שולחן ערוך חושן משפט פד ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

(כפול לעיל סי' מ"ז ס"ב) הפוחת שטרו נפרע שלא בשבועה כיצד היה שטרו אלף זוז וטוען הלוה פרעתיך כולו והמלוה אומר לא נתפרעתי כלום אבל אינך חייב לי אלא ת"ק ומה שנכתב אלף אמנה היתה בינינו אע"פ שאין בו נאמנות נפרע שלא בשבועה אא"כ יאמר הלוה השבע לי טען המלוה לא נתפרעתי כלום אבל אין החוב אלא ת"ק והעדים טעו וכתבו אלף הרי מודה שהעדים העידו שקר ונשבע הלוה היסת ונפטר:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

אמנה הית' בינינו כו'. דדוק' בעדים שאמרו אמנה היו דברינו אמרי' בס"ס מ"ו דאין נאמנים משום דאמנ' לא נתנה לכתוב שמא יטרוף בו מלקוחות ולא ה"ל לחתמו אבל כאן העדים לא ידעו מזה והמלו' נאמן במיגו ואין זה מיגו להוצי' כיון דשטר חוב בידו:

והעדים טעו כו'. כיון דמוד' דעדים טעו שטרא חספא בעלמ' הוא דה"ל כתובעו ע"פ:
 

ש"ך - שפתי כהן

(ה) הרי מודה שהעדים כו'. ואינו נאמן במגו דהוי מגו להוצי' כך כתבו התוס' והרא"ש פרק הכותב וכ"כ הע"ש וע"ש ולדעת הרמב"ם והרשב"א ושאר אחרונים שהבאתי לעיל ס"ס פ"ג ס"ק ז' נאמן כאן המלוה (ולפי מ"ש שם בס"ק ט' דהוי ספיק' דדינ' ואי תפס לא מפקינן מיניה ה"ה כאן וע"ש) וכן הוא להדי' בחדושי הרמב"ן פרק חזקת הבתים שם ודלא כבעל ג"ת דף פ"ט שר"ל לדעתם שכיון שאינו טוען שטר אחר היה לי גם הם מודים דאינו נאמן ולא דק ואישתמטתיה דברי הרמב"ן הנ"ל ע"ש:

(ו) ונשבע הלוה היסת ונפטר אע"ג שיש בו נאמנות בשטר בכולו ובמקצתו אינו כלום שמאחר שהשטר חשיב כחרס הנאמנו' שבו לא מעלה ולא מוריד כך כתב הבה"ת שער כ"א סוף ח"ב וכך כתב המחבר לעיל ס"ס מ"ז.
 

באר היטב

(ו) נאמנות:    דהמלו' נאמן במגו ואין זה מגו להוציא כיון דשט"ח בידו. סמ"ע.

(ז) מוד':    ואינו נאמן במגו דהוי מגו להוציא כ"כ התוס' והרא"ש ולדעת הרמב"ן והרשב"א ושאר אחרונים שהבאתי בסוף סימן פ"ג נאמן כאן המלו' ולפי מ"ש שם דהוי ספיקא דדינא ואי תפס לא מפקינן מיני' ה"ה כאן וע"ש. ש"ך.
 

קצות החושן

(ב) הרי מודה ובמגו אינו נאמן דהוי מגו להוציא כ"כ תוס' והרא"ש ועי' ש"ך שכתב ולדעת הרמב"ן והרשב"א דאמרי' מגו להוציא נאמן כאן המלוה ודלא כבעל גי"ת שרצה לומר לדעתם שכיון שאינו טוען שטר אחר הי' לי גם הם מודים דאינו נאמן ולא דק ע"ש וכן מוכח כדברי הש"ך פ' חז"ה דף נ"ב גבי ההיא ערבא כו' א"ל פרעתיך א"ל לאו הדרת שקליתינהו מנאי שלחה רב אידי בר אבין לקמי' דאביי כה"ג מאי שלח לי' לאביי מה תיבעי לי' הא איהו דאמר הלכתא כוותי' דרבה בארעא והלכתא כוותי' דר"י בזוזי והתם לא טען שטר אחר ואפ"ה תלי לה בפלוגתא דרבה ור"י וא"כ לרבה דס"ל מגו להוציא נאמן וכיון דלהרמב"ן והרשב"א אמרי' מגו להוציא נאמן אפי' לא אמר שטר אחר ולפי דברי גי"ת אפשר דהיינו ספיקא דשלח רב אידי כה"ג מאי משום דלא טען שטר אחר אפשר גם לרבה ל"א מגו אחר ואהדרי' אביי מה תיבעי לי' הא איהו דאמר הנכת' כוותי' דר"י בזוזי וא"כ בזוזי אפי' טען שטר אחר נמי אינו נאמן וק"ל:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש