קטגוריה:דניאל ג לא

שְׁלוֹמְכֶם יִרְבֶּה

בוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ, לְכָל הָעַמִּים, הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת, שֶׁדָּרִים

נראה שחסר הפועל במשפט הזה - לא ברור אם המלך: כתב, שלח, הודיע, פרסם, ... אולם למרות חוסר הפועל אנו מבינים שהמלך יידע את ממלכתו.

הָעַמִּים, הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת

העורך מידע אותנו למי נשלח הכרוז הזה.
"עם" - קבוצת אנשים בעלי מכנה משותף של ארץ, שפה, תרבות (מילוג).
"אומה" - קהילה גדולה שיש לה מוצא אתני, היסטוריה, מסורת או ארץ משותפים (מילוג), אפילו אם הם מפוזרים בתוך עמים אחרים.
"לשון" - אנשים שמדברים באותה שפה, אפילו אם הם מפוזרים בתוך עמים ואומות שונים.
"בכל הארץ" - לא משנה מאיזה עם או שפה. בכל מקום בממלכה.

נראה שבממלכת בבל היו מחוזות שהיו כפופים לנציג המלך.
ממלכת אשור נהגה להעביר עמים ממקומם ולפזר אותם בעמים אחרים (מלכים ב יז ו) או במקומות שהתפנו (מלכים ב יז כד).
במחוזות האלה היו אנשים מעמים, אומות ולשונות שונים, והמלך שלח לכולם כדי שכולם יהיו מודעים, ולא יתלוננו שהם נענשים ללא עול בכפם, כי הם לא ידעו שהמלך ציווה: "אֲשֶׁר יֹאמַר תּוֹעָה עַל אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹא, נְתָחִים יֵעָשֶׂה וּבֵיתוֹ אַשְׁפָּה יוּשַׂם" (ביאור:דניאל ג מט).

שְׁלוֹמְכֶם יִרְבֶּה/יִשְׂגֵּא

המלך שלח שדרים לעמים ואומות בממלכתו ופתח בדבריו: "שְׁלוֹמְכֶם יִרְבֶּה".

• המסר נשמע כברכה ואיחול לשלום.
• אולם כאשר המסר מגיע מהמלך כפתיחה להודעה מה יעשה לאיש אשר ידבר סרה באלוהי היהודים, זה נשמע כאיום ואזהרה חמורה: 'יהיה לכם שלום אם תצייתו לי, ולא ... דמכם בראשכם.' כך מדברים אנשי כנופיות שדורשים דמי-חסות, ואין ספק שכולם הבינו זאת היטב.