תשובות רש"י (מהדורת הרב כשר)/יב

תשובות רש"י:

מהדורת הרב כשר:
א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח

מי אנכי חדל אישים ושפל להכניס ראשי אצל הר גבוהה ותלול המחלק שלל לאגפיו בשורות ענף ועשית פרי ומה עלתה על לב רבינו הזקן ראש נדיבי פאתי יעקב ר׳ דורכל להזקיק צעיר לימים לענות על ריב אמר לי לבי מאשר יקרתי בעיניו מאז חבבני ובא להתפנג בבנו וקטנו לתהות בקנקן ריקן אולי לחכמה להשיב נכוחה ויקרא מרי עלי חכם בני ישמח לבי על הדברים הכתובים אני כותב לפניהם מה דעתי נוטה:

לוי שהיה לו שותפות עם ראובן ומת ולו בת והשיאוה אמה ואחיה ליהודא בנו של ראובן ופסק לו בנדונייתא ליטול חצי חלקם באותו שותפות שיש להם עם אביו ושמעון אחיו ושמעון זה נתמצע בדבר לשדך ביניהם ומת גם ראובן לאחר נישואי בנו והנה השותפות רובו ביד ראובן ותובעו יהודה בן ראובן חלקו שזיכתה לו חמותו בשותפות ושמעון משיבו יש מן השותפות ביד חמותך ובנה יביאו הם מה שבידם מלחלוק אני עמהם אחזיק אני מה שבידי ולא אתן להם ולא לבאי מרשותם כלום אני אין לי שותפות עמך צא ותבע נדונייך אצל חמותך ואצל הקבלנים שנתערבו עליה וזה אומר מאז נשאתי האשה ואתה ידעתה ונתמצעת בדברים זכיתי בממון שפסקו לי ונעשיתי שותף ליטול חלקי שיש ואם חמותי נוהגת עמך שלא כשורה אין לך לעכב את שלי בשביל חלקך שבידה שכשזכתני בממון היה רוב הממון ביד אבא ובידיך ואין בידה אלא דבר מועט ולאחר מיכן השבחתו ובשביל שבח הבא לאחר מיכן שאתה עורר עליה תעכב את שלי שזכיתי בו קודם לכן והיא סלקה עצמה מכל וכל ובאת לחשבון והוברר לה חלקה ומי יכריחנו בחצין בכל אשר הוא שם כלך אתה אצלה ותבע תביעתך וזה אומר אם בשביל ששידכתי לך באשה תאבד את זכותי להיות חמותך מחזקת במה שבידה ואתה תבא מכחך ותטול חלקך משלי לא כל הימיך ולחשבון לא באתי עמה ושולטת היתה בשותפות באותו העת יותר מעתה:

דעתי נוטה אם נכנס ויוצא ונשא ונתן יהודה זה באותו שותפות ומתעסק בו בשביל עצמו עם שמעון כדרך שותפין ושמעון ראוהו מכניס ומוציא והאמינו בממון ויצא ונכנס עמו כבר קבלו שמעון להיות שותף עמו ואין יכול לומר אינך שותף לי דגלי דעתא דשותפא אית ליה ואע״פ שמגיעו להפסד בדבר על כרחו כבר קבלו עליו ולא דמי לבני חבורה שהיו ידיו יפות של אחד מהן ולא לחמשה ועשו בסבולת דהתם איהו מפסיד להו הכא לאו איהו שקול מיניה מידיה האלמנה גוזלת את שניהם לפי דבריו לפיכך צריך לחלוק ליה הששית במה שבידו ועל הנותר ידינו עם האלמנה אבל אם היה נכנס ויוצא ומתעסק עמו בשותפות מחמת עצמו ובא עליו עכשיו מכח הרשאה שהרשתהו חמותו בחלקה ומכח שטרי פסקתא דבכמה אתה נותן לבנך כך וכך ועמדו וקדשו וקנו ואמר זכיתי מאותה שעה ועל כרחך אני שותפך וכל שכן שעל ידך נחתם דברינו להתקיים אין זה טענה לזכות אמת שזכה על ידי קידושין בממון בכל מקום שהוא בין להפסד בין לשכר ושאין תמותה יכולה לחזור בה ואם היה שמעון זה מעכבו בשביל עסק שהיה לו עם האלמנה ובנה מקידושין של זה ולהלן ממון אחר לא היה יכול לעכבו ולומר לו לאו בעל דברים דידי את אבל עכשיו שמחמת טענה עצמו שבידה בא שמעון זה עלי הודה ואמר יש בידי כדי חלקה וחלקך ולא כל הימה להריד אחרים תחתיה במתנתה לבא מכחה ולהיות כח שלהן יפה מכח עצמה טענה גדולה היא זו ולא עדיף מגברא דאתי מיניה אילו באו האלמנה ובנה לחלק עם שמעון במה שבידן כלום היו יכולין לחתזיק[1] במה שבידן ולומר לזה חלוק אתה לנו אף זה הבא ברשותם נכנס תחתיהן ולא יפה כחו משלהן שהרי שמעון זה לא קבלו עליו שותף לחלוק ועם שמעון שזכתהו בחלקה מה לו למחות יבואו לחשבון ויטול חלקו מחלקה ואע"פ שערער זה מחמת שבח הבא לאחר מכן היא תביעה מוקדמת היא זו מאז נשתתפו יחד נשתעבד כל הממן זה לזה למלאות עודפו של זה את חסרונו של זה דאמרי רבנן עסקי להדדי משתעבדי וכל זמן שלא חלקו היתה השותפות משועבדת לכל שעל מנת כן קבלו מתחלה ושטען יהודה שבאו עמה לחשבון לפני הנשואין ובירר לה חלקה לא נתבררו הדברים ככל הצורך אם טען שבאו לחשבון לדעת כמה מגיע לחלקה ומה עולה חלק נדונית בתה כדי לכותבו בכתובתה ואותו חילוק שטען לסלקה עצמה מכל וכל אינה חלוקה גמורה אלא נסתלקה מחלק ששי והמחתהו לחתנה והשותפות לא בטלה בכל זה לא איבד שמעון את זכותו שלא קיבל עליו שותפתו ולא נסתלקה החמות מליטול שכר ביד שמעון ושמעון במה שבידה ושיעבוד השותפות קדים כבתחלה ואם כה טען שסלקה עצמה מן השותפות לגמרי שבאו למיצוי החשבון ולא נמצא בידה אלא מחצית חלק בעלה ונסתלקה סלוק גמור בחלוקה ואין לשמעון עוד במה שהשביחה כלום אלא היה שמעון מודה היו הדברים קיימין ואע"פ שלא בעדים חלקו דקיימא לן לא איברו סהדי אלא לשקדי אבל עכשיו שאין שמעון מודה וטוען שלא היתה באותו חשבון ישבע שלא נחלק אותו שותפות מדעת שניהם ואינו יכול לומר לא אשבע לך לאו בעל דברים דידי את שאפילו אינו מודה שהיא שותפתו בעל דינו הוא דלא גרע מהבא בהרשאה שמכח האלמנה ובנה הוא בא ויש תימה מאחר שהאלמנה ובנה בעיר ושלשתן שותפין בדבר למה לא באו בדין ותחלוק היא במה שבידה ויש לחוש לדין מרומה שמא קנוניא היא בין חתן וחמות להפסיד את שמעון ואת יורשי ראובן וצורנו יצילנו מעונש הדין ויצא דין אמת לאמתו ואיש במקומו יבא בשלום שלמה ב"ר יצחק:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אולי להחזיק