פתיחת התפריט הראשי

אסתר ו ח: "יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ו ח.


יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּתעריכה

יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת, אֲשֶׁר לָבַשׁ-בּוֹ הַמֶּלֶךְעריכה

שני תנאים:
בגד מלכות מפואר אשר המלך בחר להופיע בו בפומבי לעייני הקהל ברחוב העיר, כך שאלו שראו את המלך יזהו את הבגד על האיש.
בחירה שכזו חוסכת את הצורך לבחור את הבד המתאים, הצבע המתאים, והדוגמא המתאימה וגם נותנת כבוד למלך על איכות בגדיו.

וְסוּס, אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְעריכה

ובנוסף לבגד המזהה את המלך, האיש ירכב על סוס שהמלך רכב עליו. הסוס הזה גם הוא יזוהה על ידי הקהל. כמובן הסוס ישא את אוכף המלך ואת כל קישוטי הסוס. יוסף במצרים קיבל "מִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה" (בראשית מא מג), ותאור הכבוד שהציע המן דומה לכבוד שניתן ליוסף. רכיבה על סוס מתאימה יותר לאיש צעיר, ולפעילות הקשורה לצבא ומלחמה.

וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת, בְּרֹאשׁוֹעריכה

הפסוק אינו ברור. האם הכתר נתן בראש הסוס? או מדובר בבגד וסוס שהמלך השתמש בזמן שהמלך נשא את כתר המלכות ולא איזה בגד וסוס כשהמלך התנהג בחופשיות. כתר הסוס הוא קישוט ידוע, אבל הקישוט הזה לא נקרא "כֶּתֶר מַלְכוּת". לכן חיבים להבין שהבגד, הסוס והכתר הם יחידה אחת, והמן התכוון לשים את כתר המלכות על ראש האיש. השימוש בכתר מעיד על התרגשותו של המן, ולכן כאשר הוא חוזר על דבריו הוא נמנע מלהזכיר את הכתר, וגם המלך לא מזכיר את הכתר בפקודתו להמן להוציא לפועל את הצעתו.