פתיחת התפריט הראשי

משלי יב יג: "בְּפֶשַׁע שְׂפָתַיִם מוֹקֵשׁ רָע, וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּיק."

תרגום מצודות: בעבור פשע שפתים המדבר סרה יבוא עליו מוקש רע; אבל הצדיק בנועם אמריו יצא מהצרה הבאה.

תרגום ויקיטקסט: כשהשפתיים פושעות (מורדות) בבעליהן ומוציאות פליטת-פה לא מכוונת, זהו מוקש (מכשול) רע ומסוכן; אולם הצדיק נזהר בדיבורו, וגם אם נכשל - יודע להתנצל ולצאת מצרה זו.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יב יג.


דקויותעריכה

מהו פשע שפתיים?עריכה

פשע הוא מרד ובגידה, ופשע שפתיים הוא:

1. פשע שהשפתיים עושות נגד בעליהן - מורדות בו ואומרות היפך כוונתו - "פליטת פה" (ר' יונה, ומלבי"ם).

2. פשע שהבעלים עושה באמצעות שפתיו - דיבור שיש בו פשע, דיבור המביע מרד בה': "בפשע שפתי דור המבול, שאמרו 'מה שדי כי נעבדנו', בא להם מוקש רע" (רש"י).


מהו מוקש רע?עריכה

מוקש הוא מכשול נסתר, ומוקש רע הוא:

1. מוקש שהוא רע (רע - שם תואר, לוואי של "מוקש"), כלומר צרה גדולה ורעה (רש"י ומצודות).

2. מוקש לאיש רע (רע - שם עצם, הנושא של הצלע הראשונה, בניגוד ל"צדיק" שהוא הנושא של הצלע השניה): "איש רע... במקרה קל ייפול, ופיו יכשילהו" (ר' יונה, וכן הגר"א).


הקבלותעריכה

פסוק נוסף מדבר על שפתי הצדיק, (משלי י לב): "שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן"*- שם הכוונה היא, ששפתי הצדיק כביכול יודעות מה הוא רוצה להגיד, כי כל מחשבותיו של הצדיק הן בצדק וביושר, אין לו מה להסתיר, ולכן אינו מתבלבל ואינו נכשל בפליטת פה.

הפסוק שלנו מדבר על צדיק שבכל-זאת נקלע לצרה ונכשל בפליטת פה, ומלמד שגם במקרים אלה, הוא יודע לצאת מהצרה בכבוד (ר' יונה, מלבי"ם, מצודות).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/12-13