ביאור:משלי יב ג
משלי יב ג: "לֹא יִכּוֹן אָדָם בְּרֶשַׁע, וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים בַּל יִמּוֹט."
תרגום מצודות: האדם לא יהיה נכון במעשה הרשע - לא יעמוד על כנו ובסיסו עם ההון שאסף ברשע; אבל שורש צדיקים לא יהיה נוח לפול - אף אם יפול, לא ימוט עם השורש, כי יחזור ויקום.
תרגום ויקיטקסט: אף אדם לא יצליח לבנות לעצמו כַּן (בסיס יציב) בעזרת מעשי-רשע; אולם הנוהגים בצדק יצליחו ליצור לעצמם שורש יציב אשר לא יתמוטט לעולם.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יב ג.
הקבלות
עריכהה' הבטיח לדוד, שבית המלוכה שלו ייכון לעולם, (תהלים פט לז): "זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה, וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי; כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם, וְעֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן סֶלָה"*. אולם בשושלת המלוכה של דוד היו מלכים רשעים שגרמו לכך שהמלכות קרסה וגלתה.
אולם ההבטחה לבית דוד עדיין בתוקף והיא תתממש בעתיד, (ישעיהו יא א): "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי, וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה", (ישעיהו יא י): "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד", (מלכים ב יט ל): "וְיָסְפָה פְּלֵיטַת בֵּית יְהוּדָה הַנִּשְׁאָרָה שֹׁרֶשׁ לְמָטָּה וְעָשָׂה פְרִי לְמָעְלָה"* (ע"פ רמ"ד ואלי).
לפי זה יש לפרש ששני חצאי הפסוק מדברים על אותה משפחה: אדם רשע יפול ויתמוטט ולא יעמוד על כנו; אולם אם אותו אדם בא משורש של משפחת צדיקים, השורש לא יתמוטט אלא יישאר מתחת לאדמה עד שיגיע דור חדש שיצמח וייכון לעולם.
להרחבה ראו גם: "סמלי אילנות ו ושורשיהם" / חיים גבריהו, וכן "צדיקים ורשעים לאורך זמן".
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/12-03