פרק ב/פסוק ה
עריכהאיש יהודי (אסתר ב, ה) במדרש (אסתר רבה ו, ב) איש יהודי היה בשושן הבירה איש מלמד שהיה מרדכי שקול בדורו כמשה בדורו דכתיב (במדבר יב, ג) והאיש משה עניו מאוד מה משה עמד בפרץ דכתיב (תהלים קו, כג) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ וגו' אף מרדכי כן דכתיב (אסתר י, ג) דורש טוב לעמו עד כאן פירש משה נחשב איש כי שם איש נאמר על מי שהוא זריז מאוד מאוד וכאשר בא פרצה אחת והוא עומד כנגד זה בכח שלו זה נקרא איש כמו שעשה מרדכי שעמד בפרץ לכך נקרא איש יהודי.
ובמדרש (אסתר רבה ו, ב) איש יהודי למה נקרא שמו יהודי והלא ימיני הוא אלא לפי שייחד שמו של הקב"ה כנגד כל באי עולם הדא הוא דכתיב (אסתר ג, ב) לא יכרע ולא ישתחוה לו ולפי שייחד שמו של הקב"ה נקרא יהודי כלומר יחידי פי' כי הה"א בשם יהודי במקום ח' ונעשה יחידי זה
(ספר אור חדש עמוד קי)
שמייחד שמו יתברך וכופר בע"ז הוא יחידי כלומר שהוא היה מייחד שמו נגד כל העולם וכן הוא בגמרא (מגילה דף יג.) שנקרא יהודי על שם שכפר בע"ז ויש אומרים שהיה שקול כאברהם בדורו מה אברהם אבינו מסר את עצמו לתוך כבשן אש והכיר לבריות גדולתו של הקב"ה הה"ד (בראשית יב, ה) ואת הנפש אשר עשו בחרן אף מרדכי בימיו הכירו הבריות גדולתו של הקב"ה הדא הוא דכתיב (אסתר ח, יז) ורבים מעמי הארץ מתיהדים ונראה כי י"א ג"כ באו לפרש מלת יהודי דאם לא כן וי"א שאמר ואמר מפני שהיה מקדש ש"ש נקרא בשם יהודי ופירש זה לפי שבשם יהודה שם של ד' אותיות משמו הגדול ומי שמקדש שמו ברבים ראוי שיהי' בשמו השם המיוחד וכך אמרינן בסוטה (דף לו:) יהודה שקידש שמו ברבים נקרא כולו על שמו ולכך נקרא מרדכי יהודי על שם שקידש שמו יתברך.
ובמדרש (אסתר רבה פרשה ו, ב) ושמו מרדכי הרשעים קדמה לשמם, נבל שמו (שמואל א כה, כה) שבע בן בכרי שמו (שם ב, ך, א) אבל הצדיקים שמן קודם להן, ושמו מנוח (שופטים יג, ב) ושמו שאול (שמואל א ט, ב), ושמו אלקנה (שמואל א א, א), ושמו בועו, (רות ב, א) ושמו מרדכי, (אסתר ב, ה), לפי שדומין לבראן דכתיב (שמות ו, ג) ושמי ה' ה' ע"כ, וביאור זה השם מורה בכל מקום על המהות נקרא אדם וזה מורה על מהותו שהוא נברא מן האדמה וכן כל שם ושם מורה על המהות והצדיק שייך אצלו השם קודם כי הצדיק מציאתו ומהותו אינו יוצא מן הסדר שסדר הש"י בבריאה מה שיהיה האדם ולפיכך אצל הצדיק כתיב ושמו מרדכי כי המהות שלו הוא כסדר הבריאה שברא הש"י לכך השם הוא קודם אבל הרשע אין לו המציאות בסדר העולם שתאמר המהות הוא קודם כי אדרבה הרשע יוצא מן סדר הבריאה ולכך הרשע היא קודם לשמו כי אין מהותו נמצא בסדר העולם עד שנמצא הרשע אז יש לו מהות הוא הרשעים אבל קודם שנמצא לא ימצא לו מהות רק הצדיק שאינו יוצא מסדר העולם לכך מהותו שהוא כסדר העולם נמצא קודם והבן הדברים האלו מאוד כי הם דברים ברורים.
ובגמרא (מגילה דף יב:) איש יהודי וגו' ממה נפשך אי ליחסון קא אתי ליחסי' וליזל עד בנימין בר יעקב מאי שנא הני תלתא ותו לא תנא כולן על שמו נקרא בן יאיר בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפלתו בן שמעי בן ששמע אל תפילתו בן קיש בן שהקיש על דלתי רחמים ופתחו לו קרי ליה יהודי וקרי ליה ימיני קרי ליה יהודי אלמא מיהודי קא אתי וקרי ליה ימיני אלמא מבנימין קא אתי א"ר נחמן מרדכי מוכתר בנימוסי היה רבא בר כהנא ורבה בר חנא משמיה דריב"ל אמר אביו מבנימין ואמו מיהודה ורבנן אמרי משפחות מתגרות זו בזו משפחת יהודה אומרת אנא גרמתינן דאתילד מרדכי דלא קטליה דוד לשמעי בן גרה ומשפחת בנימין אומרת מיני קאתי רבא אמר כנסת ישראל היא דאמרה להך גיסא ולהך גיסא ראי מה עשה לי יהודה ומה שלם לי ימיני מה עשה לי יהודה דלא קטליה דוד לשמעי בן גרה שאלמלא לא היה שמעון בן גריא וקטליה דוד לא היה מתיליד מרדכי דמקני ביה המן וגרם צערא לישראל ור' יוחנן אמר לעולם מבנימין קא אתי ואמאי קרי ליה יהודי על שם שכפר בע"ז שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי שנאמר (דניאל ג, יב) איתי גברין יהודאין די מנית יתהון וגומר, ופירש זה כי הגאולה הזאת מן המן הרע היו בישראל שני דברים האחד שלא היה השונא שולט בהם השני שישלטו הם בשונא שלהם והשבטים יש שהוא מיוחד ומוכן לדבר א' ויש שהוא מוכן לדבר אחר ויהודה מוכן הוא להיות גובר על האויב כדכתיב (בראשית מט, ח) ידך בעורף אויביך וכתיב (שופטים א, ב) יהודה יעלה בראש אם כן יהודה מוכן בזה יותר להתגבר על השונא והשבט הזה בין שאר השבטים דומה כמו הראש בשאר האיברים והראש הוא עליון (ספר אור חדש עמוד קיא) ולדבר זה יהודה מוכן להעלות ולהתגבר על השונא ושבט בנימין מוכן הוא אל הקיום שלא ישלטו שונאיו בו ודבר זה כי בנימין הוא הקטון שבשבטים הקטון יש לו קיום ביותר ודבר זה תדע להבין כי אין לך קטן ביסודות העולם כמו הארץ שהוא יסוד הקטון ונאמר (קהלת א, ד) והארץ לעולם עומדת ודבר זה נתבאר בכמה מקומות (נתיבות עולם נתיב הענוה פרק ב) וכמו שהראש מוכן להתגדל על הכל כן הלב בו החיות שהוא קיום האדם ולפיכך אלו ב' שבטים היו דומים לראש ולב האדם, וסבירי ליה כי זה שאמר (אסתר ב, ה) איש יהודי ובסוף המקרא כתיב איש ימיני אלו ב' שמות באים להורות על הצלת ישראל דבמה שהיה מרדכי איש יהודי היה לו הכנה שיהיה מושל על האויב כי המלך דוד שהיה מלך יהודה נתן חיים אל שמעי בן גירא אע"ג שלא היה ראוי מצד עצמו והכל כי דוד המלך היה מוכן לשלוט באויב ובשונא לכך היה דוד סבה אל זה שלא להמית את שמעי שיצא ממנו מרדכי אשר היה שולט על האויב ואמר איש ימיני מפני שבנימין מוכן שיצא ממנו מי שיש לו הכנה שלא ישלוט האויב בו כך רבנן ס"ל, אבל רבא סבירא ליה שלא היתה הגאולה רק מצד כל ישראל שהם ראוים לגאולה הזאת ולא מצד השבטים כי מצד השבטים יש בהם הכנה אל הצרה וזה מצד יהודה שהוא השבט שאליו ראוי הממשלה והוא רוצה למשול וכאשר אחד רוצה למשול עליו דבר זה אינו רוצה כמו שהיה במעשה הזה כי בשביל שלא היה רוצה מרדכי להיות נכנע להמן כמו שארז"ל (מגילה דף טו:) שקראו מרדכי עבדא דמזדבן בטולמא דלחמא לכך היה מתקנא בו המן והיה רוצה למשול עליו ודבר זה מצד שהוא איש יהודי אשר ליהודי הוא הממשלה על אחר ומזה מתחייב שכנגדו ג"כ רוצה למשול בו וכן מצד שהוא איש ימיני שהוא הקטון שבשבטים ואין הקטון אליו כ"כ ממשלה ולפיכך אע"ג שהיה איש יהודי ומצד שבט הזה יש כאן הכנה לממשלה ומ"מ מצד שהוא איש ימיני שהוא הקטון שבשבטים אין כאן כ"כ הממשלה לכך שאול שהוא איש ימיני לא היה מושל על אגג להמית אותו רק נתן לו חיים ולא היה גובר עליו לגמרי ולהמיתו וכל זה מפני שהיה מן הקטון שבשבטים ולא היה מוכן אל הממשלה לגמרי ולכך היה שאול מוחל על כבודו ואם לא היה מרדכי איש ימיני לא היה גובר המן כלל ולפיכך כתיב איש יהודי וכתיב איש ימיני להגיד סבת הצרה שהגיע מן השבטים כי מצד מרדכי שהוא איש יהודי לא היה רוצה להיות נכנע מן השונא ומצד בנימין שהוא הקטון שבשבטים לא היה מתגבר על השונא אגג ונתן לו חיים ולכך מצד השבטים אדרבה על ידם היה התנגדות המן והגאולה היא מצד הש"י אשר גאלם מידו כך הוא דעת רבא ומ"ש ר' יוחנן שנקרא יהודי ע"ש שכפר בע"ז כבר נתבאר למעלה.
היה בשושן הבירה (אסתר ב, ה) מה שהוצרך לומר שהיה בשושן הבירה ר"ל שהיה מרדכי איש מסויים וניכר בכל הכרך אף שהיה בין האומות ושושן כרך גדול היה ושם היו חשובים וגדולי המלכות מאוד מ"מ היה ניכר ונודע מרדכי וכל זה מפני כי היה מוכן מרדכי לגאולה כמו שרמז במלת היה כמו שאמרנו למעלה לכך היה מצליח אף קודם לכן וכמו שתמצא במשה שגם הוא היה מוכן לגאולה ונראה בו סימן זה שהיה מוכן לגאולה ובשביל זה נקרא איש על שם חשיבות שכן לשון איש בכל מקום וזה מבואר ולעיל פירשנו כי נקרא מרדכי איש כמו שנקרא משה איש כי מרדכי הוא שלימות ישראל וצורתם כמו שהאיש צורת האשה וכמו שהיה משה צורת ישראל כך היה מרדכי צורת ישראל כמו שבארנו למעלה.
איש ימיני (שם) רש"י פי' אף שקרא אותו למעלה איש יהודי זהו מפני שהוא בתוך הגולה אשר הגלת יהודה לכך נקראו כולם בשם יהודה כי שבט יהודה הוגלה אבל רז"ל (אסתר רבה ו, ב) הוקשה להם דלא הל"ל יהודי כלל רק הל"ל איש היה בשושן כו' וכי בשביל שהוגלה בתוך גלות יהודה יקרא אותו יהודי שהרי קרא (ספר אור חדש עמוד קיב) אותו בשם ימיני כאן ולמה קרא אותו על שם שבט אחר לחנם ולכך דרשו כמו שהתבאר למעלה,