ביאור:אסתר ב כ
אסתר ב כ: "אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת עַמָּהּ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדֳּכָי; וְאֶת מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה, כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ."
תרגום ויקיטקסט: ואסתר עדיין לא גילתה באיזו ארץ היא נולדה ולאיזה עם היא שייכת, כמו שציווה עליה מרדכי; אסתר נשארה נאמנה למרדכי ועשתה את מה שאמר לה כאשר היתה בתו המאומצת.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב כ.
דקויות עריכה
עוד לפני שאסתר היתה מלכה, ציווה עליה מרדכי שלא תגלה את עמה ומולדתה; ראו פסוק י.
אסתר עכשו היא המלכה, אולם כל הסיבות שהיו לה להסתיר את עמה נשארו בתוקף. יש הרואים בזה סימן לשנאה ליהודים בארמון המלך, אולם קשה לקבל שנאה זו:
- 1 המלך יודע אודות מרדכי היהודי היושב בשער המלך ומכבד אותו בכבוד מלכותי (אסתר ו י).
- 2 המלך מעניק בית לאסתר ומשרה רמה לאחר שהוא יודע שאשתו יהודיה (אסתר ח א).
- 3 המלך נותן למרדכי תפקיד של משנה למלך (אסתר י ג).
- 4 אסתר מקבלת תפקיד שר אצל המלך ועומדת לפניו (אסתר ח ד, אסתר ט יב).
- 5 אומנם לאסתר היו שונאים שהלשינו למלך שהיא הרגה את בני המן ללא אישור המלך, אולם המלך מאשר בדיעבד, והמלשינים ממומתים ביום השני (אסתר ט יא). שנאת המלשינים היא תופעה רגילה בארמון, ולא שייכת לשנאת יהודים.
האם המלך לא ניסה לגלות את עמה ומולדתה של אסתר? כמה תשובות:
- 1 המלך אכן ניסה אבל לא הצליח, כי אסתר לא רצתה לגלות; הנאמנות שלה למרדכי היתה גדולה יותר מהנאמנות שלה למלך.
- 2 המלך לא רצה שהעמים יקנאו וישנאו את עם המלכה (לכן לחתונתו שרי העמים לא הוזמנו (אסתר ב יח) כדי לא לזהות שהיא לא מעמם).
- 3 המלך השאיר תקווה לכל העמים שהמלכה היא נציגתם, כי הרי אף נערה לא נקראה אסתר לפני שהגיעה לארמון המלך.
מקורות עריכה
נלקח מ- מגילת אסתר - מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2014