פתיחת התפריט הראשי

אסתר ב יח: "וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ מִשְׁתֶּה גָדוֹל לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו אֵת מִשְׁתֵּה אֶסְתֵּר וַהֲנָחָה לַמְּדִינוֹת עָשָׂה וַיִּתֵּן מַשְׂאֵת כְּיַד הַמֶּלֶךְ."

תרגום ויקיטקסט: לכבוד המלכת אסתר, עשה המלך אחשורוש משתה גדול לכל שריו ועבדיו, ואף עשה הנחה למדינות וויתר להן על תשלום המס לקופת הממלכה, ונתן למוזמנים משאת (מתנות) גדולות במיוחד כפי יכולתו של המלך.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב יח.


חתונתה של אסתרעריכה

רשימת המוזמניםעריכה

המשתה אומנם היה גדול, אולם למשתה בשנה השלישית למולכו הוזמנו (אסתר א ג): "כָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו", ולמשתה שבעת הימים שלאחריו הוזמנו "כָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן" כולל הנשים במשתה המלכה, כאן הוזמנו רק "שָׂרָיו וַעֲבָדָיו".

מדוע?

המלך בחר את אסתר למלכתו. שרי המדינות ידעו מי מנערותיהם נשלחה למלך, והיה חשוב להם לדעת האם נערתם נבחרה. בדיוק את זה רצה המלך למנוע. הוא לא רצה תחרות וקנאה בין העמים, ולכן העדיף לא להזמינם.

הדסה נלקחה לארמון, ואסתר נבחרה. העם לא לא ראה את המלכה כי הם לא הוזמנו לחתונתה. שרי המדינות לא הוזמנו. הנערות שלא נבחרו נשארו כלואות בבית הנשים השני. אסתר הסתירה את זהותה ועמה. כך היהודים לא ידעו שהמלכה היא הדסה היהודיה עד שהמלכה לקחה את זהותה האמיתית, (אסתר ט כט): "אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל".

כדי ששרי המדינות לא יעלבו, המלך רק פירסם את שם המלכה "אסתר" - שם המזכיר את "עשתר", שהיתה אלה המקובלת על כל העמים. כך אין מקום לקנאה.

בנוסף, שלח המלך מתנות כיד המלך לשרים, ונתן הנחה ממסים לעם. ההנחה ממסים יכולה להיות הבסיס שהמן חשב שהיהודים קיבלו הנחה ממסים {[הערה|ברלין, פרשנות לאסתר, עמ' 41}} או שאר חוקי המלך, ולכן מרדכי אינו מכבדו. המן בדק האם היהודים פטורים ממסים כאשר הוא אמר (אסתר ג ח): "לַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם" בצורה המזמינה את המלך לשאול על זהות העם, במידה וקים עם שכזה.

משתהעריכה

במגילה מופיעה המילה "מִשְׁתֶּה" בהקשר למסיבת הכתרה של המלך (אסתר א ג), חתונה, ישועה ונצחון (אסתר ח יז), כך גם משתה המלכה (אסתר ה ד) למלך והמן היה מאורע בעל חשיבות גדולה.

מתנות כיד המלךעריכה

המלך היה מאושר בבחירתו ושמח לתת מתנות כיד המלך, מאותם פריטים שהוא הציג בגאוה (אסתר א ז): "וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב, וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים; וְיֵין מַלְכוּת רָב, כְּיַד הַמֶּלֶךְ". אפשרי שהמלך שלח למדינות מאוצר המלך, שלל שהבבלים לקחו מהמדינות והפרסים לקחו מהבבלים לאוצר המלך בשושן. בכל אופן אנו רואים שהמלך לא רדף בצע וחיפש שוחד, אלא התחלק בשמחתו עם עמי ממלכתו.

מקורותעריכה

נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)