משנה יבמות ד ו

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ד · משנה ו | >>

תלה בקטן עד שיגדיליד, או בגדול עד שיבוא ממדינת הים, או בחרש, או בשוטה, אין שומעין לו, אלא אומרים לו: עליך מצוה, או חלוץ או יבם.

תָּלָה בְּקָטָן עַד שֶׁיַּגְדִּיל,

אוֹ בְּגָדוֹל עַד שֶׁיָּבוֹא מִמְּדִינַת הַיָּם,
אוֹ בְּחֵרֵשׁ, אוֹ בְּשׁוֹטֶה,
אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ,
אֶלָּא אוֹמְרִים לוֹ:
עָלֶיךָ מִצְוָה, אוֹ חֲלֹץ אוֹ יַבֵּם:

תלה -

בקטן - עד שיגדיל,
ובגדול - עד שיבוא ממדינת הים,
ובחירש, ובשוטה,
אין שומעין לו,
אלא אומרין לו: "עליך מצוה -
או חלוץ, או יבם".

רוצה לומר באמרו בחרש ובשוטה - שמא יאמר המתינו לזה החרש או לזה השוטה עד שיבריאו, אין שומעין לו:


ובגדול - שהיה גדול האחים במדינת הים, ותלה גדול האחין שלפנינו בו לומר המתינו לו, שהוא גדול ממני:

[ובחרש ובשוטה - עד שיבריאו. אין שומעין לו]:

עליר מצוה - אף על פי שאחיך שבמדינת הים הוא גדול ממך, כיון שאתה גדול האחין שלפנינו עליך מצוה, דשהויי מצוה לא משהינן:

תלה וכו'. ונמלך בו ואם לא ירצה אני איבם או אני אחלוץ. הרמב"ם פרק ב' מהלכות יבום:

(יד) (על המשנה) תלה כו'. ונמלך בו ואם לא ירצה אני איבם או אחלוץ. הר"מ:

תלה בקטן:    קטן ממש נמוקי יוסף. ולשון הרמב"ם ז"ל שם פ' שני אמר הגדול המתינו לי עד שיגדיל הקטן או עד שיבא ההולך או עד שיברא החרש ונמלך בו ואם לא ירצה אני איבם או אחלוץ אין שומעין לו וכו':

ובגדול עד שיבא ממדי' הים:    כתוב בתרומת הדשן סי' ל"ה וז"ל ותדע דאמאי נקט תנא ובגדול עד שיבא ממדינת הים ליתני עד שיבא ממדינה למדינה בארץ ישראל דלא משהינן אלא דוקא נקט בקטן עד שיגדיל ובגדול עד שיבא ממד"ה לא משהינן משום דשמא ימות הקטן והגדול לא יבא לעולם ממד"ה ותעבור המצוה לכך לא משהינן אבל ממדינה למדינה דקרוב הדבר שיבא משהינן ע"כ:

ובחרש ובשוטה:    מדלא קאמר עד שיתרפא משמע דאפי' תלה ליבם לאלתר אין שומעין לפי שאין חוסמין אותה וה"ה דה"מ למנקט מוכה שחין תוס' ז"ל בובפ' אע"פ אמרי' יבמה שנפלה לפני אח בורסקי יכולה לומר לאחיך הייתי רוצה לקבל מולך אי אפשי לקבל:

יכין

תלה בקטן עד שיגדיל:    שאם אז לא ירצה אני איבם או אחלוץ:

או בחרש או בשוטה:    עד שיתרפאו:

או יבם:    דהמצוה רמיא על הגדול בשנים שלפנינו, אף שאחיו שבמדה"י גדול ממנו:

בועז

פירושים נוספים