ביאור:אסתר ב כא

אסתר ב כא: "בַּיָּמִים הָהֵם, וּמָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ."

תרגום ויקיטקסט: בימים ההם, כאשר מרדכי ישב בשער המלך, קצפו (כעסו) על המלך בגתן ותרש, שני סריסים של המלך ששירתו כשומרי הסף של דלת הארמון, ורצו לשלוח יד ולהרוג את המלך אחשורוש -

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב כא.

דקויות

סריסי המלך

מקובל לפרש שהם נקראו כך כי היו מסורסים. במגילה הם משרתים בעיקר בתפקדי שמירה וניהול ככתוב (אסתר א י): "שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים, הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ", (אסתר ב ג): "הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים". עקב מצבם, הסריסים היו חסרי משפחה ולכן לא היו אחראים לבטחון משפחתם, אלא נאמנים למלך ולעצמם בלבד.

משומרי הסף

סף יכול להיות מפתן הדלת, (מלכים א ד יד): "סף הבית", ויכול להיות כוס משקה, (מלכים א ב יד): "סיפות כסף". במקרה שלנו מסתבר יותר שבגתן ותרש היו שומרי הדלת. לא נהוג ששני אנשים יהיו אחראים כשרי משקים, כי אז כל אחד יתרשל בתפקידו בהנחה שהשני יעשה עבודה נאמנה.

קצף... ובקשו לשלח יד במלך - מדוע?

קשה להבין מדוע שני סריסים בדרגת פיקוד נמוכה של שומרי הסף ירצו להרים יד במלך - הרי הם מסתכנים בכך שייתפסו ויומתו? היה אפשר לפרש שהם פעלו בשליחות מישהו אחר, אולם כתוב בפירוש שהם "קצפו" על המלך, כלומר זו לא היתה תוכנית דתית או לאומית. בנוסף, לאחר תפיסתם וחקירתם, לא נמצא שהיה להם מנהיג.

1. אולי הם ציפו שמישהי ממשפחתם המיוחסת תיבחר, וקצפו על כך שהמלך בחר במלכה לא מיוחסת?

2. אולי נמאס להם מהמשתאות הרבים, פעם אחר פעם, שהטילו עליהם עומס-עבודה רב ובלתי פוסק?

3. אולי בעקבות ה"הנחה למדינות" במיסים, וההוצאות הגדולות על משתאות, נוצר גירעון בתקציב והיה צורך לפטר אותם את את חבריהם?

4. קיימת אפשרות שמרדכי ראה את כעסם של הסריסים על המלך, ומלכד אותם. מרדכי הציע להרוג את המלך למען אדונו, ולהעלות בדרגה את הסריסים. כאשר הסריסים לא דיוחו למלך אודות מרדכי, ידע מרדכי את זדונם וחשפם לאסתר כדי להודיע בשמו למלך. בחקירתם הסריסים הלשינו על מרדכי, אבל זה לא עזר להם כי מרדכי כבר דיווח עליהם, ובצורה זו הם אישרו את דברי מרדכי.

הקבלות

כתוב (דברים יט טו): "לֹא-יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ, לְכָל-עָו‍ֹן וּלְכָל-חַטָּאת, בְּכָל-חֵטְא, אֲשֶׁר יֶחֱטָא: עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים, אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר." ולכן נדרשו שני עדים כנגד כל אחד משני הסריסים. כל אחד היה עד אחד נגד חברו, והעד השני לאשמתם היה מרדכי דרך אסתר, כי נשים אולי היו פסולות לעדות.

מקורות

נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)