שולחן ערוך חושן משפט קו א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

מלוה שבא ליפרע בשטר מקויים שבידו שלא בפני לוה אם יכולים ב"ד לשלוח לו ולהודיעו עד שיעמוד עמו בדין שולחים ומודיעין לו אם הוא בכדי שילך השליח ויחזור תוך ל' יום והמלוה יתן שכר השליחות ויגבנו נוסף על חובו ואם הוא במקום שאין השליח יכול לילך ולחזור תוך ל' יום מגבין לו חובו מיד אחר שישבע המלוה ויטול בין מהמקרקעי (רשב"א) בין מהמטלטלים ואין חוששין לשובר ואם כתוב בשטר נאמנות בפירוש שאפי' יפרע שלא בפניו או שכתוב בו נאמנות עליו ועל באי כחו אינו צריך לישבע:

הגה: י"א דאין גובין שלא בפניו רק מלוה עצמו אבל לא מיורשיו אלא צריך לילך אחריהם (ריב"ש סימן שנ"ג) וע' לעיל סי' ע"ג סעיף י' וסימן י"ד סעיף א':

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

שולחין ומודיעין. דשמא יש שובר בידו דלוה שכבר פרע החוב:

ויגבנו נוסף על חובו. היינו משום שהוא לתועלת הלוה ? מה שאין כן הוצאת שטר אדרכתא ואחלטתא על המלוה לשלם שהוא לתועלתו אם לא שהתנה כ"כ רי"ו נ"ג ח"ד ד"מ ס"ס י"ד:

נוסף על חובו. ר"ל היינו דוקא כשנתחייב הנתבע מה שא"כ אם נפטר הנתבע התובעו ? לדין צריך לשלם שכר השליחות כ"כ הב"י ס"ד בשם תשובת הרא"ש דרכי משה ד':

שאין השליח יכול לילך כו'. לאפוקי מדעת הרמ"ה שכתב הטור בשמו דנותנין לו קל"ח יום ועד"ר שכתבתי טעם דבריו:

אחר שישבע המלוה. זהו שבועת המשנה ובנק"ח שתקנו להשביע וב"ד פותחין לו בה שישבע למי שבא להפרע בשטיח שבידו מנכסי הלוה שלא בפניו:

בין מהמטלטלים ולא חיישינן שמא יבריחם המלוה ולא יהי' להלו' ממה לגבות מידו כשיבא ויראה שוברו כמ"ש הטור והמחבר לעיל בסי' צ"ח דחיישינן להכי דשאני התם דשמעינן מיניה דטען מתחלה תנו לי זמן ואביא ראייה ויבטל השטר אבל מספיקא לא חיישינן להכי להמתין יותר ממהלך ל' יום רשב"א שם:

עליו ועל באי כחו. דב"ד שבאין לטעון עבורו באי כחו הן:

אבל לא מיורשיו ז"ל הריב"ש שם דוקא מנכסי הלוה עצמו אבל אם מת הלוה ומצא נכסי יורשיו במקומו ואע"ג דהיורשים חייבים לפרוע חוב אביהן מחמת שירשו ממנו ממון אחר מ"מ אין שיעבודו על נכסים אלו שהן של יתומים ואין גובה שלא בפניהן כו' ועד"ז צריכין לפרש דברי מור"ם בהג"ה אבל מה שירשו מאביהן שהוא משיעבוד של ב"ח גובין שלא בפניהם:
 

ש"ך - שפתי כהן

(א) בשטר מקויים. עיין בתשו' ר"א ן' חיים סי' ט"ו דף ל' ע"ג למה נקט שטר מקויים כו' ועיין בתשובת ר"ש כהן ס"ב סי' ק"פ וס"ג סי' מ"ט ועיין בתשו' מהרשד"ם סי' מ"ג:

(ב) נוסף על חובו. ר"ל היינו דוקא כשנתחייב הנתבע משא"כ אם נפטר הנתבע עכ"ל סמ"ע וה"ה מי ששולח הזמנ' אחר חבירו שיעמוד עמו בדין אינו בדין שישלם הלו' השכר דשאני הכא שלטובתו הוא דמן הדין נפרעין שלא בפניו מהרש"ל והב"ח וע"ל סי' י"ד ס"ה:

(ג) אחר שישבע המלו'. אפי' פטרו משבוע' וע"ל סי' ס"א ס"ך:

(ד) שאפי' יפרע שלא בפניו כו'. עמש"ל סי' ע"א סעיף ך':

(ה) אבל לא מיורשיו. עיין בתשו' מבי"ט ח"א סי' ר"ח:
 

באר היטב

(א) מקויים:    עי' בתשו' ראנ"ח סי' ט"ו למה נקט שטר מקוים כו' ועיין בתשו' רש"ך ס"ב סימן ק"פ וס"ג סי' מ"ט ובמהרשד"ם סי' מ"ג. ש"ך.

(ב) ומודיעין:    דשמא יש שובר בידו דלוה שכבר פרע החוב. סמ"ע.

(ג) השליחות:    ומי ששולח הזמנה אחר חבירו שיעמוד עמו לדין אינו בדין שישלם הלו' השכר מהרש"ל וב"ח וע"ל סימן י"ד ס"ה. ש"ך.

(ד) שישבע:    אפי' פטרו משבועה וע"ל סי' ע"א ס"כ. שם.

(ה) מהמטלטלים:    ולא חיישינן שמא יבריחם המלו' ולא יהי' ללוה ממה לגבות מידו כשיבא עם שוברו כמ"ש הט"ו בסי' צ"ח דשאני התם דטען מתחלה תנו לי זמן ואביא ראי' לבטל השטר אבל מספיקא לא חיישינן להכי להמתין יותר ממהלך ל' יום כ"כ הרשב"א. סמ"ע.

(ו) מיורשיו:    ז"ל הריב"ש דוקא מנכסי הלוה עצמו אבל אם מת הלו' ומצא נכסי יורשיו במקומו אע"ג דהיורשים חייבים לפרוע חוב אביהם מחמת שירשו ממנו ממון אחר מ"מ אין שעבודו על נכסים אלו שהן של יתומים ואינו גובה שלא בפניהם כו' ועד"ז צריכים לפרש דברי הרמ"א אבל מה שירשו מאביהן שהוא משעבודו דבע"ח גובין שלא בפניהם עכ"ל הסמ"ע ועיין בתשו' מבי"ט ח"א סימן ר"ח.
 

קצות החושן

(א) דאין גובין שלא בפניו רק מלו' עצמו ולא מיורשין ע' סמ"ע שהבי' לשון הרא"ש דוקא מנכסי הלו' עצמו אבל אם מת הלו' ומצא נכסי יורשין במקומו ואע"ג דהיורשין חייבין לפרוע חוב אביהן מחמת שירשו ממנו ממון אחר מ"מ אין שיעבודו על נכסים אלו שהן של יתומים ואינו גובה שלא בפניהן ע"ש ויש לדקדק דמשמע דוק' שלא בפני יורשו אינו גובה הא בפני יורשין מיהא גבי ואמאי לימרו היורשין הא הני נכסים לא נשתעבדו לך דלאו מאביהן נינהו ואי משום שירשו ממון אחר ממ"נ אי איתנהו בעיניה כאן או במקום אחר יגבה אותן מנכסים ששעבודו עליהן ואי ליתנהו בעיני' וכגון שהיורש מכרן וכיוצ' אי לימא דמזיק שעבודו פטור א"כ מה שעשה:

עשה ופטור מלשלם ואי נימא דמזיק שעבודו חייב א"כ הרי היורשים חייבים בחוב גמור מנכסי עצמן לפי שהזיקו ומחמת דינא דגרמי א"כ אפי' שלא בפניו נמי כיון דחוב עצמן הוא וע' משנה למלך פי"ג ממלו':

פירושים נוספים


▲ חזור לראש