ביאור:בבלי ראש השנה דף יט

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת ראש השנה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה | למהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

ותיפוק ליה דהוה ליה יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם ^[1]?!

אמר רב: לא נצרכה ^[2] אלא לאסור את שלפניו ^[3].

שלפניו נמי תיפוק ליה דהוה ליה יום שלאחר ראש חדש!

ראש חדש ^[4] דאורייתא, ודאורייתא לא בעי חיזוק ^[5], דתניא 'הימים האלה הכתובין במגילת תענית אסורין בין לפניהם בין לאחריהן; שבתות וימים טובים - הם אסורים, לפניהן ולאחריהן מותרין. מה הפרש בין זה לזה?

הללו דברי תורה ואין דברי תורה צריכין חיזוק, הללו דברי סופרים ודברי סופרים צריכין חיזוק'.

ותיפוק ליה דהוה ליה יום שלפני יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם ^[6]?

אמר רב אשי: גדליה בן אחיקם דברי קבלה הוא, ודברי קבלה כדברי תורה דמו.

מתיב רב טובי בר מתנה: ^[7] בעשרים ותמניא ביה ^[8] אתת בשורתא טבתא ליהודאי דלא יעידון מאורייתא ^[9]: שגזרה המלכות גזרה שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות; מה עשה יהודה בן שמוע וחביריו? - הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה; אמרה להם: בואו והפגינו בלילה ^[10]! הלכו והפגינו בלילה; אמרו 'אי שמים ^[11]! לא אחיכם אנחנו ולא בני אב אחד אנחנו ולא בני אם אחת אנחנו? מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות קשות? - וביטלום, ואותו היום עשאוהו יום טוב - ואי סלקא דעתך בטלה מגילת תענית, קמייתא בטול אחרנייתא מוסיפין? וכי תימא הכא נמי בזמן שבית המקדש קיים, והא יהודה בן שמוע תלמידו של רבי מאיר ורבי מאיר בתר הכי הוה ^[12], דתניא: 'כלי זכוכית שניקבו ^[13] והטיף לתוכן אבר ^[14]: אמר רבן שמעון בן גמליאל: יהודה בן שמוע מטמא ^[15] משום רבי מאיר ^[16]

עמוד ב

וחכמים מטהרין ^[17]'!?

תנאי היא ^[18], דתניא: הימים האלו הכתובין במגילת תענית בין בזמן שבית המקדש קיים בין בזמן שאין בית המקדש קיים אסורין - דברי רבי מאיר; רבי יוסי אומר: בזמן שבית המקדש קיים - אסורין מפני ששמחה היא להם; אין בית המקדש קיים מותרין, מפני שאבל הוא להם.

והלכתא בטלו והלכתא לא בטלו.

קשיא הלכתא אהלכתא!?

לא קשיא: כאן בחנוכה ופורים, כאן בשאר יומי.

על אלול מפני ראש השנה, ועל תשרי מפני תקנת המועדות:

כיון דנפקי להו אאלול - אתשרי למה להו? וכי תימא דלמא עברוה לאלול - והאמר רבי חיננא בר כהנא אמר רב 'מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר'!

'לא מצינו' - דלא איצטריך, הא איצטריך ^[19] - מעברינן ליה.

הא מיקלקל ראש השנה ^[20]!

מוטב תיקלקל ראש השנה ולא יתקלקלו כולהו מועדות.

דיקא נמי דקתני 'על תשרי מפני תקנת המועדות' ^[21] - שמע מינה.

ועל כסליו מפני חנוכה ועל אדר מפני הפורים:

ו'אילו נתעברה השנה ^[22] יוצאין אף על אדר שני מפני הפורים' לא קתני!

- מתניתין דלא כרבי, דתניא: רבי אומר: אם נתעברה השנה - יוצאין אף על אדר השני מפני הפורים.

לימא בהא קמיפלגי: דמר סבר 'כל מצות הנוהגות בשני נוהגות בראשון ^[23]', ומר סבר 'כל מצות הנוהגות בשני אין נוהגות בראשון'.

לא! דכולי עלמא 'מצות הנוהגות בשני אין נוהגות בראשון', והכא בעיבור שנה קמיפלגי, דתניא: 'כמה עיבור שנה ^[24]? - שלשים יום; רבן שמעון בן גמליאל אומר: חדש ^[25]'.

מאי שנא ^[26] 'שלשים' ^[27] דידעי ^[28]- 'חדש' נמי ידעי ^[29]!

אמר רב פפא: מאן דאמר 'חדש' - רצה חדש רצה שלשים ^[30].

העיד רבי יהושע בן לוי משום קהלא קדישא דירושלים על שני אדרים שמקדשין אותם ביום עיבוריהן ^[31].

למימרא ^[32] דחסרין עבדינן, מלאין לא עבדינן, לאפוקי מדדרש רב נחמן בר חסדא: העיד רבי סימאי משום חגי זכריה ומלאכי על שני אדרים, שאם רצו לעשותן שניהן מלאין - עושין; שניהן חסרין - עושין; אחד מלא ואחד חסר ^[33] - עושין; וכך היו נוהגין בגולה; ומשום רבינו ^[34] אמרו: לעולם אחד מלא ואחד חסר עד שיוודע לך שהוקבע ראש חדש בזמנו ^[35].

שלחו ליה למר עוקבא: אדר הסמוך לניסן לעולם חסר.

מתיב רב נחמן [ראש השנה פ"א מ"ד]: 'על שני חדשים ^[36] מחללין את השבת ^[37]: על ניסן ועל תשרי ^[38]'; אי אמרת בשלמא זמנין מלא ^[39] זמנין חסר - משום הכי מחללינן,

הערות עריכה

^ אי בית המקדש הוה קיים בלאו הכי הוי יום טוב, דהיינו צום גדליה וקריא רחמנא מועדים טובים בזמן הבית
^ הא דהדר קבעוה במגילת תענית על דבר זה
^ אלא לאסור אתמול גם הוא בתענית, כדאמרינן לקמיה הימים האלה הכתובים במגילה הם ולפניהם ולאחריהם אסורין
^ מועד
^ לאסור לפניו ולאחריו, אבל ימי מגילת תענית - דרבנן, וצריכין חיזוק, כי היכי דלא ליתי להתענות ביום טוב עצמו
^ וההוא - לאו דאורייתא הוא ובעי חיזוק
^ קאי במגילת תענית
^ באדר
^ שלא יצטרכו לנתק עצמן מן התורה
^ צעקו בשוקים וברחובות כדי שישמעו השרים וירחמו עליכם
^ כלומר: למען הקב"ה
^ כמה דורות, דהא בימי רבן יוחנן בן זכאי חרב הבית; ורבי אליעזר תלמידו היה ורבי עקיבא תלמידו של רבי אליעזר, כדאמרינן בשלהי 'ארבע מיתות' (סנהדרין דף סח,א) ורבי מאיר תלמידו של רבי עקיבא, כדאמרינן בפרק קמא דעירובין (דף יג,א): כל מקום שאתה מוצא 'משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא' - אינו אלא רבי מאיר
^ שנטמאו, ונקבן לטהרן מטומאתן
^ עופרת לסתום את הנקב
^ לומר שחזרו לטומאתן ישנה, ואע"פ שלא נגעו שוב בטומאה - ואע"פ שאין כלי זכוכית חוזרין לטומאתן ישנה, כדאמר בפ"ק דשבת (דף טז) שלא גזרו חזרת טומאה ישנה אלא בכלי מתכות - הני נמי הואיל והאבר מעמידו - ככלי מתכות דמו, דהכל הולך אחר המעמיד
^ רבי יהודה בן שמוע תלמידו של רבי מאיר הוה
^ דעיקרו כלי זכוכית הן, ולא אזלי בתר המעמיד. ענין אחר: כלי זכוכית טהורין שניקבו והטילו לתוכן אבר - יהודה בן שמוע מטמאן טומאת כלי מתכות דאורייתא אם נגע בהן טומאה, דהכל הולך אחר המעמיד, וחכמים מטהרים מטומאת כלי מתכות דאורייתא, אלא משום טומאת כלי זכוכית דרבנן: שאין כלי מתכות טמאין דאורייתא אלא המנויין בפרשה (במדבר לא כב) הזהב והכסף והנחשת והברזל וגו'
^ אי בטלה מגילת תענית
^ אי משום ירקא אי משום מתיא, כד(לקמן כא,ב)
^ דנמצא שלא עשאוה בני הגולה כהלכה אם מעברין אלול
^ דלהכי חשו רבנן דלא ליקלקלו שאר מועדות, והתירו שיהא ראש השנה מקולקל לגולה
^ לאחר שנכנס אדר הראשון, והלכו השלוחים, ישבו בית דין ועיינו ועיברוה לעשות אדר השני אחר זה
^ ויצאו ידי חובתן בפורים שעשו בראשון
^ ימי אדר הראשון, שאותו עושין עיבור לשנה
^ קא סלקא דעתא כ"ט ימים
^ למאן דאמר
^ דאין צריך לחזור ולשלוח שלוחים על יום קידוש אדר השני
^ בני הגולה שלעולם אדר הראשון מעובר, וביום ל"א נתקדש
^ אין צריך להודיע: דהא ידעי דלעולם חסר, וביום שלשים נתקדש
^ לפיכך צריכין להודיע אם עשאוהו מלא או חסר
^ יום שלשים קרי 'יום עיבור', שאותו עושין עיבור לחדש, כשמעברין אותו: שמקדשין יום שלשים של שניהם לראש חדש הנכנס; יום שלשים לאדר הראשון הוא ראש חודש לאדר השני, ויום שלשים של אדר השני הוא ראש חודש ניסן
^ בניחותא
^ דוקא קאמר: ראשון מלא ושני חסר
^ רב
^ עד שאמרו לך הבאים מארץ ישראל "קדשו בית דין ראש חודש אדר השני ביום שלשים לאדר הראשון ועשו את הראשון חסר
^ עדים שראו את הלבנה בחידושה
^ לצאת חוץ לתחום לבא לבית דין להעיד לפניהן
^ לפי שהמועדין כולן תלויין בשני חדשים הללו; וקא סלקא דעתא חילולא דשרא רחמנא משום דקביעת ירחא לפי ראיית הלבנה הוא: אם מלא מלא אם חסר חסר
^ אם ראוהו ביום שלשים, אם לא יבאו ויעידו שראוהו היום - לא יקדשוהו בית דין עד מחר, ויעשו את החסר מלא

[1] אי בית המקדש הוה קיים בלאו הכי הוי יום טוב, דהיינו צום גדליה וקריא רחמנא מועדים טובים בזמן הבית

[2] הא דהדר קבעוה במגילת תענית על דבר זה

[3] אלא לאסור אתמול גם הוא בתענית, כדאמרינן לקמיה הימים האלה הכתובים במגילה הם ולפניהם ולאחריהם אסורין

[4] מועד

[5] לאסור לפניו ולאחריו, אבל ימי מגילת תענית - דרבנן, וצריכין חיזוק, כי היכי דלא ליתי להתענות ביום טוב עצמו

[6] וההוא - לאו דאורייתא הוא ובעי חיזוק

[7] קאי במגילת תענית

[8] באדר

[9] שלא יצטרכו לנתק עצמן מן התורה

[10] צעקו בשוקים וברחובות כדי שישמעו השרים וירחמו עליכם

[11] כלומר: למען הקב"ה

[12] כמה דורות, דהא בימי רבן יוחנן בן זכאי חרב הבית; ורבי אליעזר תלמידו היה ורבי עקיבא תלמידו של רבי אליעזר, כדאמרינן בשלהי 'ארבע מיתות' (סנהדרין דף סח,א) ורבי מאיר תלמידו של רבי עקיבא, כדאמרינן בפרק קמא דעירובין (דף יג,א): כל מקום שאתה מוצא 'משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא' - אינו אלא רבי מאיר

[13] שנטמאו, ונקבן לטהרן מטומאתן

[14] עופרת לסתום את הנקב

[15] לומר שחזרו לטומאתן ישנה, ואע"פ שלא נגעו שוב בטומאה - ואע"פ שאין כלי זכוכית חוזרין לטומאתן ישנה, כדאמר בפ"ק דשבת (דף טז) שלא גזרו חזרת טומאה ישנה אלא בכלי מתכות - הני נמי הואיל והאבר מעמידו - ככלי מתכות דמו, דהכל הולך אחר המעמיד

[16] רבי יהודה בן שמוע תלמידו של רבי מאיר הוה

[17] דעיקרו כלי זכוכית הן, ולא אזלי בתר המעמיד. ענין אחר: כלי זכוכית טהורין שניקבו והטילו לתוכן אבר - יהודה בן שמוע מטמאן טומאת כלי מתכות דאורייתא אם נגע בהן טומאה, דהכל הולך אחר המעמיד, וחכמים מטהרים מטומאת כלי מתכות דאורייתא, אלא משום טומאת כלי זכוכית דרבנן: שאין כלי מתכות טמאין דאורייתא אלא המנויין בפרשה (במדבר לא כב) הזהב והכסף והנחשת והברזל וגו'

[18] אי בטלה מגילת תענית

[19] אי משום ירקא אי משום מתיא, כד(לקמן כא,ב)

[20] דנמצא שלא עשאוה בני הגולה כהלכה אם מעברין אלול

[21] דלהכי חשו רבנן דלא ליקלקלו שאר מועדות, והתירו שיהא ראש השנה מקולקל לגולה

[22] לאחר שנכנס אדר הראשון, והלכו השלוחים, ישבו בית דין ועיינו ועיברוה לעשות אדר השני אחר זה

[23] ויצאו ידי חובתן בפורים שעשו בראשון

[24] ימי אדר הראשון, שאותו עושין עיבור לשנה

[25] קא סלקא דעתא כ"ט ימים

[26] למאן דאמר

[27] דאין צריך לחזור ולשלוח שלוחים על יום קידוש אדר השני

[28] בני הגולה שלעולם אדר הראשון מעובר, וביום ל"א נתקדש

[29] אין צריך להודיע: דהא ידעי דלעולם חסר, וביום שלשים נתקדש

[30] לפיכך צריכין להודיע אם עשאוהו מלא או חסר

[31] יום שלשים קרי 'יום עיבור', שאותו עושין עיבור לחדש, כשמעברין אותו: שמקדשין יום שלשים של שניהם לראש חדש הנכנס; יום שלשים לאדר הראשון הוא ראש חודש לאדר השני, ויום שלשים של אדר השני הוא ראש חודש ניסן

[32] בניחותא

[33] דוקא קאמר: ראשון מלא ושני חסר

[34] רב

[35] עד שאמרו לך הבאים מארץ ישראל "קדשו בית דין ראש חודש אדר השני ביום שלשים לאדר הראשון ועשו את הראשון חסר

[36] עדים שראו את הלבנה בחידושה

[37] לצאת חוץ לתחום לבא לבית דין להעיד לפניהן

[38] לפי שהמועדין כולן תלויין בשני חדשים הללו; וקא סלקא דעתא חילולא דשרא רחמנא משום דקביעת ירחא לפי ראיית הלבנה הוא: אם מלא מלא אם חסר חסר

[39] אם ראוהו ביום שלשים, אם לא יבאו ויעידו שראוהו היום - לא יקדשוהו בית דין עד מחר, ויעשו את החסר מלא

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]