פתיחת התפריט הראשי

אסתר ב טו: "וּבְהַגִּיעַ תֹּר אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר לָקַח לוֹ לְבַת לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ, לֹא בִקְשָׁה דָּבָר כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר הֵגַי סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים; וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ."

תרגום ויקיטקסט: וכשהגיע התור של אסתר (בתו של אביחיל שהיה דודו של מרדכי, אשר מרדכי לקח לו לבת) לבוא אל המלך - לא ביקשה שום דבר; היא רק צייתה למאמרו של הממונה עליה - הגי, סריס המלך, שומר הנשים. ובזכות צניעותה וצייתנותה, היתה אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב טו.


תוכניתו של מרדכי להמליך את אסתרעריכה

מרדכי שינה את שמה של הדסה לאסתר על שם האלה עשתר ((מלכים א יא ה): "עשתורת") והיא אלת האהבה, הפוריות והמלחמה. אסתר הופיעה בלבוש האלה בסעודת הערב כטוב לב המלך ביין כמנהגו (ביאור:אסתר א י). הופעתה בתחפושת האלה, המוכרת לכל, הדהימה את המסובים ומילאה אותם ביראה וכבוד, ובנוסף כיבדה את המלך בהראותה את עושרו וכוחו מעל האלים, דבר שוושתי בזמנו סרבה לעשות לכבודו. אסתר מתושבי שושן הבירה, דוברת פרסית התאימה למלך כמלכתו. כשם שדוד נשא את מיכל כדי להעלות את יחוסו כך נשא המלך את וושתי; כשם שדוד, לאחר שממלכתו התיצבה, הדיח את מיכל על חוצפתה כך הודחה גם וושתי; וכשם שדוד בחר את בת שבע כך גם בחר המלך את אסתר למלכתו.

לֹא בִקְשָׁה דָּבָר כִּי אִם אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר הֵגַיעריכה

אסתר היתה ציתנית מאוד ונשמעה להוראותיו של מרדכי, ככתוב: "וְאֶת מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה, כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ" (ביאור:אסתר ב כ), וכך גם היא נשמעה להגי. אסתר הבינה שהגי רוצה לעזור לה להצליח, ושהגי יודע מה המלך מחפש. אסתר בקשה עזרה מהגי והגי שמח לעזור לה. הגי הרגיש בעלות על אסתר שהוא יצר, והבין שאם היא תהיה מלכה היא תהיה בת בריתו, ותשמור עליו בתמורה לעזרתו.

לשאר הבתולות הגי לא עזר, אלא רק נתן להן את מבוקשן (ביאור:אסתר ב יג). כך הבתולות לא למדו לדבר פרסית כנדרש בחוק, ולא הבינו שהמלך מחפש כבוד ולא תענוג מיני. אסתר לאומתן ידעה לדבר פרסית מילדות וכל מה שנדרש להכין אותה היה להלביש אותה את הבגד של האלה עשתר וללמד אותה ללכת בכבוד ועוצמה.

אסתר לא הציעה להגי מה לעשות כדי לא לבלבל אותו, או לגרום לסכסוך וחוסר שיתוף פעולה. אסתר נשמעה להגי ללא עוררין, כנערה ציתנית במיוחד, וכך היא הראתה שהיא תהיה ציתנית ונאמנה גם למלך.


מקורותעריכה

נלקח מ- מגילת אסתר - מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2014