שולחן ערוך חושן משפט קח כא
<< · שולחן ערוך חושן משפט · קח · כא
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
אם הניזק בא לגבות נזקו אם הם קטנים אינו גובה אלא מהזיבורית ואם הם גדולים גובה כדינו מהעידית:
מפרשים
אם הניזק בא לגבות נזקו כו'. נראה דמיירי כשהזיק אביהן ומת והניח להן קרקעות ולקטנים עבדו להן רבנן תקנתא להגבות מהן מהזיבורית אבל בגדולים שקיל הניזק כדינו ול"ד לב"ח שגובה מהן חוב אביהן מזיבורית וכנ"ל דשאני ב"ח דדינו מן התור' ג"כ מהזיבורית אלא משום נעילת דלת תקנו להגבות מבינונית ומה"ט כשיגבה מיתמי מזיבורית לא ינעל דלת דלא ס"ד דהמלוה שימות הלוה אשר"י וק"ק על המחבר שכאן סתם וכ' כדעת הרא"ש ולקמן בס"ס תי"ט סתם וכתב ז"ל מגבין לו מהזיבורית שכל הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא מהזיבורית עכ"ל משמע דס"ל דדין ניזק וב"ח הן שווים ובזה ובזה אין מגבין אלא מן הזיבורית אפי' הן גדולים כדין ב"ח וכ"כ המ"מ בפ"ח דנ"מ דדעת הרמב"ם הוא דגם מהגדולים אינן מגבין כ"א מזיבורית עיין שם. ועל הטור לא קשה זה דכאן כתב בלשון הרא"ש הנ"ל ובסי' תי"ט כתב ז"ל מגבין לניזק מן הזיבורית. דשם כתב לשון המשנה דר"פ הניזקין וכרב נחמן דפירש להמשנ' הכי שם בגמרא וסבירא ליה להרא"ש דדוקא מקטנים איירי ומטעם הנ"ל. ומ"ש הטור שם משום שהניזק נעשה עליהן כחוב בא ליתן טעם למה אינן גובין ממטלטלין ועמ"ש עוד מזה בסמ"ע לקמן בסי' תי"ט:
(מ) אם הניזק בא לגבות נזקו כו'. ודעת הרמב"ם ספ"ח מהלכות נזקי ממון נראה דאף בגדולים אינו גובה אלא מן הזיבורית וכן כתב הרב המגיד שם לדעתו וכ' שכן פסקו ז"ל וכן נראה דעת הר"ן ריש פ' הניזקין ע"ש כן נראה להדיא דעת בעל הלכות גדולות ריש ב"ק דף פ"ו ע"ד וע"ש וכ"כ המחבר עצמו לקמן ס"ס תי"ט וכן נראה מדברי הסמ"ג דף קמ"ה כדברי הרמב"ם וע"ש:
(מא) ואם הם גדולים כו'. כ"כ הרא"ש וטור בשם ה"ר יונה והסכים הרא"ש עמו וכ"כ הרשב"א בחדושיו פרק הניזקין וכ"כ ה' המ' ספ"ח מהלכות נזקי ממון משמו וכן דעת הר"ן ריש פרק הניזקין אבל דעת הרמב"ם אינו נראה כן וכמ"ש בס"ק ל"ט ומ"ש הר"ן דהכי מוכח בש"ס נראה שכוונתו כמ"ש הרשב"א בחדושיו ע"ש אבל נראה לומר לדעת הפוסקים דכי מסיק בש"ס והלכתא יתומים שאמרו גדולים ואצ"ל קטנים בכל גווני פסיק הכי ולא כדקס"ד מעיקרא ע"ש:
(מב) גדולים: ודעת הרמב"ם נרא' דאף בגדולים אינו גובה אלא מהזיבורית וכ"כ הה"מ שם לדעתו וכן נרא' דעת הרי"ף וכ"נ להדיא דעת בעל ה"ג וכ"כ המחבר עצמו בסוף סימן תי"ט וכן נרא' מדברי הסמ"ג כהרמב"ם. ש"ך.
(יב) אם הניזק בא לגבות כו' ואם הם גדולים גוב' כדינו מהעדיות זה הוא דעת הרא"ש וטור ועמ"ש בריש סי' ל"ט: