מ"ג אסתר ב ו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשר הגלה מירושלים עם הגלה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲשֶׁ֤ר הׇגְלָה֙ מִיר֣וּשָׁלַ֔יִם עִם־הַגֹּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר הׇגְלְתָ֔ה עִ֖ם יְכׇנְיָ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃

תרגום

תרגום אחד (כל הפרק)

די אזל בגלותא מן ירושלם עם גלוותא די אגליאת עם יכניה מלכא דיהודא די אגלי נבוכדנצר מלכא דבבל וכד צדא כורש ודריוש ית בבל נפק מרדכי מן בבל עם דניאל וכל כנישתא דישראל די הוו תמן בבבל נפקו תמן ועלו עם כורש מלכא למדר בשושן בירנתא:

תרגום שני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ומרדכי ואסתר הוו מן ירושלם בגלותא דגלת עם יכניה מלך שבטא דבית יהודה. וחזר וסלק מרדכי עם עמא דיתנדבון דיסקון ויבנון בית מקדשא תיניינות ותוב אגלי יתיה נבוכדנצר מלכא דבבל זמנין תרתין ותוב בארע בני גלוותיה לא נחת נפשיה מן ניסין וגבורן.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

{ו} השאלות:

למה מאריך הספור שהגלה מירושלים :
אשר הגלה. ג. חטאו היה יותר גדול מצד שהיה מן הגולים, כי ידוע שאם איש גר אשר יסתופף בצל המלך מצד החסד יעבור ואשם נגד דת המלך, יענש יותר מאם יחטא אחד מאזרחי הארץ, וגם לא יכול לתת אמתלא שמצד זה בעצמו שהוא מן הגולים לא ערב לבו לתת בתו למלך, כי הגולים נבזים ע"פ הרוב, לזאת אמר שהיתה מן הגולה שהגלתה עם יכניה, שאז גלו שרי יהודה ותפארת ציון, ואלה היו חשובים תמיד :

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ו) והנה תחלה הוצרך הכתוב לבאר לנו שלשה דברים, א. על איזה זמן נקרא איש יהודי בהיותו איש ימיני, ב. איך היה איש צדיק מעון הצלם, ג. איך תיקן הוא יתברך שתהיה הגאולה מפאת מרדכי ותהיה ארוכה ומרפא על גרמת בית אביו. ועל האחד אמר אשר הגלה וכו', כלומר אשר אמרנו שהוא יהודי הוא בהיות אשר הגלה עם יכניה מלך יהודה. ואשר אמרנו שהיה אז צדיק על עון הצלם הוא אשר הגלה נבוכדנצר וכו'. והוא כמו שאמרו ז"ל (ילקוט אסתר רמז תתרנג) כי שתי פעמים הגלה, א. עם יכניה, ב. אשר הגלה נבוכדנצר בזמן החורבן. וראוי לדעת למה הודיענו שהגלה שתי פעמים, אך הוא להורות אשר הוא טהור מעון הצלם. והוא כי הצלם היה בגלות השנית שנתים אחר החורבן כמו שאמרו ז"ל (סדר עולם רבה כה). ובזה יאמר אשר הגלה עם יכניה בגלות הראשונה שאז היו כלם צדיקים החרש והמסגר וכו', הוא בהוייתו אשר הגלה נבוכדנצר אחר כך, כי כצדקתו בגלות יכניה היה בגלות נבוכדנצר בזמן הצלם, כי לא חטא בו, באופן שגם הוא ראוי להגין על זה. אך מה נעשה להיותו בן קיש שקולר עון הסעודה והתעוררות עון הצלם היה על צואר בית אביו. על כן יתוקן במה שויהי אומן את הדסה וכו', שהיא תעזרנו כי תשא עון הצלם. כי סיבב הוא יתברך שותלקח אסתר אל המלך ותמלוך עם שהטמינה עצמה, מעין שאול במולכו, וסבלה עון בית אביה ותכפר עליו, באופן שלא עיכב גרמת הנזק מלהגן זכות שניהם ככל הכתוב לעיל:
  עוד תירצו (ילקוט אסתר תתרנג) על הקראו יהודי, שהוא על היות דוד המלך ע"ה סיבת הולד מרדכי. כי אילו הרג דוד את שמעי כמאמר אבישי לא היה מוליד את מי שהוליד את מרדכי, נמצא שדוד שהיה מיהודה גרם הויית מרדכי, על כן נקרא יהודי על שמו. ואפשר כי גם זה אינו חסר מן הספר, והוא כי גם שיאיר היה אביו של מרדכי, לא היה יאיר בן לשמעי, כי יותר על שלשה דורות היה משמעי למרדכי. אך אין ספק כי אומרו בן שמעי בן קיש נאמר לידרש. והוא כי הנה שאול היה סיבה שיולד המן ויחייב את ישראל על ידי הסעודה, ודוד היה סיבה שיולד המושיע אותנו מהצרה ההיא כאמור. וזהו אומרו איש יהודי כלומר מתייחס ליהודה שעל ידי כן היה בשושן, שאלמלא מי שנרמז במלת יהודי לא היה זה בשושן. ואיך היה זה, ואיך יקרא יהודי, לזה אמק ושמו וכו' בן שמעי כלומר שבהיותו מזרע שמעי ראוי יקרא יהודי, כי מיהודה היה אשר הניח את שמעי חי. ושמא תאמר היחוייב יהיה הגואל מרדכי שעל כן הניח דוד את שמעי. לזה נתן שני טעמים, אחד כי גם הוא מזרע קיש, כלומר, ויבא הבא מקיש ויתקן אשר עוות בן קיש הוא שאול. שנית שהוא איש ימיני, דומה לבנימין שלא השתחוה לעשו. כי זאת היתה תשובתו אל עבדי המלך על שלא השתחוה להמן, כי בן בנימין היה כמו שאמרו ז"ל (אסתר רבה ז ח). ואמר יחס היותו איש ימיני בשתי גליות, שלא כרע ולא השתחוה לזולת אלהי ישראל, וזהו אשר הגלה וכו' לומר שהיה איש ימיני שומר יחוסו בגלות יכניה ובגלות נבוכדנצר בחורבן. וזהו אשר הגלה נבוכדנצר כמו שאמרו ז"ל כי גם אז שמר יחוסו ולא השתחוה לצלם. ושמא תאמר אדרבה להיותו מקיש לא יעצר כח להגן על מה שגרם זקנו. לזה אמר ויהי אומן וכו', והוא כי יש לו עזר כנגדו הוא זכות אסתר גם היא, כי על כן תצטרף עמו אסתר. וזהו ויהי אומן וכו' ויבואו שניהם כאחד על השני הדברים שגרמו הרעה כנזכר לעיל:
  או על דרך זה. איש יהודי היה לבדו בשושן הבירה כי השאר לא שמרו יהדותם. ולמה יקרא יהודי ולא נאמר איש צדיק, על שהוא בן שמעי שהצילו דוד מיהודה, והוכרח היות זה על שהוא בן קיש וצריך מי שיתקן עוותתו מזרעו. אך הוא איש ימיני, כי מצד אחד הוא איש, וצריך תהיה אשה להיות מקביל אל מעשה שאול כנזכר לעיל שסבב יטיל אגג זוהמא בשפחה שנזדווגה לו ויצא העגל ההוא הוא המן, שעל כן ראוי אשה מזרעו יטיל בה אחשורוש זוהמא. ומצד אחר הוא ימיני מתדמה לבנימין אשר לא השתחוה לעשו, ושמר יחוסו זה כאשר הגלה בגלות יכניה. וכאשר שנית הגלה נבוכדנצר בחרבן שהיה אז עון הצלם, הוא היה ימיני שלא כרע ולא השתחוה, ואם כן אין כמוהו להגין על עון הצלם. על כן ויהי אומן את הדסה וכו' ותלקח לאחשורוש לאשה ותגאל גם היא כמדובר:

  

מדרש רבה (כל הפסוק)

<< · אסתר רבה · ב · ו · >>


ו.    [ עריכה ]
"בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ" ר' יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אמר גנה מבחוץ וחצר מבפנים ור' נחמיה אמר גנה מבפנים וחצר מבחוץ אמר ר' פנחס מקיים אני דברי שניכם כשהוא היה רוצה עושה אותה חצר וכשהוא היה רוצה עושה אותה גינה הא כיצד פורש את הוילון ועושה חצר קופל את הוילון ועושה אותה גנה דבר אחר "בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ" שעמדה לו בדמים הרבה:

<< · מ"ג אסתר · ב · ו · >>