קטגוריה:בראשית מו יח

בזמנו נכתב: "וַיִּתֵּן לָבָן לָהּ אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתוֹ, לְלֵאָה בִתּוֹ, שִׁפְחָה" (ביאור:בראשית כט כד), וניתן להבין שזלפה היתה שפחה של לבן ואפשרי שהוא קיים איתה יחסים. לבן נתן שפחה וידע שבמידת הצורך לאה תתן את שפחתה ליעקב, וכך יהיו ליעקב הרבה בנים,^[1] שבט שלם.

בהמשך נאמר על לאה: "וַתִּקַּח אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ, וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית ל ט), וכך זלפה חדלה להיות שפחה של לאה והיתה שייכת ליעקב. המילה "לְאִשָּׁה" מראה שזלפה לא היתה שפחה של יעקב, אלא אשתו. זלפה לא עלתה במעמדה מעל לאה. זלפה גרה יחד עם בלהה באהל אחד, ויעקב הציג אותה בסכנה הגדולה כאשר היא ובלהה וילדיהן היו ראשונים לפני עשו.

כאן זלפה מופיעה בלי התוספת "שפחה" או "אישה". סדר הבנים, בין בני לאה ובני זלפה, הוא משמעותי כי לפי חוק חמורבי מספר 170: בני שפחה, שאביהם הכיר בהם, יורשים שווה מרכוש האב, אולם הבנים מהאשה הראשונה מקבלים את הזכות לבחור ראשונים.

לכל הנשים בהתחלת המשפט מופיעה המילה "אֵלֶּה", אולם הדגש הוא על המילה "אֵלֶּה" המופיעה בשנית רק לשפחות:

• על לאה נאמר: "אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב בְּפַדַּן אֲרָם"
• על זלפה נאמר: "תֵּלֶד אֶת אֵלֶּה לְיַעֲקֹב"
• על רחל נאמר: "אֲשֶׁר יֻלַּד לְיַעֲקֹב"
• על בלהה נאמר: "וַתֵּלֶד אֶת אֵלֶּה לְיַעֲקֹב"

ניתן לראות שהמילה "אֵלֶּה" מודגשת רק לשפחות של לבן. המילה "אֵלֶּה" מדגישה שאלה, ורק אלה, הם בני יעקב. השפחות ילדו את הילדים ה"אֵלֶּה" ליעקב. אפשרי שניתן להסיק שהיו לשפחות ילדים נוספים, אשר נולדו ללבן ונשארו אצל לבן, ולבן בחר אותן כי הוא ידע שהן תכנסנה להריון בלי בעיות. בנוסף, ראובן בא לבלהה (ביאור:בראשית לה כב), ובלהה היתה יכולה ללדת בן לראובן.

המילה "אֵלֶּה" מציינת את הקבוצה של היורשים - אלה כולם. אין אחרים שיש להם זכות לטעון שגם הם שייכים לבני ישראל.

סדר הנשים הוא משונה: לאה, זלפה, רחל, בלהה. למה רחל לא ראשונה, ולמה זלפה לפני רחל?
חז"ל הסבירו שהסדר נקבע לפי מספר הבנים והבנות לכל אם: בני לאה 33 (כולל יעקב), בני זלפה 16, בני רחל 14, בני בלהה 7.

זלפה היתה חצי מלאה, ובלהה היתה חצי מרחל. כמובן בני בלהה לא ידעו שיוסף חי במצרים ושיש לו שני בנים, אבל בכל זאת בני בלהה הקפידו לא לעבור את המספר של בנימין ועשרת בניו.