משנה יבמות ד יב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ד · משנה יב | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

המחזיר גרושתו, והנושא חלוצתו, והנושא קרובת חלוצתו, יוציא, והוולד ממזר, דברי רבי עקיבא.

וחכמים אומרים, אין הוולד ממזר.

ומודים ל בנושא קרובת גרושתו, שהוולד ממזר.

משנה מנוקדת

הַמַּחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ,

וְהַנּוֹשֵׂא חֲלוּצָתוֹ,
וְהַנּוֹשֵׂא קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ,
יוֹצִיא, וְהַוָּלָד מַמְזֵר,
דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין הַוָּלָד מַמְזֵר.
וּמוֹדִים בְּנוֹשֵׂא קְרוֹבַת גְּרוּשָׁתוֹ,
שֶׁהַוָּלָד מַמְזֵר:

נוסח הרמב"ם


פירוש הרמב"ם

המחזיר גרושתו והנושא חלוצתו כו': סברתו של ר"ע יש ממזר מחייבי לאוין. ואין הלכה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

המחזיר את גרושתו - משנישאת כח:

והנושא את חלוצתו - דקיימא עליה בלאו דלא יבנה, כיון שלא בנה שוב לא יבנה:

והנושא קרובת חלוצתו - דקסבר ר"ע דחלוצתו כאשתו, שהכתוב קראה ביתו, כט דכתיב (שם) בית חלוץ הנעל. וקסבר נמי ר"ע יש ממזר מחייבי לאוין. ואינה הלכה:

קרובת גרושתו - דגרושתו כאשתו. ואמה ואחותה חייבי כריתות נינהו:

פירוש תוספות יום טוב

[*המחזיר את גרושתו. פירש הר"ב משנשאת. וכן פירש"י וכפשטיה דקרא (דברים כ"ד) ושלחה מביתו ויצאה והיתה לאיש אחר וגו' לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה. ובספ"ב דסוטה כתב הר"ב דבקדושין תלה רחמנא היינו מדכתיב והיתה הויה דקדושין במשמע ויצאה והיתה מקיש הויה ליציאה כמ"ש הר"ב בריש מסכת קידושין]:

והנושא קרובת חלוצתו. כתב הר"ב דקסבר ר"ע דחלוצתו כאשתו שהכתוב קראה ביתו וכו'. גמרא. ופירש"י ולית ליה סתמא דמתני' [ח'] החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה ומת חולצת. דלר' עקיבא פטורה לגמרי:

ומודים בנושא קרובת גרושתו. וקמ"ל דל"פ אלא מחייבי לאוין. אבל בחייבי כריתות מודו ולא בעי חייבי מיתות בית דין. ואיידי דתנא מחזיר גרושתו ונושא חלוצתו וקרובת חלוצתו תנא נמי קרובת גרושתו. גמרא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כח) (על הברטנורא) כפירש"י וכפשטיה דקרא כו'. ובספ"ב דסוטה כתב הר"ב דבקדושין תלה רחמנא:

(כט) (על הברטנורא) גמרא. ולית ליה סתמא דמתניתין החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחות' ומת חולצת דלר"ע פטורה לגמרי. רש"י:

(ל) (על המשנה) ומודים כו'. וקמ"ל דלא פליגי אלא בחייבי לאוין אבל בחייבי כריתות מודו ולא בעי חייבי מיתות ב"ד:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

והנושא את קרובת חלוצתו:    דקסבר ר"ע חלוצתו כאשתו וכו' לשון ר"ע ז"ל. אמר המלקט כן היא מסקנת הגמ'. אבל בנמוקי יוסף תפס בפירושו תירוץ ראשון דכד מקשי בגמ' קרובת חלוצתו מדרבנן הוא דאסורא משני תני קרובת גרושתו ומאי דקתני בסיפא ומודים בנושא קרובת גרושתו משום דלא תימא דרבנן אכולהו תלתא באבי הנזכרים פליגי קמ"ל דבהא מודו כיון שהיא מחייבי כריתות אע"פ שאין בה חיוב מיתת ב"ד. ירוש' ר' חייא בשם ר' יוחנן המחזיר גרושתו משנשאת פסולה מן הכהונה בלא כך אינה פסולה מן הכהונה אלא פסולה מלאכול בתרומה ר' זעירא בשם ר' יוחנן המחזיר גרושתו משנשאת בתה כשרה לכהונה ומאי טעמא כי תועבה היא היא תועבה ואין בניה תועבין:

תפארת ישראל

יכין

המחזיר גרושתו:    משנתקדשה לאחר [אה"ע ס"י]:

והנושא חלוצתו:    דאסורה לו בלאו, דלא יבנה כתיב, מדלא בנה שוב לא יבנה:

והנושא קרובת חלוצתו:    דס"ל חלוצה כאשתו דמי מדאורייתא:

והולד ממזר:    דס"ל יש ממזר מחייבי לאוין:

שהולד ממזר:    דבחייבי כריתות מודו, וכ"ש בחייבי מיתת ב"ד, והכי קיי"ל, חוץ מנולד מנדה או סוטה, מדתפסו בהו קדושין, הולד רק פגום הוה, וראוי להתרחק ממנו [שם ד']:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים