פתיחת התפריט הראשי

משלי יב יד: "מִפְּרִי פִי אִישׁ יִשְׂבַּע טוֹב, וּגְמוּל יְדֵי אָדָם ישוב[יָשִׁיב] לוֹ."

תרגום מצודות: אם מאמרי פי איש בדברי-תורה ישבע בעבורם טוב, כל-שכן הוא שגמול מעשה ידיו ישיב לו המקום, אם טוב ואם רע.

תרגום ויקיטקסט: כל איש, המשכנע את חבריו לעשות מעשים טובים, יוכל לשבוע טוב מהפרי (התוצאה) של דברי פיו: הוא יקבל גמול (שכר) על מעשה ידיו של כל אדם שהושפע ממנו לטובה.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יב יד.


דקויותעריכה

מה ההבדל בין איש לאדם?עריכה

1. על-פי הפשט אלו מילים נרדפות, וכוונת הפסוק היא: ה' משלם גמול לכל אדם על דיבוריו הטובים כמו על מעשיו הטובים (ר' יונה). או: יש רווח טבעי על דיבורים טובים וגמול אלהי על מעשים טובים (מלבי"ם).

2. אולם יש שפירשו שאֵלֶּה שני אנשים שונים - האיש מדבר, ומשפיע על האדם לעשות מעשים טובים, וכוונת הפסוק היא: ה' ישלם גמול לאיש המדבר ומשכנע את האדם להיטיב את מעשי ידיו (הגר"א).

מה ההבדל בין פרי לגמול?עריכה

פרי הוא משל לתוצאה טבעית; כשנוטעים עץ, באופן טבעי מקבלים פירות. גמול הוא תשלום מידה כנגד מידה; הוא אינו טבעי אלא נובע מהשגחה ותיכנון (ע"פ מלבי"ם). גם שתי הגירסאות בפסוק רומזות לשני סוגים אלה של גמול: ישוב - מעצמו, ישיב - ה'. שני סוגי גמול נרמזו גם ב(משלי י כד): "מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ, וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן" *: תבואנו - מעצמה, יתן - ה'.

פי הוא משל לדיבור. נושא החצי הראשון של הפסוק הוא איש שמדבר, והדברים שלו עושים פירות טובים, כלומר משפיעים לטובה על אנשים אחרים. הפסוק קובע, שאותו איש ראוי לשבוע מהפרי הטוב של דיבורו, כלומר לקבל חלק מה"רווחים" שהדיבור שלו יצר:

ידיים הם משל למעשים. החצי השני של הפסוק מתאר אדם כלשהו, שהושפע מדבריו הטובים של האיש, ועשה מעשים טובים; הפסוק קובע, שראוי להשיב לו, לאותו איש מתחילת הפסוק, גמול על מעשיו הטובים של האדם שהושפע מדבריו.

בעולם החומר, הדבר כבר נעשה ע"י עסקים מסחריים, הנותנים הטבות ללקוחות שממליצים עליהם (כמו "עשה לנו לייק, קבל 250 מגה-בייט חינם"); אותו כלל קיים גם בעולם הרוח: מי שמלמד את הזולת לעשות מעשים טובים, מקבל גמול לא רק על הדיבור שלו, אלא גם על המעשים הטובים של הזולת.

הקבלותעריכה

הביטוי מפרי פי איש נזכר בשני פסוקים נוספים, וניתן לפרשו על סוגים שונים של דיבורים לפי ההקשר:

(משלי יג א): "בֵּן חָכָם מוּסַר אָב, וְלֵץ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה; מִפְּרִי פִי אִישׁ יֹאכַל טוֹב, וְנֶפֶשׁ בֹּגְדִים חָמָס" - דברי-מוסר שאב מטיף לבנו*.

(משלי יח יט): "אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז, ומדונים[וּמִדְיָנִים] כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן; מִפְּרִי פִי אִישׁ תִּשְׂבַּע בִּטְנוֹ, תְּבוּאַת שְׂפָתָיו יִשְׂבָּע" - דברי פיוס והשכנת שלום בין אחים*.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/12-14