פתיחת התפריט הראשי

אסתר ב יד: "בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים שֵׁנִי אֶל יַד שַׁעֲשְׁגַז סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַפִּילַגְשִׁים לֹא תָבוֹא עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי אִם חָפֵץ בָּהּ הַמֶּלֶךְ וְנִקְרְאָה בְשֵׁם."

תרגום ויקיטקסט: בערב, היתה הנערה באה מבית-הנשים הראשון אל בית המלך; ובבוקר, היא היתה שבה מבית המלך אל בית-הנשים השני, שהיה ברשות שעשגז סריס המלך, שומר הפילגשים. היא לא היתה רשאית לבוא שוב אל המלך, אלא-אם-כן המלך חפץ בה וקרא בשמה.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב יד.


הופעת הנערותעריכה

בָּעֶרֶב הִיא בָאָהעריכה

מקובל לחשוב שהנערות באו בערב ישר למיטתו של המלך, ואין זה כך. בערב זה אחרי שקיעת החמה אולם לפני הלילה ((בראשית א ה): "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר", הערב הפוך לבוקר). בערב המלך ואורחיו סעדו, שתו ונהנו. בזמן המשתה, בערב, הופיעה הנערה במופע בידור לאורחים, כמנהגו של המלך להזמין נשים למשתה (אסתר א יא) והמשיכה לחדר המלך. ראה סיפור יעקב ולבן (בראשית כט כב): "וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה", (בראשית כט כג): "וַיְהִי בָעֶרֶב וַיִּקַּח אֶת לֵאָה בִתּוֹ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו וַיָּבֹא אֵלֶיהָ". אולם במקרה של יעקב, הוא התיחד עם אישתו כנהוג בחתונה, לפני המסיבה.

"כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר יִנָּתֵן לָהּ לָבוֹא עִמָּהּ מִבֵּית הַנָּשִׁים עַד בֵּית הַמֶּלֶךְ"עריכה

הנערה קיבלה רשות להציג את עצמה כרצונה. הגי לא יעץ ולא הדריך אותן. הוא נתן להן להופיע כרצונן ולהכשל.

הנערה הופיעה בסעודת הערב במופע אומנותי בהתאם לכישוריה ותרבות עמה. הנערה הזרה לא היתה בת משפחה פרסית מכובדת, לא דיברה פרסית רהוטה, נראתה שונה מהמלך ומשפחתו, ילדיה יראו כמותה, עבדה לאלים שונים ולא הסתירה את עמה ומולדתה. הופעת הנערה מקבילה לדברי מיכל כשהנערה נגלתה (שמואל ב ו כ): "הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו, כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים", וכאחת אשר אינה ראויה למלכות אלא לפלגשות.

לֹא תָבוֹא עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי אִם חָפֵץ בָּהּ הַמֶּלֶךְעריכה

הצהרה זו מראה את היחס לנשים ופלגשים בארמון המלך, וגם משמשת נקודת רקע לפקודה (אסתר ד יא): "כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית, לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב, וְחָיָה". משרתי המלך שרתו את המלך והיתה להם גישה למלך בתוקף תפקידם, אולם לפילגשים אסור היה לבוא למלך ולשרתו ללא הזמנה.

מההצהרה הזו אנו לומדים שאסתר לא היתה כפופה לחוק שאסור לפלגשים לבוא למלך אלא אם חפץ בה, כי היא לא חזרה לבית הנשים השני ולא היתה פלגש. אבל היא היתה כפופה לחוק הכללי שאסור להופיע לפני המלך בחצר הפנימית בלי הזמנה (אסתר ד ד), כשם שעשה המן, כשהמתין בכבוד בחצר החיצונית (אסתר ו ד).

מקורותעריכה

נלקח מ- מגילת אסתר - מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2014