אסתר רבה ב ד
ד. [ עריכה ]
רבי חייא הוה ליה חד רחים באשנא ועשה לו סעודה והאכילו כל מה שנברא בששת ימי בראשית אמר ליה מה אלהכון עתיד דעביד לכון יותר מכאן אמר ליה סעודתך יש לה קצבה אבל סעודת אלהינו שעתיד לעשות לצדיקים לעתיד לבא אין לה קצבה דכתיב (ישעיה סד, ג): "עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו" ר' שמעון בן יוחאי הוה ליה חד רחים גבי דארי' בצור חד זמן אתא לגביה שמעיה לעבדיה דאמר ליה במה אנן אכלין יומא דין בטלופחין דטמאשא או דגראפא א"ל דטמאשא התחיל ממיל בו והרגיש בו שלח ואמר לבני בייתיה אתקינו לי כל ההין ארגוטדייא אמר ליה משגח רבי שתי גבן יומא דין אמר ליה אין מאן דסליק בבייתא חמא כל הדין ארגנאטאדייא ותמה א"ל בר נש דאית כל הדין ממונא יהא הוא אכיל בטפלוחין דטמאשא א"ל אי ר' אתון אורייתכון מוקרא לכון ברם אנן אי לית לן ממונא לית בר נש דמוקר לן.
בר יוחני בקש לעשות סעודתא לגדולי רומי הוה תמן ר' אליעזר בר' יוסי אמר נמלך בבן עירנו אתא לגביה א"ל אי בעית למקרא עשרין עבוד עשרין וחמשה ואין בעית למקרי עשרין וחמשה עבוד לתלתין אזל הוא ועביד לעשרין וארבע וקרא עשרין וחמשה אשתכחנון דחסירין חד מקמא מאן דאמר קנדס ומאן דאמר כפנאי אייתי דהב יהב קדמיה נסביה וטלקיה באנפיה אמר ליה דדהב אנא אכיל ודהבך אנא צריך אתא לגביה ר' אליעזר בר' יוסי ותני ליה עובדא אמר ליה חייך ר' לא הוה לי דאימא לך דאלו אמרת לי לא עבדית מן בגין כך אמרין לך אם חדרי תורה גלה לכם הקדוש ברוך הוא או שמא חדרי סעודה אמר ליה הן אף חדרי סעודה גילה לנו א"ל ודא מנא לך א"ל מדוד דכתיב (ש"ב ג, כ): "ויבא אבנר אל דוד ועמו עשרים אנשים ויעש דוד לאבנר ולאנשים אשר אתו משתה" ויעש משתה אין כתיב כאן אלא "ולאנשים אשר אתו משתה" ברם הכא יום אחרון כיום ראשון: