ויקיטקסט

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שבועות/פרק שביעי

< ביאור:ירושלמי מאיר‏ | מסכת שבועות

פרק שביעי – כל הנשבעין עריכה

ירושלמי שבועות, פרק ז, הלכה א עריכה

מתני’: כל הנשבעין שבתורה, ז_אנשבעין ולא משלמין. אילו נשבעין ונוטלין. השכיר, הנגזל, והנחבל, ושכנגדו חשוד על השבועה, והחנווני על פינקסו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לג עמוד ב] השכיר ז_בכיצד? אמר לו, תן לי שכרי שיש לי בידך. הוא אומר נתתי. והלה אומר לא נטלתי. הרי זה נשבע ונוטל. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. עד שיהא שם מקצת הודייה. כיצד? אמר לו תן לי שכרי חמשים דינר שיש לי בידך. והוא אומר, התקבלתה מהם דינר זהב:


גמ’: ממשמע שנאמר (שמות משפטים כב י) שבועת ה' תהיה בין שניהם. אין אנו יודעין שאם לא ישבע ישלם? שכיוון שאמרה תורה שישבע ויפטר ברור שאם לא ישבע חייב. מה תלמוד לומר ולקח בעליו ולא ישלם? אלא מכיון שקיבלו בעלים שבועה, הוא פטור מלשלם מכאן שכל הנשבעים שבתורה נשבעים ופטורים מלשלם. רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° בעא קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. עד כדון כ°רבי מאיר רבי מאיר שסובר שמכלל לאו אתה שומע הן. אפילו כרבנן אתיא ? שהרי וכי לא אמר רבי אסי רבי אסי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° לדברי °רבי מאיר רבי מאיר ממשמע לאו אתה שומע הן, וכאן נלמד ממה שנאמר ולקח בעליו ולא ישלם הא אם לא ישבע ישלם. אבל לרבנן מניין ?

\\לא גורסים\\ תני רבי חייה רבי חייא רבה° ז_גמתנה שומר חנם ושומר שכר להיות כשואל\\עד כאן\\ אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° הכל מודין בלשון תורה דממשמע לאו אתה שומע הין מה פליגין בלשון בני אדם. תנן, השכיר כיצד? אמר לו, תן לי שכרי שיש לי בידך. הוא אומר נתתי. והלה אומר לא נטלתי. הרי זה נשבע ונוטל. מאי טעמא ? אמר רבי אבין רבי אבין°. על ידי שבעל הבית עסקיו מרובין, ואינו זוכר אם אכן שילם, תיקנו בשכיר לישבע וליטול. ודכוותה תיקנו בבעל הבית. שאם עבר זמנו, ז_דשלא ישבע ויטול. דחזקה על בעל הבית שמשלם בזמן. תני רבי חייה רבי חייא רבה°

-----------------------------------דף לד עריכה

ירושלמי מאיר שבועות לד


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לד עמוד א] אם יש עדים שתבעו בזמנו. אפילו לאחר שנה, נשבע ונוטל. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אין לו ז_האלא אותו היום בלבד שרק באותו יום השכיר נשבע ונוטל אבל אחר כך המוציא מחברו עליו הראיה שאחר שתבע לא היה צריך לחכות. רבי יונה רבי יונה° אמר אתפלגון רבי יוסי בי רבי חנינה רבי יוסי בר חנינא° וריש לקיש ריש לקיש°. חד אמר ז_ותבעו ביום ולא שילם לו, אין לו אלא יום שיכול להישבע ונוטל. לילה אין לו אלא לילה. וחרנה אמר בשתבעו ואמר נתתי ואינו נאמן שהרי חזקה שהוא טרוד במקרה כזה אפילו אחרי שנה נאמן השכיר בשבועה, אבל אם אמר לו אתן, חזקה נתן. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. ממה דאמר רבי חמא בר עוקבה רבי חמא בר עוקבא° בשם ריש לקיש ריש לקיש°. תבעו ביום, אין לו אלא יום. לילה, אין לו אלא לילה. ולא חילק בין אמר נתתי לבין אמר אתן, הוי רבי יוסי בר חנינה רבי יוסי בר חנינא°, הוא דאמר בשתבעו ואמר נתתי. אבל אמר לו אתן, חזקה נתן. אמר רבי מנא רבי מנא°. פעמים שאף על פי שתבעו אחר זמן נעשה כמי שתבעו בתוך זמנו. היך עבידא? תבעו ואמר לו בעל הבית, לא אמרתי לך מאותו היום נתתי? כיוון שטען שנתן בזמן, ודאי לא נתן אחר כך. וגם אינו נאמן שנתן בזמן שחזקה שהוא טרוד, במקרה כזה אפילו אחרי שנה נאמן השכיר בשבועה ואותו היום שתבעו, נעשה כמי שהוא אתמול והיום הוא המשיך לתבוע, ונותן לו שיעור אחד כפי שנאמר קדם תבעו ביום, אין לו אלא יום. לילה, אין לו אלא לילה. אמר בעל הבית שהקדים לו שכרו קדם סיום העבודה. אף בדא נשבע ונוטל. היה המשכון בידו שנתן לו בעל הבית ערבון שישלם לו, בדא נוטל בלא שבועה. היה עבד. ובית דין ז_זמוסרין שבועה לעבד? היה חשוד. ובית דין מוסרין שבועה לחשוד? אלא ודאי שכנגדו נשבע

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לד עמוד ב] ז_חהיו שניהן חשודין תפלוגתא ד°רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. דתנן, היו שניהן חשודין, חזרה שבועה למקומה דברי °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, יחלוקו. פשיטא שאם מת בעל הבית, ז_טהשכיר נשבע ליורשיו. השאלה אם מת השכיר, האם יורשיו נשבעין ליורשי בעל הבית? כלום תיקנו אלא בשכיר ז_ישמא ביורשיו? אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. בששכרו בעדים. אבל אם שכרו שלא בעדים יכיל מימר ליה, נתתי לך שכרך ונאמן במיגו שיכל לומר לא שכרתיך. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. אין אומרים בממון מאחר מיגו דיכיל מימר ליה לא שכרתיך, יכיל מימר ליה שכרתיך ונתתי לך שכרך דאמרינן שהסיבה שהוא טוען כך לפי שהוא טרוד וחושב ששילם. מתניתא פליגא על רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° שאמר אם שכרו שלא בעדים בעל הבית נאמן במיגו דתנן, במה דברים אמורים שהשכיר נשבע ונוטל? בשזה אומר נתתי, וזה אומר לא נטלתי וכאן בעל הבית אומר נתתי לך שכרך והוא הפועל אומר לא נטלתי. אבל אם הפועל אומר שכרתני והוא אומר לא שכרתיך. המוציא מחבירו עליו הראייה. וקשיא על דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. אם באומר בעדים שכרתני והלה אומר לא שכרתיך. איך בעל הבית נאמן? אלא ודאי מדובר ששכרו שלא בעדים. ואף על פי כן אם בעל הבית אומר נתתי, והפועל אומר לא נטלתי הפועל נשבע ונוטל ואין בעל הבית נאמן במיגו וזה כדעת רבי יוחנן רבי יוחנן°. רבי אבא קרתיגנא רבי אבא קרתיגנא° בעי. יום אחד עשית עמי, ונתתי לך. והלה אומר, ב' ימים עשיתי עמך, ולא נתת לי כלום. פשיטא שיום שני אינו נוטל שהרי בעל הבית טוען שלא שכרו והמוציא מחבירו עליו הראיה יום ראשון, תפלוגתא דרבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° שלרבי יוחנן רבי יוחנן° נוטל בשבוע ולרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בעל הבית פטור במיגו שיכל לאמר לא שכרתיך. סלע אחד פסקתי לך ונתתיה לך. והלה אומר, שני סלעים פסקתה לי, ולא נתתה לי כלום. פשיטא סלע שניה אינו נוטל שבעל הבית נאמן והמוציא מחברו עליו הראיה

-----------------------------------דף לה עריכה

ירושלמי מאיר שבועות לה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לה עמוד א] ראשונה, תפלוגתא דרבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. רב הונא רב הונא° אמר. אם משנשבע הביא עדים שהיתה עומדת באבוס, כבר גזלתו שבועה. מתניתא פליגא על רב הונא רב הונא° דתנן, איכן שורי? אמר לו אבד. משביעך אני. ואמר אמן. ועדים מעידין שאכלו, משלם הקרן. ז_יאהודה מעצמו, משלם קרן וחומש ואשם. מתניתא בשאכלו, וכבר נתחייב לו תשלום ואחר כך נשבע לו. מה דאמר רב הונא רב הונא°, בשנשבע לו ואחרי כן אכלו. תנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. עד שיהא שם מקצת הודייה. מחלפה שיטתיה ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי  האם רבי יהודה חזר בו דתנן, נתן לו את הדינר. אמר לו תן לי הפירות. אמר לו נתתים לך, והולכתים לתוך ביתך. ישבע החנווני. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר כל שהפירות בידו ידו לעליונה. ומוקמינן ליה שהקופה מונחת ביניהם ברשות הרבים שאין אחד מהם מוחזק יותר מהשני. משמע שנוטל אפילו שלא הודה במקצת והכא אומר שאין תקנת שכיר נוהגת עד שיודה במקצת? מדאוריתא כל הנשבע נשבע ואינו משלם. וכל השבועות הללו מתקנת חכמים הן וחכמים תקנו בדבר שהוא מעין תורה. כאן על ידי שאינו כעין שבועת תורה שהרי נשבע ונוטל, דורשים שיהיה כשבועת תורה על ידי שיודה במקצת

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לה עמוד ב] ברם הכא אצל החנוני שדומה לשבועת תורה בכך שנשבע ואינו משלם. לא הצריכו שגם תהיה הודעה במקצת. מהו לגלגל שבועת תורה על שבועת תקנה ? נישמעינה מן הדא דתנן, מגלגלין שבועת תורה על שבועת תורה שבועת תקנה על שבועת תקנה שבועת תורה על שבועת תקנה שבועת תקנה על שבועת תורה. אין מכאן ראיה כיוון שתמן אפשר שמדובר בשבועות תקנה כאלו שנשבע ואינו משלם, ברם הכא, בשבועת תקנה של נשבע ונוטל. ויש מקום להסתפק האם מגלגלים

ירושלמי שבועות, פרק ז, הלכה ב עריכה

מתני’: ז_יבהנגזל כיצד? היו מעידין אותו שנכנס לתוך ביתו ומישכנו שלא ברשות. אמר לו תן לי כיליי שנטלתה. והוא אומר, לא נטלתי. הרי זה נשבע ונוטל. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. עד שיהא שם מקצת הודייה. כיצד? אמר לו, שני כיליי נטלתה. והוא אומר, לא נטלתי אלא אחת:

גמ’: תנן, היו מעידין אותו שנכנס לתוך ביתו ומישכנו שלא ברשות. לתוך ביתו לא לתוך חצירו. שאם ראו רק שנכנס לחצר, לא תיקנו שבעל הבית ישבע ויטול. למשכנו, ולא משום דבר אחר שאם לא יודעים שנכנס למשכנו אין בעל הבית נאמן בשבועה. אמר רבי יצחק רבי יצחק°, ובלבד בעדים שיודעים שנכנס למשכנו. נכנסו שנים למשכנו האם נאמן בעל הבית להוציא משניהם. או שכל אחד יטען שחבירו לקח והמוציא מחברו עליו הראיה ? ייבא כהדא. דתני, יצא חבול מבין שניהם, פטורים. שם אין שניהם ראוים להכותו הכא שניהם ראויים למשכנו שהרי לכך נכנסו. מה דמי ליה ? בשראו שנים חובטין עליו במקלות ששניהם חייבים. ראוהו זורק צרורות ונמצאו שם כלים שבורין, נוטל בלא שבועה.

-----------------------------------דף לו עריכה

ירושלמי מאיר שבועות לו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לו עמוד א] מהו מיטעניניה מילין מפלגן? האם גם אם טוען שלקח לו כלים יקרים יותר ממה שסביר שיהיו ברשותו גם אז נאמן? ייבא כדאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. יש בר נש עתיר גו שוקא, ומסכן גו ביתא. עתיר גו ביתא, ומסכן גו שוקא. כדכתיב (משלי י"ג, ז') יש מתעשר ואין כל. מתרושש והון רב. רבי אבא רבי אבא° משתעי. עובדא הוה דאריסיה דבר זיזא, אפקד גבי חד בר נש ליטרא דהב. מית בר זיזא ומית אריסיה דבר זיזא. בני בר זיזא טענו שהזהב היה של אביהם, ובני האריס טענו שהזהב היה שייך לאביהם. אתא עובדא קומי °רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי אמר. מאן הוא דלא ידע, דכל מאי דאית לאריסיה דבר זיזא, לבר זיזא אינון? שהרי הכל יודעים שהאריס היה אדם עני. יתייהבון לבנוי דבר זיזא. הוון לבר זיזא בנין רברבין ובנין דקיקין. אמר, יסבון רברביא פלגא. וכד רבו דקוקיא, יסבון פלגא  יטלו הגדולים חצי וכשיגדלו הקטנים יטלו חצי. דמך  מת °רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי. אתא עובדא קומי רבי חייה רבי חייא רבה° אמר. אין מן הדא, לית שמע מינא כלום. כי אדם עשוי שלא לפרסם עצמו שיש לו כסף, ולכן יתייהבון לבנוי דאריסא. אמר לו מריה דפיקדונא, כבר יהבית פלגא. אמר לו, מה שנתתה על פי בית דין נתתה ומה שאי אתה נותן, על פי בית דין אי אתה נותן. מהו דיימרון בנוי דאריסיה דבר זיזא, לבנוי דבר זיזא, יהבין לן מה דנסתון  תחזירו מה שנטלתם? יכלין מימר לון, מה שנעשית, על פי בית דין נעשה. מהו דיימרון דקיקייא לרברבייא, ניפלוג עימכון? יכלין מימר לון מציאה מצאנו. אמר רבי יצחק רבי יצחק°. לית בין רברביא לדקיקייא כלום. ואינם יכולים לתבוע מהם. שאינם אלא כמי שניתן להן מתנה

ירושלמי שבועות, פרק ז, הלכה ג עריכה

מתני’: ז_יגהנחבל כיצד? היו מעידין אותו שנכנס לתוך ידו שלם, ויצא חבול. אמר לו חבלתה בי. והוא אומר, לא חבלתי. הרי זה נשבע ונוטל. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. עד שיהא שם מקצת הודייה. כיצד? אמר לו חבלת בי שתים. והוא אומר לא חבלתי אלא אחד:


גמ’: °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי היה קורא חבטי שכל זמן שהן חוככין זה בזה, הרי זה נשבע ונוטל. דמוכח מילתא דאיהו חבל ביה. היה נשוך ז_ידבמקום שאינו יכול לישוך עצמו, נוטל בלא שבועה. לאחר זמן. זה אומר חבלת בי. וזה אומר לא חבלתי. הרי זה כשאר הטענות

ירושלמי שבועות, פרק ז, הלכה ד עריכה

מתני’: ז_טוושכנגדו חשוד על השבועה. כיצד? אחד שבועת העדות, ואחד שבועת הפקדון, ואפילו שבועת שוא. היה אחד מהן משחק בקוביא, מלוה בריבית, מפריח יונים, וסוחר שביעית. שכנגדו נשבע ונוטל. ז_טזהיו שניהן חשודין. חזרה שבועה למקומה דברי °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, יחלוקו.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לו עמוד ב] גמ’ המשחק בקוביא, זה המשחק בפסיפסין. אחד המשחק בפסיפסין, ואחד המשחק בקליפי אגוזים ורימונים. לעולם אין מקבלין עדותן עד ז_יזשישבר פיספסיו ויבדק ויחזרו בהן חזרה גמורה. המלוה בריבית. אין מקבלין אותו עד ז_יחשיקרע שטרותיו ויבדק ויחזרו בהן חזרה גמורה, עד שאפילו לעובד כוכבים ומזלות לא ילווה. ומפריחי יונים זה הממרה יונים אחד ממרה יונים זה בזה, ואחד ממרה שאר בהמה חיה ועוף. אין מקבלין אותו עד ז_יטשישבר פגימיו שבהם ממרה היונים, ויבדק ויחזור חזרה גמורה, עד שאפילו בחינם לא יעשו. תנן, סוחרי שביעית. זהו תגר שביעית אי זו תגר שביעית? ישב לו בטל כל שני שביעית ובשביעית, התחיל נושא ונותן בפירות שביעית אין מקבלין אותו עד שתגיע שביעית אחרת ויבדק, ויחזור בו חזרה גמורה. תני °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שני שביעיות. °רבי נחמיה רבי נחמיה אומר חזרת ממון שיחזיר מה שהרויח ז_כולא רק חזרת דברים בלבד. כיצד הוא חזרת ממון? שיאמר להם, הא לכם מאתים זוז, וחלקום לעניים מה שכנסתי מפירות עבירה. ז_כאהוסיפו עליהן הרועין והחמסנין והגזלנין אפילו גזל מדרבנן. וכל החשודין בממון עדותן בטילה. אמר רבי אבהו רבי אבהו° ברועי בהמה דקה. תנן התם גבי קידוש החדש. אלו הן הפסולין. המשחק בקוביא והמלוה בריבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית ועבדים. זה הכלל. כל עדות שאין האשה כשירה לה אף הן אינן כשירין. אמר רב הונא רב הונא°. מאן תנא מפריחי יונים? °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, דתנינן תמן. אמרו בפני °רבי עקיבא רבי עקיבא שני דברים בשם °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, ואחד בשם °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה. שני דברים בשם °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, יוצא היא אשה בעיר של זהב. ומפריחי יונים פסולין מן העדות. משמע שלרבנן כשרים לעדות שלא כמשנתינו. ותנן בסנהדרין, ואלו הן הפסולין לעדות ממון המשחק בקוביא והמלוה בריבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית. אמר רבי מנא רבי מנא° קומי רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° כל ההיא רשימה של פסולים לעדות ממון מדרבנן כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ? שהרי מופיעה שם מפריחי יונים. אמר לו דברי הכל היא, מהו דברי הכל היא? והרי אמרו לפני °רבי עקיבא רבי עקיבא שמפריחי יונים פסול רק לדעת °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, והרי הוא מופיעה ברשימה בסנהדרין. אמר ליה הכא אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, יודעין אנו שהוא פסול לעדות ממון אף לדעת חכמים שהרי הוא חשוד על הממון. מה באו להעיד לפני °רבי עקיבא רבי עקיבא? שלדעת °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס כשם שהוא פסול מעדות ממון, כך הוא ז_כבפסול מעדות נפשות. וכאן וכי עידי החדש כעידי נפשות אינון? אם כך גם המשנה במסכת סנהדרין דברי הכל. והא תני בסיפא זה הכלל, כל עדות שאין האשה כשירה לה אף הם אינן כשירין לה. ואיך אמרתה מאן תניתה רבנן, והרי לרבנן מפרחי יונים כשרים לעדות נפשות אף שנשים פסולות. וכי רבנן כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס דמודיי ליה שגם לעניין נפשות מפריחי יונים פסולים? הרי פליגין עלויי. אלא ודאי משנתנו °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס היא. אמר רבי יונה רבי יונה° בשם רב חונה רב הונא°, כולהן כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. אתיין אילין פלוגוותא כאילין פלוגוותא דתני. עד זומם ז_כגפסול מכל עדיות שבתורה דברי °רבי מאיר רבי מאיר. אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, אימתי? בזמן שנמצא עד זומם בעדות נפשות. אבל אם נמצא זומם בעדות ממון אינו פסול אלא לאותה עדות בלבד. ואתייא ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא כרבנן וד°רבי מאיר רבי מאיר כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. החשוד בשבועה. מאימתי מקבלין אותו? משיבוא בבית דין ז_כדויאמר חשוד אני. מה אנן קיימין? אם בהוא דקאים חייב לחבריה שבועה, ויודעים בו שהוא חשוד. ובית דין מוסרין שבועה לחשוד? אלא כן אנן קיימין. בהוא דאזל מידון בבית דין דלא חכמין ליה  שלא מכירים אותו. ויימר לון, ההוא גברא חשוד הוא. ואף בהוא דקאים וחייב ליה שבועה אפשר להעמיד כגון שכיוון שלא יכול להשבע הטילו שבועה על שכנגדו, ומחליה עליה ושילם בלא שחבירו ישבע. תנן, היו שניהן חשודין. חזרה שבועה למקומה דברי °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, יחלוקו. רב הושעיה רב הושעיה° אמר קמי רבי אמי רבי אמי° בשם רבנין דתמן. חזרה שבועה לסיני. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם רבי ינאי רבי ינאי°. חזרה שבועה ז_כהלבעלין. מאן דאמר חזרה שבועה לסיני, כמי שאין כאן עדות ואין בית דין נזקקין להם. והמוציא מחבירו עליו הראיה. ומאן דאמר חזרה שבועה לבעלין. ממה דהוא גברא חשוד ולא יכיל מישתבע לי, אמרינן ליה קום שלם לי.

ירושלמי שבועות, פרק ז, הלכה ה עריכה

מתני’: והחנווני על פינקסו. כיצד? לא שיאמר לו כתוב בפינקסי שאת חייב לי מאתים זוז. אלא ז_כואמר לו, תן לבני סאתים חטים. ולפועלי בסלע מעות. הוא אומר נתתי. והן אומרים לא נטלנו. הוא נשבע ונוטל. והן נשבעין ונוטלין. אמר °בן ננס רבי שמעון בן ננס. אילו ואילו באין לידי שבועת שוא. אלא הוא נוטל שלא בשבועה, והן נוטלין שלא בשבועה:

גמ’: תנן, והחנווני על פינקסו כיצד? לא שיאמר לו כתוב בפינקסי שאת חייב לי מאתים זוז. שלא במקיף אמרו. שהוא אומר לו כתבת בזה מחוק בזה. תנן, הוא נשבע ונוטל. והן נשבעין ונוטלין. אמר °רבי רבי יהודה הנשיא , אומר אני שיהו אילו נשבעין בפני אילו, ז_כזמפני הבושה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

13 ז_יג מיי' פ"ה מהל' חובל ומזיק הלכה ד',טור ושו"ע חו"מ סי' צ' סעיף ט"ז, סמ"ג עשין ע :

14 ז_יד מיי' פ"ה מהל' חובל ומזיק הלכה ה',טור ושו"ע חו"מ סי' צ' סעיף ט"ז, סמ"ג עשין ע :

15 ז_טו מיי' פ"ב מהל' טוען הלכה ב',טור ושו"ע חו"מ סי' צ"ב סעיף ז', סמ"ג עשין צה :

16 ז_טז מיי' פ"ב מהל' טוען הלכה ד',טור ושו"ע חו"מ סי' צ"ב סעיף ז', סמ"ג עשין צה :

17 ז_יז מיי' פ"כ מהל' עדות הלכה א',מיי' פ"י מהל' עדות הלכה ד',טור ושו"ע חו"מ סי' ל"ד סעיף ח':

18 ז_יח מיי' פ"כ מהל' עדות הלכה א',מיי' פ"י מהל' עדות הלכה ד',טור ושו"ע חו"מ סי' ל"ד סעיף ח':

19 ז_יט מיי' פי"ב מהל' עדות הלכה ט',טור ושו"ע חו"מ סי' ל"ד סעיף ל"ג:

20 ז_כ מיי' פ"ב מהל' טוען הלכה ד',טור ושו"ע חו"מ סי' צ"ב סעיף ז':

21 ז_כא מיי' פט"ז מהל' מלוה הלכה ה',טור ושו"ע חו"מ סי' צ"א סעיף א', סמ"ג עשין צד :


[ע"ב]

22 ז_כב מיי' פי"ב מהל' עדות הלכה ו',טור ושו"ע חו"מ סי' ל"ד סעיף ל':

23 ז_כג מיי' פי"ב מהל' עדות הלכה ה',טור ושו"ע חו"מ סי' ל"ד סעיף כ"ט:

24 ז_כד מיי' פי"ב מהל' עדות הלכה ז',טור ושו"ע חו"מ סי' ל"ד סעיף ל"א:

25 ז_כה מיי' פט"ז מהל' מלוה הלכה ה',טור ושו"ע חו"מ סי' צ"א סעיף א', סמ"ג עשין צד :

26 ז_כו מיי' פי"ב מהל' עדות הלכה ח',טור ושו"ע חו"מ סי' ל"ד סעיף ל"ב:

27 ז_כז מיי' פ"י מהל' עדות הלכה ד',טור ושו"ע חו"מ סי' ל"ד סעיף י"ג:


-----------------------------------דף לז עריכה

ירושלמי מאיר שבועות לז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לז עמוד א] הדא דתימר, בשלא העמידו לפועל עמו אצל חנווני. אבל העמידו עמו והפועל הסכים, אין בעל הבית חייב כלום. כהדא דאמר רבי יהודה בר שלום רבי יהודה בר שלום°. סמכון בעל הבית לכתפייא סבלים גבי קפילייא האופה שישלם להם בלחם, אתון לקפלייא לקבל ממנו מה שסיכם בעל הבית, ואפקון ולא יהב לון. אתא עובדא קומי רבי שמי רבי שמי° שבאו לתבועה את בעל הבית לשלם להם. אמר. אילו הוון קפילייא יימר דנסבו מיניה  אם האופים היו טוענים שנתנו. לית סופיהון דאילין ואילין מיסב מבעל הבית כמו הדין במשנה? אלא יסבון מכבר: שאף כאן שרק הפועלים באו הם ישבעו ויקחו את שלהם

ירושלמי שבועות, פרק ז, הלכה ו עריכה

מתני’: אמר לחנווני תן לי בדינר פירות. ונתן לו אמר לו, תן לי את הדינר. אמר לו, נתתיו לך ונתתו באנפלי. ז_כחישבע בעל הבית. נתן לו את הדינר. אמר לו, תן לי הפירות. אמר לו, נתתים לך והולכתים לתוך ביתך. ישבע החנווני. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. כל שהפירות בידו, ידו לעליונה חולק על הרישה. אמר לשולחני תן לי בדינר מעות, ונתן לו. אמר לו, תן לי את הדינר. אמר לו, נתתיו לך ונתתו באנפלי. ז_כטישבע בעל הבית. נתן לו את הדינר. אמר לו, תן לי את המעות. אמר לו, נתתים לך והשלכתם לתוך כיסך. ז_לישבע השולחני. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, אין דרך השולחני להיות נותן איסר, עד שהוא נוטל את דינרו:


גמ’: רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° אמר אף המשנה הזו במחלוקת ול°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי צריך שיהיה מודה במקצת. תנן, אמר לחנווני תן לי בדינר פירות ונתן לו. אמר לו תן לי את הדינר, והוא אומר נתתיו לך ונתתו באינפלא. ישבע בעל הבית או יביא ראיה שנתן לו את הדינר. אמר לו תן לי את הפירות. אמר לו נתתים לך והולכתם לתוך ביתך. ישבע חנווני או יביא ראיה שנתן. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לז עמוד ב] אימתי? ז_לאבזמן שהיתה הקופה מונחת בין שניהן ברשות הרבים שאין לאחד חזקה יותר מלשני. אבל אם היתה יוצאה מתחת ידי אחד מהן. המוציא מחבירו עליו הראיה. ואפילו כשהקופה מונחת ברשות הרבים עוד היא במחלוקת ול°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי צריך שיהיה מודה במקצת. תנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, אין דרך השולחני להיות נותן איסר, עד שהוא נוטל את דינרו. הדא דתימר באכסנאי. אבל בבן עיר שהשלחני מכירו, דרכו ליתן איסר עד שלא יטול דינרו.

ירושלמי שבועות, פרק ז, הלכה ז עריכה

מתני’: כשם שאמרו ז_לבהפוגמת כתובתה לא תיפרע אלא בשבועה. ז_לגעד אחד מעידה שהיא פרועה, לא תיפרע אלא בשבועה. ז_לדמנכסים המשועבדין ז_להומנכסי יתומין, ז_לווהנפרעת שלא בפניו, לא תיפרע אלא בשבועה. ז_לזוכן היתומין, לא יפרעו אלא בשבועה. שלא פיקדנו אבא, שלא אמר לנו אבא, ושלא מצינו שטר בין שטרותיו של אבא ששטר זה פרוע. העיד °רבי יוחנן בן ברוקה רבי יוחנן בן ברוקה, שאפילו נולד הבן לאחר מיתת האב, הרי זה נשבע ונוטל. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. ז_לחאם יש עדים שאמר האב בשעת מיתתו שטר זה אינו פרוע, נוטל שלא בשבועה.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

28 ז_כח מיי' פ"כ מהל' מכירה הלכה ז',מיי' פ"כ מהל' מכירה הלכה ט',טור ושו"ע חו"מ סי' צ"א סעיף ט', סמ"ג עשין פב :

29 ז_כט מיי' פ"כ מהל' מכירה הלכה ז',מיי' פ"כ מהל' מכירה הלכה ט',טור ושו"ע חו"מ סי' צ"א סעיף ט', סמ"ג עשין פב :

30 ז_ל מיי' פ"כ מהל' מכירה הלכה ז',מיי' פ"כ מהל' מכירה הלכה ט',טור ושו"ע חו"מ סי' צ"א סעיף ט', סמ"ג עשין פב :


[ע"ב]

31 ז_לא מיי' פ"כ מהל' מכירה הלכה ז',טור ושו"ע חו"מ סי' צ"א סעיף ט', סמ"ג עשין פב :

32 ז_לב מיי' פט"ז מהל' אישות הלכה י"ד,מיי' פי"ד מהל' מלוה הלכה א',טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ו סעיף ו',טור ושו"ע חו"מ סי' פ"ד סעיף א', סמ"ג עשין מח, סמ"ג עשין צד :

33 ז_לג מיי' פי"ד מהל' מלוה הלכה א',טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ו סעיף ח',טור ושו"ע חו"מ סי' פ"ד סעיף ה', סמ"ג עשין צד :

34 ז_לד מיי' פי"ד מהל' מלוה הלכה א',טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ו סעיף ט',טור ושו"ע חו"מ סי' קי"ד סעיף ד', סמ"ג עשין צד :

35 ז_לה מיי' פי"ד מהל' מלוה הלכה א',טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ו סעיף א',טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ח סעיף י"ז, סמ"ג עשין צד :

36 ז_לו מיי' פי"ד מהל' מלוה הלכה א',טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ו סעיף י',טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ו סעיף א', סמ"ג עשין צד :

37 ז_לז מיי' פי"ז מהל' מלוה הלכה א',מיי' פי"ז מהל' מלוה הלכה ב',טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ח סעיף ה', סמ"ג עשין צד, סמ"ג עשין צה :

38 ז_לח מיי' פי"ז מהל' מלוה הלכה א',מיי' פי"ז מהל' מלוה הלכה ב',טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ח סעיף ה', סמ"ג עשין צד, סמ"ג עשין צה :


-----------------------------------דף לח עריכה

ירושלמי מאיר שבועות לח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לח עמוד א]

גמ’: אמר רבי זירא רבי זירא° כולהון כעין שבועת תורה ירדו להן. והתנא סובר שכתובת אשה לא נחשבת כאילו הוחזקה בידו להגבות ועכשיו באה לגבות בשבועה, שהרי כל הנשבעין בתורה נשבעין ואינם משלמים ולא יתכן שהיא נשבעת ונוטלת אלא כמי שגבת. דשטר העומד לגבות כגבוי דמי, מיכן והילך הוא כתובעה וטוען כנגדה, עכשיו נפרעת ממני שטר של מאתים שכבר פרוע ובחנם היית גובה הכל. והיא אומרת אינה אלא מנה ונמצא שהיא כמודה במקצת שנשבעת ונפטרת. והילכך אינה נפרעת בלא שבועה. ואף שמדאוריתא פטור, שהרי לא נשבעים על שטר שעבוד קרקעות. מדרבנן מיהא חייב. תמן תנינן הפוגמת כתובתה לא תיפרע אלא בשבועה. כיצד היתה כתובתה אלף זוז ואמר לה התקבלת כתובתיך והיא אומרת לא התקבלתי אלא מנה לא תיפרע אלא בשבועה. תני הפוגמת שאומרת שקיבלה קצת, ז_לטולא הפוחתת כתובתה שאומרת שמתחילה התחיב לה פחות ממה שכתוב. כיצד ? היתה כתובתה מאתים, והיא אומרת מנה. נפרעת שלא בשבועה. מה בין פוגמת מה בין פוחתת? אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°, פוגמת, בא משא ומתן בנתיים. שהרי מודה שנתן לה חלק והוי כמודה במקצת, לכן תשבע. פוחתת, לא בא משא ומתן בנתיים, שהיא טוענת שלא נתן כלום, ויש לה מיגו שיכלה לטעון שחייב כל מה שכתוב בשטר. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעא, כמה דאת אמר תמן, אם היה עד אחד מעידה שהיא פרועה, לא תיפרע אלא בשבועה. ודכוותה אם היה עד אחד מעידה שהיא פחותה, לא תפחות אלא בשבועה? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, בשעה שעד אחד מעידה שהיא פחותה, כעד אחד מכחיש את השנים החתומים מעל השטר, ואין עד אחד מכחיש את שנים וכאילו אינו קיים ונפרעת בלא שבועה. תני, יורש שפגם אביו שטר חובו שהאב אמר לבן שקיבל חלק מהחוב הכתוב בשטר, הבן גובה שלא בשבועה. בזה יפה כח הבן מכח האב. שהבן גובה שלא בשבועה. ואב אינו גובה אלא בשבועה. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. ונשבע שבועת יורש, שלא פיקדנו אבא, שלא אמר לנו אבא, שלא מצינו שטר בין שטרותיו של אבא, ששטר זה פרוע. רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° בעא, מתניתא ד°בית שמאי בית שמאי? דתנן, מתו בעליהן עד שלא ישתו. °בית שמאי בית שמאי אומרים נוטלות כתובה ולא שותות. ו°בית הלל בית הלל אומרים לא שותות ולא נוטלות כתובה. דל°בית שמאי בית שמאי כיוון שאינה יכולה לשתות גובה. אף כאן כיוון שהיורשים אינם יכולים להשבע גובים בלא שבוע. אבל ל°בית הלל בית הלל כיוון שלא יכולה לשתות אינה גובה. ואף כאן כיוון שהיורשים אינם יכולים להשבע, צריך להיות שאינם גובים. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, תמן טעמא ד°בית שמאי בית שמאי שגובה כתובתה אף שאינה יכולה לשתות, שיכולה לטעון הביאו בעלי ואני שותה. ברם הכא, בדין היה שאפילו אביו לא ישבע. אלא תקנה תיקנו בו שישבע. בו תיקנו, בבנו לא תיקנו. כיון שמת, העמדתה את בנו על דין תורה. נתחייב אביו שבועה בבית דין כגון שהודה במקצת או שהיה עד אחד ומת, אין בנו גובה. דאי לא כן, מה אנן אמרין? ויש אדם מוריש שבועתו לבנו? אמר רבי אבין רבי אבין°, הכי אתאמרת, פגם אביו שטרו והלך לבית דין וכבר התחיב שבועה, אין בנו גובה. רב חסדא רב חסדא° בעי, בגין דהלך אביו אילין תרתין פסיעתא, הוא מפסיד? אילו פגמו חוץ לבית דין, את אמר גובה. מפני שפגמו בבית דין, את אמר אינו גובה? תנן, מנכסי יתומין לא תפרע אלא בשבועה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם רבי ינאי רבי ינאי°, אין נפרעין מניכסי יתומין קטנים ז_מאלא בשרבית אוכלת בו °רבי נתן רבי נתן אומר אף לכתובת אשה. אמר רבי מנא רבי מנא° מפני מזונות. שכל עוד לא פרעו כתובתה, ניזונת משלהם אמר רבי מתנייא רבי מתניה° מאן חייש למזונות? °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, במגבה הדבר תלוי. אבל לחכמים כיוון שתבעה כתובתה, אף שלא גבתה הפסידה מזונות. מאי כדון למה לחכמים בכל זאת פורעים לכתובת אישה? מפני חינה, כדי שיהו הכל קופצין עליה לישאנה. °רבי נתן רבי נתן אומר אף לגזילה ולנזקין אמר רבי יוסי, אף אנן נמי תנינן תרתיהון. לגזילה מהכא דתנן אם, הגזלה שהניח להם אביהם ז_מאהיה דבר שיש בו אחריות חייב לשלם. לנזקין. מהכא דתנן, אין נפרעין מניכסי יתומין קטנים ז_מבאלא מזיבורית. ואיתמר עליה כיני מתניתא אין נפרעין מנכסי יתומין קטנים ז_מגלנזקין אלא מזיבורית. שהרי לבעל חוב אין גובין כלל ולכתובת אשה אפילו מהאבא גובים מזיבורית. ומכאן שגובין מיתומים לנזיקין.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לח עמוד ב] והתני עמד הבן תחת האב. הניזקין שמין להן בעידית ובעל חוב בבינונית. וכתובת אשה בזיבורית? רואים שגם מהבן גובים נזיקין מן העידית. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°, כאן ביתום גדול כאן ביתום קטון. תנן, אין נשבעין על טענת חרש שוטה וקטן. ואין משביעין את הקטן. אבל נשבעין לקטן ולהקדש. הכא את אמר אין נשבעין על טענת חרש שוטה וקטן, והכא את אמר אבל נשבעין לקטן ולהקדש? אלא הכי קאמר אין נשבעים על טענת קטן. אבל נשבעין לקטן, בנפרעין מניכסי קטן. הרי קטן כמי שאינו ונפרעין מאדם שלא בפניו? אמר רבי ירמיה רבי ירמיה°. תיפתר בשרבית אוכלת בו. ובית דין גובין רבית? תיפתר בערב לו מגוי. ליכסה גוי אמר קומי רבי מנא רבי מנא°. אנן עבדין טבות סגין מינכון. אנן משלחין דיאטיגמתין פסק דין אין אתא, הא טבות. ואין לא אתא, אנן מחלטין ניכסוי. אמר לו אף אנן עבדין כן. מכרזינן שלשים יומין. אין אתא, טבות. ואי לא, מחלטינן ניכסוי. אמר לו ליכסא, הגע עצמך דהוה בזווי רחיקי? אמר לו. אנן משלחין שלשה איגרות. חדא גו שלשים יומין. וחדא גו שלשים יומין. וחדא גו שלשים יומין. אין אתא, הא טבות. ואי לא, מחלטינן ניכסוי. אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° והוא שעמד בדין וברח, רק אז מחליטין שלא בפניו. אבל אם לא עמד בדין וברח לא מחלטינן ולא מכרזינן. תנן, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, כל זמן שתובעת כתובתה. היורשין משביעין אותה. אינה תובעת כתובתה, אין היורשין משביעין אותה על המזונות: ותנן, שני דייני גזילות היו בירושלם. °אדמון אדמון ו°חנן בן אבשלום חנן בן אבשלום. °חנן חנן אומר שני דברים. ו°אדמון אדמון אומר שבעה. מי שהלך לו למדינת הים, ואשתו תובעת מזונות. °חנן חנן אומר, תישבע בסוף ולא תישבע בתחילה. אשכחת אמר, °חנן חנן ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שניהן אמרו דבר אחד היך מה דתימר. °רבי חנן רבי חנן, לא תשבע אלא בסוף. כן °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אמר, לא תשבע אלא בסוף. כמה דאת אמר הלכה כ°חנן חנן ודכוותה, אף הכא הלכה כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי: תנן, וכן היתומין, לא יפרעו אלא בשבועה. רב רב (אמורא)° אמר. מת הלוה, המלוה נשבע ליורשיו. ואפילו מת המלוה, יורשי מלוה נשבעין ללוה אם הלווה טוען שפרע לאביהם. אבל אם מת לוה תחילה, ואחר כך המלוה. כבר נתחייב המלוה לבני לוה שבועה, ז_מדואין אדם מוריש שבועתו לבניו. שמע רבי יוחנן רבי יוחנן° ואמר, יאכל הלה וחדי  יאכל זה וישמח? אלא, מכל מקום ישבעו שבועה שלא פקדנו אבא ויגבו חובם. אמר רב חייה בר אשי רב חייא בר אשי° בשם רב רב (אמורא)°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

39 ז_לט מיי' פט"ז מהל' אישות הלכה י"ז,טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ו סעיף י"ד,טור ושו"ע חו"מ סי' פ"ד סעיף ד', סמ"ג עשין מח :

40 ז_מ מיי' פי"ב מהל' מלוה הלכה ג',טור ושו"ע חו"מ סי' ק"י סעיף א':

41 ז_מא מיי' פ"ה מהל' גזלה ואבדה הלכה ה',טור ושו"ע חו"מ סי' שס"א סעיף ז':

42 ז_מב מיי' פי"ט מהל' מלוה הלכה א',טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ח סעיף י"ח,טור ושו"ע חו"מ סי' תי"ט סעיף ג', סמ"ג עשין צד :

43 ז_מג מיי' פ"ח מהל' נזקי ממון הלכה י"א,טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ח סעיף כ"א,טור ושו"ע חו"מ סי' תי"ט סעיף ג':


[ע"ב]

44 ז_מד מיי' פי"ז מהל' מלוה הלכה ג',טור ושו"ע חו"מ סי' ק"ח סעיף י"א:


-----------------------------------דף לט עריכה

ירושלמי מאיר שבועות לט


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לט עמוד א] ז_מהשטר סימפון היוצא מתחת ידי המלוה בכתב ידי המלוה, פסול. שאני אומר, מתעסק היה בשטרותיו. ואולי הכין שובר למקרה שיבוא הלווה לפרוע את חובו. הא מתחת ידי אחר אדם שלישי לא הלוה ולא המלווה, כשר. אמר רבי אבינא רבי אבינא° בשם שמואל שמואל (אמורא)°. לעולם סימפון פסול, עד שיצא מתחת ידי הלוה, בכתב ידי המלוה אבל אצל אדם שלישי אינו כלום. והתניא גבי שבועת היתומים, שלא פיקדנו אבא. ושלא אמר לנו אבא. ושלא מצינו שטר בין שטרותיו ששטר זה פרוע. הא אם נמצא שובר, פרוע. אף שאביהם הוא המלוה והשובר אצלו. מאי כדון? אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. תיפתר דברי הכל בדייתקי, שכתב שובר בתוך צוואתו. שאין אדם מצוי לפגם דייתיקן שלו, ולכן עושים כפי שכתוב בשובר

ירושלמי שבועות, פרק ז, הלכה ז עריכה

מתני’: ז_מוואילו נשבעין שלא בטענה. השותפין, והאריסין, והאפיטרופין, והאשה הנושאת ונותנת בתוך הבית, ובן הבית. אמר לו מה אתה טועניני? רצוני שתשבע לי. חייב. ז_מזחלקו השותפין והאריסין, אינו יכול להשביען. ז_מחנתגלגלה לו שבועה ממקום אחר, מגלגלין עליו את הכל. והשביעית ז_מטמשמטת את השבועה:


גמ’: תנן, ואילו נשבעין שלא בטענה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. מה שיכול להשביעם אף בלא טענה, הדא אמרה, בנושא ונותן שלא בחשבון. אבל בחשבון שכל כסף שמוציא נעשה בידיעתם שעושה להם חשבון,ז_נ לא בדא. ואהן בן בית שיכולים להשביעו מספק, עוד הוא בנושא ונותן שלא בחשבון. רבי זעירא רבי זעירא° כהדא דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. דחד בר נש אזל למידן קמי רבי זעירא רבי זעירא°, וחייבו שבועה על תרין דינרין. אמר לו, לאו תרין דינרין אני חייב לך? הא טריפין לך קחם ואל תשביעני. אמר לו ומילת פלן ופלן שרצה לגלגל עליו שבועה על דברים אחרים. אמר רבי זירא רבי זירא° או הב ליה כל דתבע לך. או אישתבע ליה כל דמגלגל עלך. עד כמה מגלגלין עליו? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. ז_נאעד כדי שיאמר לו עבדי אתה. הגע עצמך שהיה כהן? דאמר ליה עבד עברי שלי אתה, שאף כהן יכול להיות עבד עברי. וכי יש עבד עברי בזמן הזה? תנן, והשביעית משמטת את השבועה. אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° אפילו שבועת השומרים. פשיטא. דלא כן מה אנן אמרין? אלמלא כן הייתי אומר שבכל המקרים האחרים שיש חוב וכיוון שנתבטל החוב אף השבועה בטלה. אבל בשבועת השומרים שאין חוב הייתי חושב שלא תשמט בשביעית, ומניין שמשמטת ?

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לט עמוד ב] גזרה שווה בעל בעל. כתיב הכא שמוט כל בעל משה ידו. וכתיב בשבועת השומרים, ונקרב בעל הבית אל האלהים, מה בעל שנאמר להלן משמיט, אף כאן משמיט. דברים שהן משה ידו שהוא תבע את בעל דינו שביעית משמטתו ומשמטת שבועתו ושאין משה ידו אין שביעית משמטתו לא אותו ולא שבועתו. ז_נבכל ששביעית משמטתו משמטת שבועתו וכל שאין שביעית משמטתו אינה משמטת שבועתו:


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

45 ז_מה מיי' פט"ז מהל' מלוה הלכה ח',מיי' פט"ז מהל' מלוה הלכה י',טור ושו"ע חו"מ סי' ס"ה סעיף י"ח, סמ"ג עשין צד :

46 ז_מו מיי' פ"ט מהל' שלוחין ושותפין הלכה א',טור ושו"ע חו"מ סי' צ"ג סעיף א', סמ"ג עשין פב :

47 ז_מז מיי' פ"ט מהל' שלוחין ושותפין הלכה ז',טור ושו"ע חו"מ סי' צ"ג סעיף ו', סמ"ג עשין פב :

48 ז_מח מיי' פ"ט מהל' שלוחין ושותפין הלכה ז',טור ושו"ע חו"מ סי' צ"ג סעיף ו', סמ"ג עשין פב :

49 ז_מט מיי' פ"ט מהל' שמיטה ויובל הלכה ו',טור ושו"ע חו"מ סי' ס"ז סעיף ו', סמ"ג עשין קמט, סמ"ג לאוין רע :

50 ז_נ מיי' פ"ט מהל' שלוחין ושותפין הלכה ח':

51 ז_נא מיי' פ"א מהל' טוען הלכה י"ב, טור חו"מ סי’ צד }}, סמ"ג עשין צה :


[ע"ב]

52 ז_נב מיי' פ"ט מהל' שמיטה ויובל הלכה ז',טור ושו"ע חו"מ סי' ס"ז סעיף ו':


הדרן עלך פרק כל הנשבעין

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_שבועות/פרק_שביעי&oldid=2818226"