פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בארח צדקה חיים ודרך נתיבה אל מות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּאֹרַח צְדָקָה חַיִּים וְדֶרֶךְ נְתִיבָה אַל מָוֶת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּאֹֽרַח־צְדָקָ֥ה חַיִּ֑ים
  וְדֶ֖רֶךְ נְתִיבָ֣ה אַל־מָֽוֶת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"באורח צדקה חיים ודרך נתיבה" - של צדקה

"אל מות" - לא ימות

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בארח צדקה". באורח הצדק והיושר במדות ובדעות ישיגו החיים הנצחיים והיא דרך שאין נתיבה הולך אל מות כי החיים שיושגו בה לא ישיגם מות:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בארח צדקה חיים ודרך נתיבה אל מות", יש הבדל בין דרך, ארח, נתיבה, הדרך הוא הדרך הגדול הקבוע לרבים מעיר לעיר, הארח מתפרד מן הדרך הגדול אל הכפרים, והנתיב הוא ליחידים, והנה הצדקה שהוא המצות שבין אדם למקום הולכות בארח, כי אינו דרך כולל רק ארח מיוחד אל בעלי הדת אשר קדשם בקדושתו, ובארח זה יש חיים, בין חיי העוה"ז בין חיי העוה"ב, כמ"ש אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, אמנם יש לצדקה נתיב שהוא הנתיב שהלכו בו יחידים כגון משה ואליהו ודומיהם שהתקדשו להיות כמלאכי השרת וצדקת ה' עשה, שהצדקה שלו התדמה כצדקת העליונים שאינם בני תמותה ולא שלט המות בהם, רק נכנסו חי בין העליונים כאליהו, או מתו מיתת נשיקה כמרע"ה, והגם שבהתפשטם מן הגשם והתהלכם בין העליונים באו אל הדרך הקבוע לעליונים שזה נקרא דרך, בכ"ז בעודם בלבושם הגשמי נקרא נתיבה כי בני עליה המה מועטים, ומי שהולך "בדרך נתיבה" שבא מן הנתיב היחידי הזה אל הדרך, להיות לו מהלכים בין העומדים הנצחים, אז "אל מות". לא ימצא מות כלל:


ביאור המילות

"בארח, דרך, נתיבה". הבדלם למעלה (א' ט"ו ב' י"ג), וצדקה הם מצות שבין אדם למקום בכ"מ:

"חיים, אל מות", אל מות היא שלילת המות לגמרי:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ודרך" - בדרך נתיב הצדקה לא ימצא את המוות; וכפל הדבר במלות שונות.

"באורח" - ההולך בדרך צדקה ימצא חיים.

מצודת ציון

"נתיבה" - ענין שביל ומסילה