מ"ג משלי יב כו

<< · מ"ג משלי · יב · כו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תַּתְעֵם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יָתֵ֣ר מֵרֵעֵ֣הוּ צַדִּ֑יק
  וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים תַּתְעֵֽם׃

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"יתר מרעהו צדיק" - הצדיק מוותר מדותיו ועובר עליהם יתר לריי"ש בלע"ז "ודרך רשעים" - שהיא למודה להרע היא תתעם

רלב"ג

עריכה

• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"יתר מרעהו צדיק". צדיק הוא לוקח יתרון ומעלה מרעהו כי ילמד ממנו מעלה ושלימות והפך זה ברשעים כי הם קוני' זה מזה חסרון והמשל שידע איש אח' כי פלו' הרשע נהג בזה הדרך והצליח ברשעתו וזה ממה שיביאהו לטעות בדרך אשר הוא חפץ ללכת בה כי אולי תמצא לו דרך אחרת היתה מביאה אותו אל כוונתו אבל סבב הש"י זה לסכל עצתם ולהתעותם בתוהו לא דרך:  

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת דוד

"יתר" - הצדיק יש לו יתרון ומעלה מרעהו שאינו צדיק; אבל דרך רשעים המצלחת היא מתעה את הרשעים לאחוז בדרכם, ולא יפנו אל היתרון ההוא.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"יתר מרעהו צדיק", הצדיק לא יסמך על דרכו בעצמו כי חושש פן תועה בדרכו, כי הצדיק אינו חכם דוקא, ר"ל לא למד חקי החכמה מרבותיו רק מתנהג כפי החכמה בהרגלו במעשה הצדק ע"י שימוש, וע"י שרואה מעשה צדיקים והנהגתם, והוא תר ומעיין את רעהו, (או פי' מוסיף ומותיר על מעשיו ע"י רעהו הצדיק) אבל הרשע סומך על דרכו הישר בעיניו, ואינו לומד משום אדם "ודרך רשעים תתעם":

ביאור המילות

"יתר". שרשו תור, שבא על הריגול שמעיין על מרעהו. ומ"ם מרעהו מן השורש כמו מרעים דשמשון, ולפי' ב' מענין יתר ותוספת והמ"ם מרעהו מן רעהו, וכבר התבאר גדר הצדיק למעלה (י' י"א, ובכ"מ):

 

<< · מ"ג משלי · יב · כו · >>