תשובות רש"י (מהדורת הרב כשר)/י

מהדורת הרב כשר:
א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח

וששאל^{[כשר 1]} על הזרוע והלחיים והקיבה למה לא נוהגין בהן והרי משנה שלמה שנינו נוהגין בפני הבית ושלא בפני הבית (חולין ק"ל) ונהגו בהן אמוראין אחרונים והעיד באיגרתו על רבנו הקדוש זצ״ל שלא מיחה בידו מליתנם נאמנים עלי דבריו ומה זה ימחה בידו הנותנין עליהם תבא ברכת טוב אבל נהנו כר׳ אילעי שאמר עליהן ועל ראשית הגז שאין נוהגין אלא בארץ וכדתניא (חולין קל״ו) ר׳ אילעי אומר אין מתנות נוהגות אלא בארץ וכן היה ר׳ אילעי אומר אין ראשית הגז נוהג אלא בארץ ודקשיא ליה למר ר׳ נחמן בראשית הגז הוא דקאמר נהוג עלמא כר׳ אילעי במתנות לא קאמר בימי ר׳ נחמן לא נהוג השתא הא קחזי מר דנהוג וכי היכי דנהוג בראשית הגז לא מיחו בידם חכמים מלסמוך על ר׳ אילעי השתא נמי כי הדור ונהוג במתנות סמכינן עליה ולא מחינן דתרווייהו חד טעמא הוא דגמר נתינה נתינה מתרומה והנותנם יתן שכר שלם דכל היכי דאמרינן נהגו לא מיבעי אי דריש בפרקא דלא דרשינן אלא אפילו אוריא נמי לא מורינן ודאמר בשלשה פרקים (תענית כ״ו) מאן דאמר הלכה דרשינן ליה בפרקא מאן דאמר מנהגה מדרש לא דרשינן אוריי מורינן ומאן דאמר נהגו אוריי נמי לא מורינן ואי עבוד לא מהדרינן בהו יפה כוון חביבי לומר לפי שברוב מקומות כהנים אינם מצויין ועוד דמתנות לא טבלי החלו להנהיג קל^{[כשר 2]}:

הערות הרב מנחם מנדל כשר

^ תשובה זו בשם רש״י מובאת כולה בלשונה במרדכי חולין פ׳ הזרוע ובאו"ז הגדול סי׳ תע״ט ומקצתה בהגהות אשר״י פ׳ הזרוע גם מוזכרת בספר אגודה ועי׳ בטור יו״ד סי׳ ס״א מ״ש משם רש"י ובב״ח שכ׳ לפרש דר״ל תשובת רש״י הנ״ל ועי׳ רש״י שבת י׳ וחולין קל״ו - ומובא גם בפרדס דנ״ט בקצת שיבושים, ועי׳ בשו״ת אבקת רובל להב"י ס"י מה שהאריך בזה.
^ לשון זה אינו מובא בכל המקומות הנ״ל מלבד בס׳ הפרדס ולכאורה אינו מובן וצ״ב. ונ"ל דמזה יהי׳ מקור נאמן למ״ש לחדש הרש״ל ביש״ש פ"י והכו״פ בסי׳ ס"א טעם חדש דהאידנא כיון שאין לנו כהן מבורר רק כהני חזקה נהגו להקל א״ד ולפ״ז י״ל דזה הוא ג״כ כוונת רש״י שאין מצוין כהנים וודאי וכבר האריכו בזה האחרונים בענין פדיון בכור ולענין הקרבה בזה״ז ובמקא״כ - ומ״ש דמתנות לא טבלי ע״ש ברא״ש פי״א מה שהאריך לחלק בין ראשית הגז ומתנות ובשו״ת הרדב״ז סי׳ רנ״ט ובחינוך ומג״א מצוה זו.

[1] תשובה זו בשם רש״י מובאת כולה בלשונה במרדכי חולין פ׳ הזרוע ובאו"ז הגדול סי׳ תע״ט ומקצתה בהגהות אשר״י פ׳ הזרוע גם מוזכרת בספר אגודה ועי׳ בטור יו״ד סי׳ ס״א מ״ש משם רש"י ובב״ח שכ׳ לפרש דר״ל תשובת רש״י הנ״ל ועי׳ רש״י שבת י׳ וחולין קל״ו - ומובא גם בפרדס דנ״ט בקצת שיבושים, ועי׳ בשו״ת אבקת רובל להב"י ס"י מה שהאריך בזה.

[2] לשון זה אינו מובא בכל המקומות הנ״ל מלבד בס׳ הפרדס ולכאורה אינו מובן וצ״ב. ונ"ל דמזה יהי׳ מקור נאמן למ״ש לחדש הרש״ל ביש״ש פ"י והכו״פ בסי׳ ס"א טעם חדש דהאידנא כיון שאין לנו כהן מבורר רק כהני חזקה נהגו להקל א״ד ולפ״ז י״ל דזה הוא ג״כ כוונת רש״י שאין מצוין כהנים וודאי וכבר האריכו בזה האחרונים בענין פדיון בכור ולענין הקרבה בזה״ז ובמקא״כ - ומ״ש דמתנות לא טבלי ע״ש ברא״ש פי״א מה שהאריך לחלק בין ראשית הגז ומתנות ובשו״ת הרדב״ז סי׳ רנ״ט ובחינוך ומג״א מצוה זו.

[כשר 1]

[כשר 2]