ירושלמי שבועות ז ז
<< | ירושלמי · מסכת שבועות · פרק ז · הלכה ז | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ז משנה
עריכהכשם שאמרו הפוגמת כתובתה לא תיפרע אלא בשבועה ועד אחד מעידה שהיא פרועה לא תיפרע אלא בשבועה מנכסים המשועבדין ומנכסי יתומין והנפרעת שלא בפניו לא תיפרע אלא בשבועה וכן היתומין לא יפרעו אלא בשבועה שלא יפקדנו אבא שלא אמר לנו אבא ושלא מצינו שטר בין שטרותיו של אבא ששטר זה פרוע העיד רבי יוחנן בן ברוקה שאפילו נולד הבן לאחר מיתת האב הרי זה נשבע ונוטל רבן שמעון בן גמליאל אומר אם יש עדים שאמר האב בשעת מיתתו שטר זה אינו פרוע נוטל שלא בשבועה
הלכה ז גמרא
עריכהא"ר זירא כולהון כעין שבועת תורה ירדו להן וכתובת אשה לא הוחזקה בידו להגבות אלא כמי שגבת מיכן והילך והוא בתובעה שטר של מאתים פרוע ואומרת אינה אלא מנה נפרעת בלא שבועה תמן תנינן הפוגמת כתובתה לא תיפרע אלא בשבועה כיצד היתה כתובתה אלף זוז ואמר לה התקבלת כתובתיך והיא אומרת לא התקבלתי אלא מנה לא תיפרע אלא בשבועה תני הפוגמת אבל לא הפוחתת רב חסדא בעו בגין דהלך תרתין פסיעתא הוא מפני שפגמו בבית דין את מר אינו גובה ר יוחנן בשם ר ינאי אין נפרעין מניכסי יתומין קטנים אלא בשרבית אוכלת בו ר נתן אומר אף לכתובת אשה א"ר מנא מפני מזונות אמר רבי מתנייא מאן חייש למזונות ר שמעון דרבי שמעון אומר בנקיבה הדבר תלוי מאי כדון משם חינה כדי שיהו קופצין עליה לישאנה רבי נתן אומר אף לגזילה ולנזקין א"ר יוסי אף נן תנינן תרתיהון לגזילה מהכא אם היה דבר שיש בו אחריות חייב לשלם לנזקין מהכא אין נפרעין מניכסי יתומין קטנים אלא מזיבורית כיני מתניתא אין נפרעין מנכסי יתומין קטנים לנזקין אלא מזיבורית והתני יעמוד הבן תחת האב הנזקין שמין להן בעידית ובעל חוב בבינונית וכתובת אשה בזיבורית אמר רבי יוסי בי רבי בון תיפתר דברי הכל בהדא דייתיקי הכא את מר אין נשבעין על טענת חרש שוטה וקטן והכא את מר אבל נשבעין לקטן ולהקדש בנפרעין מניכסי קטן ונפרעין מאדם שלא בפניו אמר רבי ירמיה תיפתר בשרבית אוכלת בו ובית דין גובין רבית תיפתר בערב לו מגוי ליכסה אמר קומי רבי מנא אנן עבדין טבות סגין מינכון אנן משלחין דיאטיגמתין אין אתא הא טבות ואין לא אתא אנן מחלטין ניכסוי א"ל אף אנן עבדין כן מכרזינן שלשים יומין אין אתא טבות ואי לא מחלטינן ניכסוי א"ל הגע עצמך דהוה בזווי רחיקי א"ל אנן משלחין שלשה איגרות חדא גו שלשים יומין וחדא גו שלשים יומין וחדא גו שלשים יומין אין אתא הא טבות ואי לא מחלטינן ניכסוי א"ר חנינה ושעמד בדין וברח אבל אם לא עמד בדין לא מחלטינן ולא מכרזינן אשכח תימר חנן ורבי שמעון שניהן אמרו דבר אחד היך מה דתימר הלכה כחנן ודכוותה הלכה כרבי שמעון רב אמר מת הלוה המלוה נשבע ליורשיו ואפילו מת המלוה יורשי מלוה נשבעין ללוה אבל אם מת לוה תחילה ואח"כ המלוה כבר נתחייב המלוה לבני לוה שבועה ואין אדם מוריש שבועתו לבניו שמע ר יוחנן ואמר יאכל הלה וחדי רב חייה בר אשי בשם רב שטר היוצא מתחת ידי המלוה בכתב ידו פסול אני אומר מתעסק היית בשטרותיך הא מתחת ידי אחר כשר רבי אבינא בשם שמואל לעולם פסול עד שיצא מידי המלוה בכתב ידי לוה מאי כדון א"ר יוסי בי רבי בון תיפתר דברי הכל בדייתקי