאִיר - בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפלתו; בֶּן שִׁמְעִי - בן ששמע אל תפלתו; בֶּן קִישׁ - שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו".
מקורות
נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "אסתר ב ה"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.