כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּלֶךְ יְהוָה כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּ֣לֶךְ יְהֹוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־אַבְרָהָ֑ם וְאַבְרָהָ֖ם שָׁ֥ב לִמְקֹמֽוֹ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְאִסְתַּלַּק יְקָרָא דַּייָ כַּד שֵׁיצִי לְמַלָּלָא עִם אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם תָּב לְאַתְרֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִסְתַּלֵק יְקָרָא דַיְיָ כַּד פָּסַק לְמַלָלָא עִם אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם תַּב לְאַתְרֵיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וילך ה' וגו'" - כיון שנשתתק הסניגור הלך לו הדיין

"ואברהם שב למקומו" - נסתלק הדיין נסתלק הסניגור והקטיגור מקטרג ולפיכך ויבאו ב' המלאכים סדומה להשחית א' להשחית את סדום וא' להציל את לוט והוא אותו שבא לרפאות את אברהם והשלישי שבא לבשר את שרה כיון שעשה שליחותו נסתלק לו 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַיֵּלֶךְ ה'... – כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁתַּתֵּק הַסָּנֵיגוֹר הָלַךְ לוֹ הַדַּיָּן.
וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקוֹמוֹ – נִסְתַּלֵּק הַדַּיָּן נִסְתַּלֵּק הַסָּנֵיגוֹר, וְהַקָּטֵגוֹר מְקַטְרֵג. וּלְפִיכָךְ (פסוק הבא): "וַיָּבוֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדוֹמָה" – לְהַשְׁחִית.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואברהם שב למקומו — אל חברון. וזאת המראה היתה במקום שהלך אברהם לשלוח המלאכים, ומשם ישקיף על פני סדום. ואף על פי שהוא כתוב "וישכם אברהם בבקר... וישקף על פני סדום" (בראשית י"ט, כ"ז-כ"ח), אחר צאת השמש היה; כי לא נהפכה סדום בלילה, כי כן העיד הכתוב (בראשית י"ט, כ"ג-כ"ד):

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואברהם שב למקומו. ע"ד הפשט הוא אלוני ממרא, כי משם נפרד תחלה.

ויתכן לפרש למקומו למדתו שהיא הכנסת האורחים, כי מאחר שיצא ידי חובתו באלה באכילה ובשתיה ולויה היה חוזר עוד לבקש אורחים יותר, וזהו שב למקומו, כי נפשו של אברהם אצולה ממדת החסד והמדה ההיא מקומו. ואפשר לפרש עוד למקומו לגבול הרגשותיו ומדת גופו, כי בעוד שהשכינה היתה אצלו היה כולו שכלי מופשט מכל עניני החומר והרגשותיו בטלים, לא נשאר לפני ה' בלתי אם צורה והנפש והוא השכל הזך והטהור, כיון שנסתלקה שכינה חזר להרגשותיו ולגבולי המדות הגופניות, וזהו ואברהם שב למקומו, כלומר לגבול מדות גופו, כי מקומו של אדם הוא המקיף אותו והמגבילו.

ועל דרך הקבלה ואברהם שב למקומו, חזרה מדת החסד למקומה כשלא מצאה זכות, ואז פועלת מדת הדין, זהו שאמר אחריו ויבאו המלאכים סדומה, וכתיב ויהי בשחת אלהים, ואין למדת הדין פעולה עד שתמסרם מדת החסד בדין, ואז מדת הדין פועלת בנדונים. וזהו סוד הכתוב (בראשית כב) ויקח בידו את האש ואת המאכלת. כלומר שמדת החסד לוקטת כחותיו של יצחק ומוסרת בדין, וזהו וילכו שניהם יחדו, ויצחק הולך אחר אברהם ברשותו ובהסכמתו. והנה מדת הדין עקודה לפני מדת החסד שאלמלא כן תחרב העולם וזהו סוד (שם) ויעקד את יצחק בנו. וזהו באור לשון ורב חסד שהחסד מתרבה על הדין וזה מבואר.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וילך ה'" המתין שם אברהם ולא הספיק כונתו לנבואה עד שנסתלקה שכינה על הפך ויצא קין מלפני ה':

" ואברהם שב" שב מן המקום שלוה שם המלאכים ששם נתיחד עמו הדבור:

" למקומו" אל ביתו:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(לב – לג) "ויאמר אל נא יחר לאדני". אחר שהודה לו ה' שלרעה לא ילך אחר רוב הערים רק אם שני ערים יהיו בהם עדת צדיקים ינצלו הם והככר, ה"ה שזה בעיר אחת שיש בה עשרה צדיקים, רק שאני רוצה לפרש זה, "ואל יחר לאדני מה שאני מדבר" ומפרש, וע"כ אמר ג"כ "לא אשחית", ר"ל שלא יושחת הככר רק יכלה יושבי ארבע הערים במגפה והעיר והככר לא יושחתו, "וילך ה'" כי מעתה אין עוד לבקש:  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

יאמר שכל כך היה חשק אברהם לעמוד בפרץ להצדיקם, שעל שוילך ה' כאשר כלה לדבר אל אברהם ולא נתעכב אחרי דבורו,

על כן "ואברהם שב למקומו", שאם היה מתעכב עוד מעט היה אברהם שב כפעם בפעם להתחנן. אך בראותו שהלך כהתימו

לדבר ולא נתעכב כלל אז "שב" למקומו. וגם המלאכים עד ראותם שאברהם "שב" למקומו לא באו סדומה. וזהו שסמך "שב למקומו, ויבאו" כו' כי חשו פן יתעשת האלהים למו:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וילך ה' כאשר כלה וגו'. פי' סמוך לגמר דברי תשובתו לאברהם לא אשחית בעבור העשרה הלך ה' ולא נתן לו מקום להתפלל על פחות משיעור זה לצד שכבר אמר אברהם ואדברה אך הפעם ולא יוסיף דבר עוד בדבר הזה או לצד שיודע ה' כי לא תהיה הגנה בפחות מעשרה והגם שמצינו להרשב"י (זהר ח"א פ"ב א) שאמר וצדיק יסוד עולם, אפשר שזה יהיה כשיהיה צדיק מופלא, ואפשר שאם היה אברהם בקרבה של סדום היה ממלט כל העיר:

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וילך ה' כאשר כלה לדבר אל אברהם. הדיין הזה, כל זמן שהסניגור מלמד זכות הוא ממתין; נשתתק הסניגור, עמד לו הדיין, והקטיגור הולך לעשות שליחותו. כך וילך ה' כאשר כלה. הסניגור הזה, כל זמן שהדיין מסביר לו פנים הוא מלמד זכות; עמד לו הדיין, נשתתק הסניגור. כך ואברהם שב למקומו. הקטיגור הזה, כל זמן שהסניגור מלמד זכות והדיין מסביר לו פנים, הוא ממתין; עמד לו הדיין ונשתתק הסניגור, הקטיגור הולך לעשות שליחותו, שנאמר: וילך ה' כאשר כלה וגו'... ויבאו שני המלאכים סדומה וגו':