קטגוריה:בראשית יט א
ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַ֠יָּבֹ֠אוּ שְׁנֵ֨י הַמַּלְאָכִ֤ים סְדֹ֙מָה֙ בָּעֶ֔רֶב וְל֖וֹט יֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר־סְדֹ֑ם וַיַּרְא־לוֹט֙ וַיָּ֣קׇם לִקְרָאתָ֔ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ֠/יָּבֹאוּ שְׁנֵ֨י הַ/מַּלְאָכִ֤ים סְדֹ֙מָ/ה֙ בָּ/עֶ֔רֶב וְ/ל֖וֹט יֹשֵׁ֣ב בְּ/שַֽׁעַר־סְדֹ֑ם וַ/יַּרְא־לוֹט֙ וַ/יָּ֣קָם לִ/קְרָאתָ֔/ם וַ/יִּשְׁתַּ֥חוּ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָ/ה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְעָאלוּ תְּרֵין מַלְאֲכַיָּא לִסְדוֹם בְּרַמְשָׁא וְלוֹט יָתֵיב בְּתַרְעָא דִּסְדוֹם וַחֲזָא לוֹט וְקָם לְקַדָּמוּתְהוֹן וּסְגֵיד עַל אַפּוֹהִי עַל אַרְעָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאָתוּ תְּרֵין מַלְאָכַיָא לִסְדוֹם בְּרַמְשָׁא וְלוֹט יָתֵיב בְּתַרְעָא דִסְדוֹם וַחֲמָא לוֹט וְקָם לִקְדָמוּתְהוֹן מִתְרַע מַשְׁכְּנָא וּסְגִיד אַנְפּוֹי עַל אַרְעָא: |
| ירושלמי (קטעים): | וְלוֹט יָתִיב בְּפִּילֵי דִסְדוֹם וַחֲמָא יַתְהוֹן וּרְהַט וְשָׁאִיל בִּשְׁלָמְהוֹן וּסְגִיד עַל אַפּוֹי עַל אַרְעָא: |
רש"י (כל הפרק)
"המלאכים" - ולהלן קראם אנשים כשהיתה שכינה עמהם קראם אנשים ד"א אצל אברהם שכחו גדול והיו המלאכים תדירין אצלו כאנשים קראם אנשים ואצל לוט קראם מלאכים
"בערב" - וכי כל כך שהו המלאכים מחברון לסדום אלא מלאכי רחמים היו וממתינים שמא יוכל אברהם ללמד עליהם סניגוריא
"ולוט ישב בשער סדום" - ישב כתיב אותו היום מינוהו שופט עליהם (ב"ר)
"וירא לוט וגו'" - מבית אברהם למד לחזור על האורחיםאבן עזרא (כל הפרק)
ופירוש בערב — בפסח מצרים.
אפים — עד שם אפיו בארץ, והם הנחירים, שהם גבוהים על הפנים:מלבי"ם (כל הפרק)
השאלות
(א – ט) למה האריך בספור איך באו אל בית לוט שהיה ע"י הפצרה. מה ההבדל בין חטאת סדום ובין חטאת אנשי הגבעה שהיה כמעשה זו ממש. מ"ש כי על כן באו בצל קורתי מלת על כן לא יצדק פה. מ"ש האחד בא לגור וישפט שפוט הלא לא שפט רק התחנן אליהם:
(א) "ויבאו". כבר בארתי בפ' שופטים סי' י"ט מטעם חקרי לב, ההבדל שבין בעלי הגבעה ובין אנשי סדום, שאנשי הגבעה לא היה זה אצלם לנימוס ולחק שלא יעבור זר בעירם, רק מה שלא אספו את האורח הביתה היה מפני שהיו כילים וצרי עין, ומה שרצו לבעול אותו היה מפני תאותם לבד, אבל אנשי סדום חקקו להם חוקי און והיה זה אצלם לנימוס קבוע, שמי שיחונן עני ואביון או דלתו לאדם יפתח ענוש יענש, והאורח העובר דרך ארצם יענו אותו דרך עונש כדי לכלא רגל זרים מארצם, בענין שחטאם היה מצד השכל כי חקקו להם חקים לא טובים ומשפטים בל יחיו בהם חיי המדינית, וקבלו אותם עליהם ועל זרעם כחקים טובים ומשפטים צדיקים, עד ששכלם היה במעל הזה וחוטא כזה לא ירפא לעולם, וספר פה כי בשלוח ה' מלאכיו לדקדק על שרש חטאם, "באו סדומה בערב", כי אם היו באים ביום היה להם טענה עליהם שעברו על חוקי סדום שלא ילין גר בעירם, אבל כשבאו בלילה עוברים דרך העיר לנסוע הלאה והלילה עכבם מלכת לא עברו חק כי אנוסים הם. ב] כי "לוט היה יושב בשער סדום" שהיה שופט עליהם, שהשופט היה יושב בשער העיר, ואחר שהשופט קבלם אל ביתו לא עברו חק, כי הממונה על חוקי המדינה הוא התיר להם לינה זאת. ג] שהם לא התקרבו אל לוט שיראה כאלו מבקשים שיתן להם אכסניא, רק הוא ראה אותם מרחוק "ויקם לקראתם":
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
ויבאו שני המלאכים סדומה בערב. כתיב: "והחיות רצוא ושוב" וגו', "רצות" אין כתיב כאן אלא רצוא, רצין לעשות שליחותו, נפטרין מאברהם בו' שעות ובאין סדומה בערב? אלא מלאכי רחמים היו, והיו ממתינים, סבורים שמא אברהם מוצא להם זכות; וכיון שלא מצא להם זכות, ויבאו שני המלאכים סדומה בערב. תני: אין מלאך אחד עושה ב' שליחות, ולא ב' מלאכים שליחות אחד, ואת אמר ב' מלאכים? אלא מיכאל אמר בשורתו ונסתלק; גבריאל נשתלח להפוך את סדום, ורפאל להציל את לוט.
ויבאו שני המלאכים סדומה. הכא את אמר מלאכים, ולהלן אומר אנשים? אלא להלן שהיתה שכינה על גביהן קראם אנשים; וכאן שנסתלקה שכינה מעל גביהן, לבשו מלאכות. אמר רבי תנחומא אמר ר' לוי: אברהם שהיה כחו יפה, נדמו לו בדמות אנשים; אבל לוט, על ידי שהיה כחו רע, נדמו לו בדמות מלאכים. אמר ר' חנינא: עד שלא עשו שליחותן קראם אנשים; משעשו שליחותן, מלאכים. אמר ר' תנחומא: לאחד שנטל הגמוניא מן המלך; עד שלא הגיע לבית אוריין שלו היה מהלך כגפן; כיון שהגיע לבית אוריין שלו, היה מהלך כקלמין. כך עד שלא עשו שליחותן קראן אנשים; כיון שעשו שליחותן קראן מלאכים.
סדומה. תני משום ר' נחמיה: כל דבר שצריך למ"ד בתחילתו תן לו ה"א בסופו; סדומה, "שעירה", "מצרימה", "חרנה". התיבון ליה, והכתיב: "ישובו רשעים לשאולה"? ר' אבא בר זבדא אמר: לביטי התחתונה שבשאול.
בערב. בא ערבה של סדום ושקעה שמשה ונתחתם גזר דינה. אמר ר' לוי: אין הקב"ה דן את אומות העולם אלא בלילה, בשעה שהם ישנים מן העבירות; ואינו דן את ישראל אלא ביום, בשעה שהן עוסקים במצוות. הדא הוא דכתיב: "והוא ישפוט תבל בצדק" וגו'.
ולוט יושב בשער סדום. "ישב" כתיב, אותו היום מנו אותו ארכי הדיינין. חמשה ראשי דיינין היו בסדום: קץ שקר, רב שקר, רב נבל, ורב מסטירין, וקלפנד. ולוט היה ארכי הדיינין שבכולן. בשעה שהיה אומר להן דברים שהן ערבים להן, היו אומרים לו: "גש הלאה", סק לעיל; וכשהיה אומר להם דברים שאין ערבים להן, היו אומרים לו: "האחד בא לגור" וגו'. זה שאמר הכתוב: "הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע". "הולך את חכמים", למה הוא דומה? לאדם שהוא נכנס לבית המרקחים; אף על פי שלא לקח ולא נתן, ריח טוב לקח. "ורועה כסילים", למה הוא דומה? לנכנס לבית הבורסקי; אף על פי שלא לקח ולא נתן, ריח רע לקח. כך לוט, כשהיה מהלך עם אברהם אבינו, למד מדרכיו. אברהם אבינו עשה לו בית חוץ לחרן, וכל מי שהיה נכנס ויצא היה מקבלו, מאכילו ומשקהו ואומר: אלקי אברהם אחד הוא בעולם. וכשבא לוט לסדום, כך היה עושה; וכיון שהכריזו: כל מי שהוא מחזיק יד בפת לחם ישרף, היה מתירא מעשות יומם ועשה לילה, שנאמר: ויבאו שני המלאכים סדומה בערב. וכשם שהחזיק ידם, כך החזיקו בידו וגו', ואמר להם: אל תביטו אחריכם, שהרי ירדה השכינה וכו'. עדית אשתו של לוט נכמרו רחמיה על בנותיה הנשואות בסדום והביטה אחריה לראות אם הולכות הן אחריה אם לא, וראתה אחריה השכינה ונעשית נציב מלח:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יט א.
וַיָּבֹאוּ
שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים
אלוהים שולח שני עדים לבדוק את רשעת סדום – למרות ששלושה מלאכים באו לאברהם, רק שנים המשיכו משם לסדום. זהו המקור לפסיקה שהגיעה לאחר מכן: "לֹא יָקוםּ עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עון ולְּכָל חַטָּאת בְּכָל חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא; עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוםּ דָּבָר" (דברים יט טו). שני עדים זה לרוב מספיק. שלושה עדים זה יותר טוב, אבל יותר לא נדרש. בית המשפט יבחר את שלושת העדים הטובים ביותר. עם זאת, לאלוהים הספיקו שני עדים.
בָּעֶרֶב
המלאכים באו בערב כי אלוהים ידע שרשעת סדום תבוא לידי ביטוי בשעות הערב ובלילה. לא היה צורך לבדוק את אנשי סדום במשך היום ולאפשר לסדום לפגוע המלאכים בצורה קלה או לבקש סליחה.
וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם
בשער העיר יושבים שופטים, כפי שנאמר על לוט: "ויַֹּאמְרו הָּאֶחָד בָּא לָגורּ ויִַּשְׁפֹּט שָׁפוֹט" (בראשית יט ט). אולם ישנן עוד דוגמאות רבות נוספות: "וְהִשְׁכִּים, אַבְשָׁלוֹם, וְעָמַד עַל יַד דֶּרֶךְ הַשָּׁעַר" (שמואל ב טו ב), "ובֹּעַז עָלָה הַשַּׁעַר, ויֵַּשֶׁב שָׁם" (רות ד א), "ומָּרְדֳּכַי, יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ" (אסתר ב יט).
וַיַּרְא לוֹט
לוט ראה את המלאכים ונבהל. עם ערב כשסגרו את שער העיר נערכה בדיקה אודות מי מהזרים נשאר בעיר "ויְַהִי הַשַּׁעַר לִסְגּוֹר, בַּחֹשֶׁךְ וְהָאֲנָשִׁים יָצָאו"ּ (יהושע ב ה). בערב כל הזרים יצאו את סדום כדי לא להיפגע מאנשי העיר, אך הנה באו שני זרים. זה היה מבחן עבור לוט – האם הוא צדיק ויכול להוכיח את צדיקותו או חוטא ורשע.
המלאכים לא באו לסדום כל אחד לחוד, אלא ביחד בכוונה ובידיעה. הם לא באו כאילו במקרה ובהיחבא. המלאכים לא נראו כמו אנשים חולים וחלשים הזקוקים לעזרה. הם באו בגלוי, ולמעשה הם הזמינו את לוט ואת העיר להציג את אופיים.
וַיָּקָם לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה
לוט נתן למלאכים כבוד מלכים. זה מעלה את השאלה מה ראה לוט באנשים? הכתוב לא עונה על השאלה, אולם הופעתם החצופה עם ערב הרשימה את לוט והוא ידע שצרות עומדות לבוא עליהם, ולכן כפתיחה להפצרותיו הוא העניק לזרים כבוד מלכות או כבוד אלים. המן גם דרש כבוד כזה ממרדכי שישב בשער המלך, אך לא קיבל. לוט למעשה הכריז כניעה ונאמנות לזרים. שאר שופטי העיר לא העניקו כבוד כזה לזרים, אולם העניין לא דווח למלך סדום, והמלך לא כעס על לוט על שהעניק לזרים כבוד ללא הסבר.
לוט נתן למלאכים כבוד גדול יותר מהכבוד שאברהם נתן להם, ככתוב: "ויַַּרְא, ויַָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, ויִַּשְׁתַּחו, אָרְצָה"(ביאור:בראשית יח ב). עצם הופעתם המפתיעה, ועמידתם לפניו, הרשימה את אברהם. אברהם לא היה שופט, אולם היה לו שומרים ומשרתים, ולכן הוא הופתע לגלות את המלאכים ניצבים עליו. אברהם הבין שהדבר מעיד על עוצמתם של הזרים. עם זאת, אברהם רק השתחווה "אָרְצָה", אבל לא "אַפַּיִם אָרְצָה" כלוט.
לוט ידע שהאנשים יסבלו צרות והיה מוכן לסכן את עצמו למענם. כך לוט עבר את השלב הראשון בבחינה.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית יט א"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.