קטגוריה:בראשית יח לג
נוסח המקרא
וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו
וַיֵּלֶךְ יְהוָה כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ.
וַיֵּ֣לֶךְ יְהֹוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־אַבְרָהָ֑ם וְאַבְרָהָ֖ם שָׁ֥ב לִמְקֹמֽוֹ׃
וַ/יֵּ֣לֶךְ יְהוָ֔ה כַּ/אֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְ/דַבֵּ֖ר אֶל־אַבְרָהָ֑ם וְ/אַבְרָהָ֖ם שָׁ֥ב לִ/מְקֹמֽ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאִסְתַּלַּק יְקָרָא דַּייָ כַּד שֵׁיצִי לְמַלָּלָא עִם אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם תָּב לְאַתְרֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִסְתַּלֵק יְקָרָא דַיְיָ כַּד פָּסַק לְמַלָלָא עִם אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם תַּב לְאַתְרֵיהּ: |
רש"י
"ואברהם שב למקומו" - נסתלק הדיין נסתלק הסניגור והקטיגור מקטרג ולפיכך ויבאו ב' המלאכים סדומה להשחית א' להשחית את סדום וא' להציל את לוט והוא אותו שבא לרפאות את אברהם והשלישי שבא לבשר את שרה כיון שעשה שליחותו נסתלק לו
[סח] נסתלק הדיין נסתלק הסניגור וקטיגור מקטרג. דאם לא כן "ואברהם שב למקומו" למה לי, אלא לסמוך אליו "ויבואו שני המלאכים סדומה" (יט, א), לומר לך אף על גב דנשלחו שני המלאכים להפוך את סדום - כל זמן שהיה אברהם מתפלל ולימד סנגוריא היו עומדים וממתינין אולי ימצא אברהם זכות (רש"י שם), וכאשר הלך הסניגור הקטיגור מקטרג - "ויבואו שני המלאכים סדומה" (כ"ה ברא"ם):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקוֹמוֹ – נִסְתַּלֵּק הַדַּיָּן נִסְתַּלֵּק הַסָּנֵיגוֹר, וְהַקָּטֵגוֹר מְקַטְרֵג. וּלְפִיכָךְ (פסוק הבא): "וַיָּבוֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדוֹמָה" – לְהַשְׁחִית.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ויתכן לפרש למקומו למדתו שהיא הכנסת האורחים, כי מאחר שיצא ידי חובתו באלה באכילה ובשתיה ולויה היה חוזר עוד לבקש אורחים יותר, וזהו שב למקומו, כי נפשו של אברהם אצולה ממדת החסד והמדה ההיא מקומו. ואפשר לפרש עוד למקומו לגבול הרגשותיו ומדת גופו, כי בעוד שהשכינה היתה אצלו היה כולו שכלי מופשט מכל עניני החומר והרגשותיו בטלים, לא נשאר לפני ה' בלתי אם צורה והנפש והוא השכל הזך והטהור, כיון שנסתלקה שכינה חזר להרגשותיו ולגבולי המדות הגופניות, וזהו ואברהם שב למקומו, כלומר לגבול מדות גופו, כי מקומו של אדם הוא המקיף אותו והמגבילו.
ועל דרך הקבלה ואברהם שב למקומו, חזרה מדת החסד למקומה כשלא מצאה זכות, ואז פועלת מדת הדין, זהו שאמר אחריו ויבאו המלאכים סדומה, וכתיב ויהי בשחת אלהים, ואין למדת הדין פעולה עד שתמסרם מדת החסד בדין, ואז מדת הדין פועלת בנדונים. וזהו סוד הכתוב (בראשית כב) ויקח בידו את האש ואת המאכלת. כלומר שמדת החסד לוקטת כחותיו של יצחק ומוסרת בדין, וזהו וילכו שניהם יחדו, ויצחק הולך אחר אברהם ברשותו ובהסכמתו. והנה מדת הדין עקודה לפני מדת החסד שאלמלא כן תחרב העולם וזהו סוד (שם) ויעקד את יצחק בנו. וזהו באור לשון ורב חסד שהחסד מתרבה על הדין וזה מבואר.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" ואברהם שב" שב מן המקום שלוה שם המלאכים ששם נתיחד עמו הדבור:
" למקומו" אל ביתו:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
על כן "ואברהם שב למקומו", שאם היה מתעכב עוד מעט היה אברהם שב כפעם בפעם להתחנן. אך בראותו שהלך כהתימו
לדבר ולא נתעכב כלל אז "שב" למקומו. וגם המלאכים עד ראותם שאברהם "שב" למקומו לא באו סדומה. וזהו שסמך "שב למקומו, ויבאו" כו' כי חשו פן יתעשת האלהים למו:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
וילך ה' כאשר כלה לדבר אל אברהם. הדיין הזה, כל זמן שהסניגור מלמד זכות הוא ממתין; נשתתק הסניגור, עמד לו הדיין, והקטיגור הולך לעשות שליחותו. כך וילך ה' כאשר כלה. הסניגור הזה, כל זמן שהדיין מסביר לו פנים הוא מלמד זכות; עמד לו הדיין, נשתתק הסניגור. כך ואברהם שב למקומו. הקטיגור הזה, כל זמן שהסניגור מלמד זכות והדיין מסביר לו פנים, הוא ממתין; עמד לו הדיין ונשתתק הסניגור, הקטיגור הולך לעשות שליחותו, שנאמר: וילך ה' כאשר כלה וגו'... ויבאו שני המלאכים סדומה וגו':
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח לג.
וַיֵּלֶךְ יְהוָה כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם
כאשר אלוהים סיים לומר את את דבריו, הוא לא חיכה לתגובת אברהם, אלא הסתובב והלך. השיחה נגמרה ונקטעה על ידי אלוהים. אברהם אולי היה ממשיך לדבר, ואת זה רצה אלוהים למנוע.
- אברהם אמר: "ואֲַדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם", כלומר שזו בקשתו האחרונה, ואלוהים תפס אותו במילה ועזב.
- עשר – מניין – אלוהים קבע שזה המספר המינימלי של צדיקים בעיר כדי למנוע חורבן העיר.
- אלוהים היה חייב ללכת לפני שאברהם יעמיד אותו במצב קשה ויבקש להציל את סדום בעבור חמישה צדיקים, הרי בסדום היה רק צדיק אחד.
וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ
במשא ומתן בין אברהם לאלוהים עתיד הצדיקים, הרשעים וארץ סדום נדונו.
ככר הירדן שגרמה שאנשיה יהיו רשעים, נהפכה וירד עליה מטר של אש וגופרית. הגן הנפלא הזה חרב ואבד מהעולם.
לוט, שהוכיח שהוא צדיק, ברח להר והקים שני עמים: מואב ואמון אשר קיבלו נחלה לירושה מאדוני.
אברהם הוכיח שגם הוא צדיק המוכן להאבק למען הזולת.
הרשעים הוכיחו את רשעתם ולמרות שחלקם הוזהר נשארו בעיר ואבדו.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יח לג"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.