ירושלמי שבועות ז א

<< | ירושלמי · מסכת שבועות · פרק ז · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה א משנה

כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין אילו נשבעין ונוטלין השכיר הנגזל והנחבל ושכנגדו חשוד על השבועה והחנווני על פינקסו השכיר כיצד אמר לו תן לי שכרי שיש לי בידך הוא אומר נתתי והלה אומר לא נטלתי הרי זה נשבע ונוטל רבי יהודה אומר עד שיהא שם מקצת הודייה אמר לו תן ליש כרי חמשים דינר שיש לי בידך והוא אומר התקבלתה מהם דינר זהב

הלכה א גמרא

ממשמע שנאמר שבועת ה תהיה בין שניהם אין אנו יודעין שאם לא ישבע ישלם מה ת"ל ולקח בעליו ולא ישלם אלא מכיון שקיבלו בעלים שבועה הוא פטור מלשלם רבי חגיי בעא קומי רבי יוסי ולמה לי כרבי מאיר אפילו כרבנן לא א"ר אסי בשם רבי יוחנן דברי רבי מאיר ממשמע לאו אתה שומע הן ולקח בעליו ולא ישלם הא אם לא ישבע ישלם תני רבי חייה מתנה שומר חנם ושומר שכר להיות כשואל א"ר חנינה הכל מודין בלשון תורה ממשמע לאו אתה שומע הין מה פליגין בלשון בני אדם אמר ר אבין על ידי שבעל הבית עסקיו מרובין תיקנו בשכיר לישבע וליטול ודכוותה תיקנו בבעל הבית שאם עבר זמנו שלא ישבע ויטול תני ר חייה אם יש עדים שתבעו בזמנו אפילו לאחר שנה נשבע ונוטל א"ר יוסי אין לו אלא אותו היום בלבד רבי יונה אמר אתפלגון רבי יוסי בי רבי חנינה וריש לקיש חד אמר תבעו ביום אין לו אלא יום לילה אין לו אלא לילה וחרנה אמר בשתבעו ואמר נתתי אבל אם אמר לא אתן חזקה נתן ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא ממה דמר ר חמא בר עוקבה בשם ריש לקיש תבעו ביום אין לו אלא יום לילה אין לו אלא לילה הוי רבי יוסי בר חנינה דאמר בשתבעו ואמר נתתי אבל אמר לו אתן חזקן נתן א"ר מנא פעמים שתבעו אחר זמן ונעשה בתוך זמנו היך עבידא תבעו ואמר לו לא אמר לך מאותו היום נתתי אותו היום נעשה כמי שהוא אתמול נותן לו שיעור אחד הקדים לו שכרו בדא נשבע ונוטל היה המשכון בידו בדא נוטל בלא שבועה היה עבד וב"ד מוסרין שבועה לעבד היה חשוד ובית דין מוסרין שבועה לחשוד היו שניהן חשודין תפלוגתא דרבי מאיר ורבי יוסי היו שניהן חשודין חזרה שבועה למקומה דברי רבי יוסי רבי מאיר אומר יחלוקו פשיטא מת בעל הבית השכיר נשבע ליורשיו ואפילו מת השכיר יורשיו נשבעין ליורשי בעל הבית כלום תיקנו אלא בשכיר שמא ביורשיו א"ר לעזר כשתבעו בעדים יכיל מימר ליה נתתי לך שכרך א"ר יוחנן אין אומר בממון מאחר מאחר דיכיל מימר ליה לא שכרתיך יכיל מימר ליה שכרתיך ונתתי לך שכרך מתניתא פליגא על רבי לעזר במה דברים אמורים בשזה אומר נתתי וזה אומר לא נטלתי נתתי לך שכרך והוא אומר לא נטלתי שכרתני והוא אומר לא שכרתיך המוציא מחבירו עליו הראייה וקשיא על דרבי לעזר אם באומר בעדים שכרתני והלה אומר לא שכרתיך רבי בא קרתיגנא בעי יום אחד עשית עמי ונתתי לך והלה אומר ב ימים עשיתי עמך ולא נתת לי כלום פשיטא יום ראשון נוטל בלא שבועה שנייה תפלוגתא דרבי יוחנן ורבי לעזר סלע אחד פסקתי לך ונתתיה לך והלה אומר שני סלעים פסקתה לי ולא נתתה לי כלום פשיטא סלע ראשונה נוטל בלא שבועה שנייה תפלוגתא דרבי יוחנן ורבי לעזר רב הונא אמר אם בשנשבע הביא עדים היתה עומדת באבוס כבר גזלתו שבועה מתניתא פליגא על רב הונא איכן שורי אמר לו אבד משביעך אני ואמר אמן ועדים מעידין שאכלו משלם הקרן הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם מתניתא בשאכלו ואח"כ נשבע לו ממה דמר רב הונא בשנשבע לו ואחרי כן אכלו מחלפה שיטתיה דרבי יהודה תמן אמר אפילו לא ידע והכא אמר עד שידע תמן על ידי שאינו כעין שבועת תורה אפילו שבועת תורה לא ידע ברם הכא ע"י שהן כעין שבועת תורה מהו לגלגל שבועת תורה על שבועת תורה נישמעינה מן הדא מגלגלין שבועת תורה על שבועת תורה שבועת קתנה על שבועת תקנה שבועת תורה על שבועת תקנה שבועת תקנה על שבועת תורה תמן זה נשבע ואינו משלם ברם הכא זה נשבע ונוטל וזה נשבע ואינו משלם