רמב"ם על יבמות ד
יבמות פרק ד
עריכה- ראו גם: נוסח המשנה יבמות ד רמבם
זה מבואר, לפי שאם יהיה הולד של קיימא, איגלאי מילתא שזאת החליצה אינה צריכה, והיא כאילו לא היתה כלל:
העיקר אצלנו "כל שחייבין על זדונו כרת, ועל שגגתו חטאת, חייבין על לא הודע שלו אשם תלוי". אבל בדמיון הספק שיתחייב עליו אשם תלוי, מחלוקת, יתבאר בכריתות (פרק ד הלכה א).
ואחר ידיעת אותם העיקרים, יתבאר שפסק הלכה הוא שאינו חייב כאן אשם תלוי, וכל כיוצא בזה הספק:
מה שאמרו בית הלל נכסים בחזקתם - כוונתם בנכסי צאן ברזל.
וכתובה - היא מנה מאתים עם התוספת שהוסיף הבעל.
ונכסים הנכנסים ויוצאים - הם נכסי מלוג.
ונכסי צאן ברזל - הם הנכסים שהכניסה לבעלה בנדוניא ומקבלם עליו בחוב כמו שיתבאר אחר כן. ונכסי מלוג - הפחת והתוספת שלה.
ומה שאמרו בית הלל בנכסי צאן ברזל בחזקתם - לא הודיע בחזקת מי, אם בחזקת הבעל או בחזקת האשה.
ופסק ההלכה בנכסי צאן ברזל שיחלוקו, ואפילו לדעת בית הלל:
אמרו כאשתו לכל דבר - רוצה לומר שיכול לגרשה ולהחזירה תדיר כאשתו.
ואמרו כתובתה על נכסי בעלה הראשון - עניינו שיהיה קרקע בעלה עומד תחת שיעבוד כתובתה.
ואם אין לה כתובה מראשון, יכתוב לה היבם כתובה על כל פנים, והוא מנה בלבד:
רוצה לומר באמרו בחרש ובשוטה - שמא יאמר המתינו לזה החרש או לזה השוטה עד שיבריאו, אין שומעין לו:
העיקר בזה, כשחלץ אדם לאשת אחיו הרי הוא כאילו היתה אשתו וגרשה, וכל החיובין שהם בקרובות אשה כשגרשה הם בקרובות חלוצתו. וכמו כן תאסר עליו צרת קרובת חלוצתו לפי שקרובת חלוצתו כערוה, וכבר בארנו (פרק א הלכה א) שצרת ערוה אסורה:
אמרו כאן, שנה רבי אחות גרושה מדברי תורה, ולכך פטורה מן החליצה ומן היבום, ואחות חלוצתו מדברי סופרים, ולכך חולצת ולא מתייבמת, כמו שהעיקר אצלנו "שניות - חולצות ולא מתייבמות":
אמרו הגדול - על העיקר הנקדם "מצוה בגדול לייבם", ובהיות היבמה זקוקה לגדול, קידש הוא את אחותה.
והלכה כרבי יהודה בן בתירא:
אלו השלשה חדשים - הם תשעים יום, חוץ מיום שנתגרשה בו או מת בעלה, וחוץ מיום שקבלה הקדושין.
ואין הלכה כרבי יהודה, ולא כרבי יוסי:
השיעור באמרו ארבעה אחים - וכוונתו לארבעה, עצה טובה קא משמע לן שלא ישא אדם יותר מארבע נשים, והטעם לפי שאי אפשר לו לאדם לעמוד בעונתן על היותר.
ואמרו אם היה חולץ חולץ לפסולה - רוצה לומר לאותה שהיא פסולה לכהונה, כדי שלא יפסול הכשרה, ויחזירנה חלוצה ותאסר לכהונה.
ואמרו כאן, שנה רבי לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם:
סברתו של רבי עקיבא יש ממזר מחייבי לאוין.
ואין הלכה:
שיעור דברי רבי עקיבא כל שאר בשר וכל שהוא בלא יבא, לפי שעיקר דעתו כל שאין לו ביאה בקהל הולד ממזר, ואפילו הוא מחייבי לאוין.
והלכה כשמעון התימני.
אבל הבא על הנדה, אין הולד ממזר:
משנה יד [נוסח הרמבם]
עריכהאמרו כאן, שנה רבי משנה שאינה צריכה:
משנה יבמות, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב