פתיחת התפריט הראשי

מצודות על משלי יב כז

מצודת דוד

(משלי יב כז): "לא יחרך" - דרך הציד לחרוך ראשי כנפי העופות לבל יעופו ממנו, אבל הרמאי לא יחרכם על כי המה נראים יפים כאשר כנפיהם שלמים ונוח לרמות את הלוקחים, ובעבור זה יאבד הכל כי יעופו להם; והוא למשל על הקופץ יד מלתת מה מהונו לצדקה, כי יפסיד את כל ההון.

"והון" - אבל ההון של אדם יקר, המפריש מהונו לדל, ההון ההוא הוא חרוץ, רוצה לומר, מובחר שבזהבים, המתקיים לזמן מרובה, ולא יפסד כשאר מיני מתכות; ורוצה לומר: עשרו מתקיים.

מצודת ציון

"יחרוך" - ענין שריפה, כמו (דניאל ג כז): "ושער ראשיהון לא התחרך".

"יקר" - חשוב ונכבד.

"חרוץ" - מין זהב טוב, כמו (תהלים סח יד): "בירקרק חרוץ".