תשובות רש"י (מהדורת הרב כשר)/ט
| תשובות רש"י: |
|
מהדורת הרב כשר: |
וששאל איכא בינייהו יום הכפורים שחל להיות אחר השבת[כשר 1] וכולו (ר"ה כ, א) והוקשה לו מאי שנא יום הכפורים דנקט אלא מאי לנקוט אי נקט יום טוב אכילת ירק שלו בו ביום ההוא וליכא למימר אי קמתבעי להו לאורתא וכי תימא אפשר בחמימא מסקנא היכי מוקי לה ושהקשה עוד בה היכי דחינן יום הכפורים ומועדות משום אכילת ירק הכתוב מסר קדוש המועדות ביד חכמי ישראל אף אם הם מזידין ומוטעין (ר"ה כה, א) וכל שכן מתוקנין ואפילו לעבר את השנה כולה בצורכי הבריות שמר אביב עבר חודש הסמוך לאביב שיבא אביב בזמנו [כשר 2] ואם תאמר צורך גבוהה זה משום עומר הרי עומר מיהודה בא[כשר 3] ומעברים על עבר הירדן והגליל ואף שלא להטריח על מביאי בכורים לאחר עצרת מעברים על פירות האילן וכל שכן עיבור החודש יום אחד ואכילת ירקות צורך עניים ועשירים שנצטוו להתענג בחג ולשמוח[כשר 4]:
הערות הרב מנחם מנדל כשר עריכה
- ^ (ר"ה כ, א) ועיי"ש בבעל המאור ובחי׳ הר"ן והריטב״א ובפי׳ על הרבינו חננאל כ׳ בזה דיש לו גירסא אחרת בגמ׳ ועי׳ במאירי ביצה ד״ו ובתורת אדם להרמב"ן סוף ענין מי שמתו מוטל לפניו עי׳ בכל המקומות ותבין.
- ^ ספרי ראה ט״ז ועי׳ סנהדרין י״ג ור״ה כא.
- ^ עי׳ מנחות פ״ג ע"ב.
- ^ עי׳ פי׳ רבינו חננאל פסחים פ"ד ע״א ובתוס׳ שם ובביצה ה׳ ע״ב ובמקא״׳ה.