קטגוריה:בראשית ל ג
נוסח המקרא
ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה
וַתֹּאמֶר הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה.
וַתֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה אֲמָתִ֥י בִלְהָ֖ה בֹּ֣א אֵלֶ֑יהָ וְתֵלֵד֙ עַל־בִּרְכַּ֔י וְאִבָּנֶ֥ה גַם־אָנֹכִ֖י מִמֶּֽנָּה׃
וַ/תֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה אֲמָתִ֥/י בִלְהָ֖ה בֹּ֣א אֵלֶ֑י/הָ וְ/תֵלֵד֙ עַל־בִּרְכַּ֔/י וְ/אִבָּנֶ֥ה גַם־אָנֹכִ֖י מִמֶּֽ/נָּה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַרַת הָא אַמְתִּי בִּלְהָה עוֹל לְוָתַהּ תְּלִיד וַאֲנָא אֲרַבֵּי וְאֶתְבְּנֵי אַף אֲנָא מִנַּהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמָרַת הָא אַמְתִי בִלְהָה עוּל לְוָותָהּ וְתֵילִיד וַאֲנָא אִירַבֵּי וְאִתְבְּנִי אוּף אֲנָא מִינָהּ: |
רש"י
"ואבנה גם אנכי" - מהו גם אמרה לו זקנך אברהם היו לו בנים מהגר וחגר מתניו כנגד שרה אמר לה זקנתי הכניסה צרתה לביתה אמרה לו אם הדבר הזה מעכב הנה אמתי ואבנה גם אנכי ממנה כשרה
מפרשי רש"י
[ז] הכניסה צרתה לביתה וכו'. פירוש שהיתה מתאוה לבנים עד שהכניסה צרתה לביתה, כדי שתלד בנים ותהיה היא מגדלתן, ומתוך זה יהיה הקב"ה גם כן מרחם עליה, כיון שכל כך היתה מצטערת לבנים, ומזה הטעם הכנסת צרתה גורם פקידתה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי – מַהוּ "גַּם"? אָמְרָה לוֹ: זְקֵנְךָ אַבְרָהָם הָיוּ לוֹ בָּנִים מֵהָגָר, וְחָגַר מָתְנָיו כְּנֶגֶד שָׂרָה. אָמַר לָהּ: זְקֶנְתִּי הִכְנִיסָה צָרָתָהּ לְבֵיתָהּ. אָמְרָה לוֹ: אִם הַדָּבָר הַזֶּה מְעַכֵּב, הִנֵּה אֲמָתִי.
וְאִבָּנֶה גַּם אָנֹכִי מִמֶּנָּה – כְּשָׂרָה (שם).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" ואבנה גם אנכי" כמו אחותי:
" ממנה" שבקנאת חברתי יתעורר הטבע:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ומה שמצינו לשרה (ט"ז ג') שהזכירה גם כן שם אישות על הגר, שבירתה בצדה במה שדקדקה לומר תיבת לו, ועיין מה שכתבתי שם מה שלא אמרה כן רחל:
ומה שתמצא שמזכיר הכתוב (פסוק ז') אחר כך בלהה שפחת רחל וגו'. פי' שהיתה שפחת רחל, גם יכוין הכתוב שם להזכיר שם הצדקות שנתנו האמהות לבעליהן. ולא חש הכתוב לטעות, שסמך היות הדבר מבואר בכתובים הקודמים, ועיין מה שכתבתי בפרשת וישב (ל"ז ב'):ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ל ג.
השווה: שרה, רבקה ורחל
שרה
"תֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם, הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי יְהוָה מִלֶּדֶת בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי, אולַּי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה" (ביאור:בראשית טז ב).
רבקה
רבקה חיכתה כ-20 שנים, אך לא הציעה שפחה או אמה ליצחק. היא היתה בטוחה שברכת אלוהים וברכת לבן תתקיים בה.
רחל
"ותַֹּאמֶר הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה". המשפט דומה מאוד לדברי שרה, לכן נתרכז בהבדלים.
- שרה לא מזכירה את שמה של הגר. ייתכן שהיו לה כמה שפחות והיא עדיין לא החליטה את מי לבחור או שהיא נוהגת בחוסר כבוד לשפחה.
- שרה מציינת שאלוהים גרם לבעיה, בניגוד לרחל שדורשת עזרה מיעקב ולא מאשימה את אלוהים.
- שרה מכבדת את אברהם בבקשה "בֹּא נָא", לעומת רחל שדורשת "בֹּא אֵלֶיהָ".
- שרה אומרת "אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה", לעומת רחל שבטוחה שאמתה תלד.
- שרה רואה את הגר 'כשפחה' מצרית מעם זר, ורחל רואה את בלהה 'כאמה' שהיא בת עמה של רחל.
- שרה רוצה את הילד בשביל אברהם וייתכן שאף בשביל עצמה, לעומת רחל רוצה להשתתף בלידה על ברכיה ולקחת את הילד כשלה.
- שרה קיבלה את השם "ישמעאל" שהגר טענה שקיבלה אותו מהמלאך. לעומת זאת, רחל בוחרת את שמות הילדים של בלהה בעצמה לפי השיקולים שלה.
- לפי ההמשך נראה שגם שרה וגם רחל לא כל כך השתתפו בגידול ילדי השפחות.
- מכיוון שילדי השפחות לא היו הבכורים, רחל ולאה לא עשו מאמץ לדחות את ילדי השפחות, אלא קיבלו אותם כילדים של יעקב.
מקורות
נלקח בחלקו מ- סנדובסקי, אילן .(14/09/2010). פסח: אסור לנשים לקלל את לבן הארמי. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=80762
המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
קישורים
דף הפרק • מקראות גדולות • הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית ל ג"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.