מפרשי רש"י על בראשית יח לג
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק י"ח • פסוק ל"ג |
• א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כט • לא • לב • לג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֵּ֣לֶךְ יְהֹוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־אַבְרָהָ֑ם וְאַבְרָהָ֖ם שָׁ֥ב לִמְקֹמֽוֹ׃
רש"י
"וילך ה' וגו'" - כיון שנשתתק הסניגור הלך לו הדיין
"ואברהם שב למקומו" - נסתלק הדיין נסתלק הסניגור והקטיגור מקטרג ולפיכך ויבאו ב' המלאכים סדומה להשחית א' להשחית את סדום וא' להציל את לוט והוא אותו שבא לרפאות את אברהם והשלישי שבא לבשר את שרה כיון שעשה שליחותו נסתלק לו
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיֵּלֶךְ ה'... – כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁתַּתֵּק הַסָּנֵיגוֹר הָלַךְ לוֹ הַדַּיָּן.
וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקוֹמוֹ – נִסְתַּלֵּק הַדַּיָּן נִסְתַּלֵּק הַסָּנֵיגוֹר, וְהַקָּטֵגוֹר מְקַטְרֵג. וּלְפִיכָךְ (פסוק הבא): "וַיָּבוֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדוֹמָה" – לְהַשְׁחִית.
מפרשי רש"י
[סז] כיון דנשתתק הסניגור הלך לו הדיין כו'. דאם לא כן "וילך ה'" למה לי. והקשה הרא"ם דאם כן הוי למכתב 'וילך ה' כאשר כלה אברהם לדבר', ואין זה קשיא, דאם כן הוי משמע כאשר כלה אברהם לדבר ולא השיב על דבריו וילך לו, ולפיכך כתב "וילך ה' כאשר כלה לדבר אל אברהם", רוצה לומר כאשר השיב על כל בקשת אברהם, וכאשר לא הוצרך להשיב וכלה, שלא היה שואל עוד - הלך לו:
[סח] נסתלק הדיין נסתלק הסניגור וקטיגור מקטרג. דאם לא כן "ואברהם שב למקומו" למה לי, אלא לסמוך אליו "ויבואו שני המלאכים סדומה" (יט, א), לומר לך אף על גב דנשלחו שני המלאכים להפוך את סדום - כל זמן שהיה אברהם מתפלל ולימד סנגוריא היו עומדים וממתינין אולי ימצא אברהם זכות (רש"י שם), וכאשר הלך הסניגור הקטיגור מקטרג - "ויבואו שני המלאכים סדומה" (כ"ה ברא"ם):