קטגוריה:בראשית יט א

תרגום

וַיָּבֹאוּ

שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים

אלוהים שולח שני עדים לבדוק את רשעת סדום – למרות ששלושה מלאכים באו לאברהם, רק שנים המשיכו משם לסדום. זהו המקור לפסיקה שהגיעה לאחר מכן: "לֹא יָקוםּ עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עון ולְּכָל חַטָּאת בְּכָל חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא; עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוםּ דָּבָר" (דברים יט טו). שני עדים זה לרוב מספיק. שלושה עדים זה יותר טוב, אבל יותר לא נדרש. בית המשפט יבחר את שלושת העדים הטובים ביותר. עם זאת, לאלוהים הספיקו שני עדים.

בָּעֶרֶב

המלאכים באו בערב כי אלוהים ידע שרשעת סדום תבוא לידי ביטוי בשעות הערב ובלילה. לא היה צורך לבדוק את אנשי סדום במשך היום ולאפשר לסדום לפגוע המלאכים בצורה קלה או לבקש סליחה.

וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם

בשער העיר יושבים שופטים, כפי שנאמר על לוט: "ויַֹּאמְרו הָּאֶחָד בָּא לָגורּ ויִַּשְׁפֹּט שָׁפוֹט" (בראשית יט ט). אולם ישנן עוד דוגמאות רבות נוספות: "וְהִשְׁכִּים, אַבְשָׁלוֹם, וְעָמַד עַל יַד דֶּרֶךְ הַשָּׁעַר" (שמואל ב טו ב), "ובֹּעַז עָלָה הַשַּׁעַר, ויֵַּשֶׁב שָׁם" (רות ד א), "ומָּרְדֳּכַי, יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ" (אסתר ב יט).

וַיַּרְא לוֹט

לוט ראה את המלאכים ונבהל. עם ערב כשסגרו את שער העיר נערכה בדיקה אודות מי מהזרים נשאר בעיר "ויְַהִי הַשַּׁעַר לִסְגּוֹר, בַּחֹשֶׁךְ וְהָאֲנָשִׁים יָצָאו"ּ (יהושע ב ה). בערב כל הזרים יצאו את סדום כדי לא להיפגע מאנשי העיר, אך הנה באו שני זרים. זה היה מבחן עבור לוט – האם הוא צדיק ויכול להוכיח את צדיקותו או חוטא ורשע.

המלאכים לא באו לסדום כל אחד לחוד, אלא ביחד בכוונה ובידיעה. הם לא באו כאילו במקרה ובהיחבא. המלאכים לא נראו כמו אנשים חולים וחלשים הזקוקים לעזרה. הם באו בגלוי, ולמעשה הם הזמינו את לוט ואת העיר להציג את אופיים.

וַיָּקָם לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה

לוט נתן למלאכים כבוד מלכים. זה מעלה את השאלה מה ראה לוט באנשים? הכתוב לא עונה על השאלה, אולם הופעתם החצופה עם ערב הרשימה את לוט והוא ידע שצרות עומדות לבוא עליהם, ולכן כפתיחה להפצרותיו הוא העניק לזרים כבוד מלכות או כבוד אלים. המן גם דרש כבוד כזה ממרדכי שישב בשער המלך, אך לא קיבל. לוט למעשה הכריז כניעה ונאמנות לזרים. שאר שופטי העיר לא העניקו כבוד כזה לזרים, אולם העניין לא דווח למלך סדום, והמלך לא כעס על לוט על שהעניק לזרים כבוד ללא הסבר.

לוט נתן למלאכים כבוד גדול יותר מהכבוד שאברהם נתן להם, ככתוב: "ויַַּרְא, ויַָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, ויִַּשְׁתַּחו, אָרְצָה"(ביאור:בראשית יח ב). עצם הופעתם המפתיעה, ועמידתם לפניו, הרשימה את אברהם. אברהם לא היה שופט, אולם היה לו שומרים ומשרתים, ולכן הוא הופתע לגלות את המלאכים ניצבים עליו. אברהם הבין שהדבר מעיד על עוצמתם של הזרים. עם זאת, אברהם רק השתחווה "אָרְצָה", אבל לא "אַפַּיִם אָרְצָה" כלוט.

לוט ידע שהאנשים יסבלו צרות והיה מוכן לסכן את עצמו למענם. כך לוט עבר את השלב הראשון בבחינה.