קטגוריה:בראשית יט כד
ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיהוָה הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת יְהוָה מִן הַשָּׁמָיִם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַֽיהֹוָ֗ה הִמְטִ֧יר עַל־סְדֹ֛ם וְעַל־עֲמֹרָ֖ה גׇּפְרִ֣ית וָאֵ֑שׁ מֵאֵ֥ת יְהֹוָ֖ה מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַֽ/יהוָ֗ה הִמְטִ֧יר עַל־סְדֹ֛ם וְ/עַל־עֲמֹרָ֖ה גָּפְרִ֣ית וָ/אֵ֑שׁ מֵ/אֵ֥ת יְהוָ֖ה מִן־הַ/שָּׁמָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַייָ אַמְטַר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גּוּפְרֵיתָא וְאִישָׁתָא מִן קֳדָם יְיָ מִן שְׁמַיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּמֵימְרָא דַיְיָ אָחִית מִיטְרִין דְרַעֲוָא עַל סְדוֹם וְעַל עֲמוֹרָה עַל מְנַת דְיַעַבְדוּן תְּתוּבָא וְלָא עָבְדוּ אֲרוּם אָמְרוּ לָא גְלֵי קֳדָם יְיָ עוּבְדִין בִּישַׁיָא הָא בְּכֵן נַחְתוּ עֲלֵיהוֹן כִּבְרֵיתָא וְאֵשָׁא מִן קֳדָם מֵימְרָא דַיְיָ מִן שְׁמַיָא: |
| ירושלמי (קטעים): | וּמֵימְרֵיהּ דַיְיָ הֲוָה מָחִית עַל עַמָא דִסְדוֹם וַעֲמוֹרָה מִיטְרִין דְרַעֲוָוא דִילְמָא דְיַעֲבְדוּן תְּתוּבָא מִן עוּבָדֵיהוֹן בִּישַׁיָא וְכֵוָון דַחָמְיָין מִטְרָא דְרַעֲוָוא הֲווֹ אָמְרִין דִילְמָא דְלֵית עוֹבָדֵינָן בִּישַׁיָא גְלַן קֳדָמוֹי חָזַר לְמֶהֱוֵי מָחִית עֲלֵיהוֹן גוּפְרֵיתָא וְאֵישָׁתָא מִן קֳדָם יְיָ מִן שְׁמַיָא: |
רש"י (כל הפרק)
"וה' המטיר" - כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו
"המטיר על סדום" - בעלות השחר כמו שנאמר וכמו השחר עלה שעה שהלבנה עומדת ברקיע עם החמה לפי שהיו מהם עובדין לחמה ומהם ללבנה אמר הקב"ה אם אפרע מהם ביום יהיו עובדי לבנה אומרים אילו היה בלילה כשהלבנה מושלת לא היינו חרבין ואם אפרע מהם בלילה יהיו עובדי החמה אומרים אילו היה ביום כשהחמה מושלת לא היינו חרבים לכך כתיב וכמו השחר עלה ונפרע מהם בשעה שהחמה והלבנה מושלים
"המטיר וגו' גפרית ואש" - בתחלה מטר ונעשה גפרית ואש (מכילתא בשלח)
"מאת ה'" - דרך המקראות לדבר כן כמו נשי למך ולא אמר נשיי וכן אמר דוד (מ"א א) קחו עמכם את עבדי אדוניכם ולא אמר מעבדי וכן אחשורוש בשם המלך ולא אמר בשמי אף כאן אמר מאת ה' ולא אמר מאתו
"מן השמים" - והוא שאמר הכתוב (איוב לו) כי בם ידין עמים וגו' כשבא ליסר הבריות מביא עליהם אש מן השמים כמו שעשה לסדום וכשבא להוריד המן מן השמים (שמות טז) הנני ממטיר לכם לחם מן השמיםאבן עזרא (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(כג - כד) "השמש יצא", בעת שבא לוט לצוער יצא השמש על הארץ. וזה האות שהלך במרצה שלא כדרך הרגיל וכמ"ש חז"ל, "וה' המטיר" ר"ל וכבר המטיר ה', כי מעת שעלה השחר שאז הוציאו את לוט ויניחהו מחוץ לעיר התחיל המהפכה בסדום (והתבאר אצלי בפי' התנ"ך בכ"מ שבמאמר המסודר יקדים הפעל אל השם, וכ"מ שהקדים את השם אל הפעל מורה שהיה המעשה הזו קודם לכן, כמ"ש רש"י והאדם ידע קודם לכן, וה' פקד את שרה קודם לכן, וכן במקומות הרבה, וכן ממה שלא אמר וימטר ה' וכתיב וה' המטיר, ר"ל וכבר המטיר ה' גפרית ואש, ר"ל קודם שעלה השמש, כי תיכף שהוציאו את לוט מן העיר התחילה המהפכה) ובאר שלא היה מכה טבעיית שלפעמים יתקבצו עננים שיש בתוכם חלקי גפרית ואדים אשיים, כי "השמש היה אז על הארץ", ועננים גפריתים עפרורים כאלה הם עבים שחורים מאפילים אור השמש, וכן לא היה איזה שנוי בהאויר שהרה חלקים זרים כאלה בקרבו, כי "לוט בא צערה", ואויר רע ומופסד כזה א"א לבע"ח לעבור בו, ולא תאמר שהיה זה מן האדמה כמו שיקרה שיעלו אדים כאלה מן האדמה המלאה גפרית או ע"י הרים הפותחים את לועם ויריקו גפרית וזפת בוערה, כי "וה' המטיר", שהיה מטר היורד מלמעלה למטה, ומזה מבואר שהיה "מאת ה' מן השמים", שלא היה ענין טבעיי רק השגחיי:
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
וה' המטיר. "כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש". כהדא סליי בליי, כשלשול זה שהוא נמחה בצואה, כאשת הזאת שהיא אינה מספקת לראות שמש עד שהיא חוזרת לעפרה. דבר אחר: כאשת איש שזנתה והיא מתביישת שלא תראה עוברה והיא משליכתו קודם שלא תחזינה שמש; הדא הוא דכתיב: השמש יצא על הארץ וגו'.
וה' המטיר על סדום. לשתי מדינות שמרדו במלך; אמר המלך: אחת תשרף באש משלה, ואחת תשרף מן טמיון. כך להלן באדום, "ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית"; ברם הכא, וה' המטיר על סדום. אמר ר' אבין: לשפחה שהיתה רודה פת בתנור, בא בנה ורדה גחלים ונתנה לו, בא בן גברתה רדה פת ונתנה לו; גחלים ופת יצאו מן התנור. כך להלן, "ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים"; ברם הכא, וה' המטיר על סדום.
וה' המטיר על סדום, זה גבריאל; מאת ה', זה הקב"ה. כל מקום שנאמר "וה'", הוא ובית דינו. הקב"ה מזכיר שמו שני פעמים (כדכתוב ברמז ל"ט):
גפרית ואש מאת ה'. הדא הוא דכתיב: "ימטר על רשעים פחים", גומרין ומצדין. "אש וגפרית", אמר ר' יודן: אדם מריח גפרית – נפשו סולדת עליו, למה? שהיא יודעת שנדונת בו לעתיד לבוא. "ורוח זלעפות מנת כוסם", ר' ישמעאל בר נחמן משום ר' יונתן: כפיילי פוטירין לאחר המרחץ.
אמר רבי חנינא: אין דבר רע יורד מלמעלן. איתיבון, והכתיב: "אש וברד שלג וקיטור"? אמר להו: רוח סערה הוא עושה דברו. מלתא דרבי שמעון בן לקיש פליגא אהא, דאמר ר' חנינא בן פזי: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב", מכאן שיש לו אוצרות רעות.
מאת ה' מן השמים, כמרתק מן גבר.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יט כד.
וַיהוָה הִמְטִיר עַל סְדֹם
(אילן סנדובסקי)
עובדות מהכתוב והידוע:
- סדום נמצאה באזור השבר הסורי אפריקני, מצפון או דרום לים המלח.
- השבר הסורי אפריקני חשוף לרעידות אדמה והתפרצויות געשיות.
- לא נמצא הר געש באזור סדום.
- בים המלח נמצאים מלחים בריכוזים שונים מכל ים אחר. הירדן מביא מלחים מהצפון, מאזורים של פעילות וולקנית.
- אזור סדום היה "כְּגַן יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה צֹעַר" (ביאור:בראשית יג י). ישנם מספר מעינות של מים מתוקים במדבר יהודה, אולם לא נראה שסדום קיבלה כמות זעומה של מים. אם ים המלח היה מלוח מדי כבר בתקופה ההיא, אז סדום היתה חייבת להיות מצפון לים המלח כדי להיות 'גן אלוהים כארץ מצרים'. אם ים המלח לא היה מלוח בזמנו, אז סדום היתה יכולה להיות גם בדרומו.
- אחרי החורבן סדום נמחקה כלא היתה. נכון להיום, הים הוא מלוח במיוחד ואין הרבה צמחיה סביבו. הירדן משקה את צפון ים המלח אבל זה לא נראה כ-"גַן יְהוָה".
- האזור לאחר החורבן אינו פורה עוד ולכן גם אינו כה מבוקש, וזו הסיבה שלא נוצרה חברה נוספת ששמרה ברוע לב על האזור מפני זרים מתנחלים.
- לאחר הפיכת סדום העיר הראשית והחזקה באזור היא יריחו.
מה כתוב על החורבן:
- לא נאמר שהאדמה רעמה ורעדה - זאת לא היתה רעידת אדמה.
- באזור ים המלח אין סימנים של התפרצות געשית - זאת לא היתה התפרצות געש.
- "ויַהוָה הִמְטִיר עַל סְדֹם ... מִן הַשָּׁמָיִם" - מטאור בא לכדור הארץ, נשבר באטמוספירה וירד כמטר של "גָּפְרִית וָאֵשׁ" על אזור סדום.
- נאמר שאברהם ראה: "וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ, כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן" (ביאור:בראשית יט כח). כלומר, ענן לבן של אדי קיטור עלה מים המלח והסביבה בגלל החום הרב, כמו כן עשן שחור של שריפת עצים עלה כמו מהכבשן. לא נאמר שאברהם הרגיש רעידות או אבק ואפר שלרוב נפלטים בעקבות התפרצות געשית.
- ריח של "גָּפְרִית" לרוב מופיע בהתפרצות געשיות, אך יכול גם להיווצר ממטאור או מקרקע לוהטת המכילה גופרית (בהנחה שהחומר שכונה אז גופרית זהה לגופרית בימינו).
- אחרי המטר שנמשך מספר שעות היתה רגיעה מוחלטת: אין רעידות לוואי או פעילות וולקנית נוספת, אין מטר של אבנים ואין ענני אבק ואפר שמכסים את השמים ואת האדמה.
- עוד לפני המטר נאמר על חמשת המלכים אשר "כָּל אֵלֶּה, חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים: הואּ יָם הַמֶּלַח". אולם מהניסוח "הואּ יָם הַמֶּלַח" כאילו נשמע 'הוא ים המלח היום', הלוא גם עמק השדים וגם סדום לא התקיימו כאשר נכתב התנ"ך, ואולי בתקופה ההיא הימה הזאת היתה של מים מתוקים.
בהקשר לסדום והמטר נאמר: "ותַַּבֵּט אִשְׁתּוֹ, מֵאַחֲרָיו; ותְַּהִי, נְצִיב מֶלַח" (ביאור:בראשית יט כו). כלומר, מלח מעורב במטר של חלקיקים הבא ממטאור הנשבר באוויר (אולי גוש מלח מהמטר פגע במקום שבו עמדה אשת לוט).
אחד מהמאפיינים של כוחו של אדוני הוא שנסיו המכוונים אפשריים מדרך הטבע או בעזרת טכנולוגיה מודרנית. כלומר, חייב להיות הסבר מדעי המסביר את שקרה בסדום.
איך קרה שגן פורח הפך למדבר מלוח ממטר משמים?
- אפשרי שמטאור של מלח (כולל אחוז גבוה של ברום) נע בחלל לכיוון סדום. הוא התחמם באטמוספרה, נשבר לחלקים קטנים, התלהט ופגע באזור עמק השדים ובערי הככר. המים באזור רתחו לאדים וכל העצים והבתים נשרפו ככבשן. המטאור אולי הביא למקום מלח בכמות גדולה וגרם לים המלח להיות מלוח יותר ולא מתאים לגידול צמחים ודגים. תערובת המלח בים המלח שונה מהתערובת באוקיינוסים ובים תיכון, כלומר מטאור מיוחד נפל באזור הזה בלבד והוסיף מלח נוסף ושונה למלח שהיה קיים בימה, וזה מה שעשה את ים המלח כה מלוח.[1]
- אפשרות אחרת היא שהמטאור פגע באדמה ושינה את פני האזור כתוצאה מכך, מי ים המלח הציפו את עמק השדים וזיהמו את האדמה, ואולי אף קברו את סדום בצפון (או בדרום) ים המלח.
- ניתן לראות שהתזמון של הפגיעה היה ידוע ולא ניתן לשינוי על ידי המלאכים, ולכן המלאכים היו חייבים למהר ולסלק את לוט ומשפחתו, "ויַָּאִיצו הַּמַּלְאָכִים בְּלוֹט" (ביאור:בראשית יט טו).
הערות שוליים
- ^ אין צורך להתפלא שמטאור של מלח פגע בכדור הארץ כי רוב המחצבים השונים על כדור הארץ גם הם מרוכזים במקומות מסוימים ולא מפוזרים אחיד על כל כדור הארץ. כל אתר של מינראל, שלא הובא על ידי שקיעה במים או נמצא בריכוז גבוה בלבה של כדור הארץ, מיצג פגיעה של מטאור שהכיל ריכוז גבוה של המינראל הזה.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
קטגוריות משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "בראשית יט כד"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.