פתיחת התפריט הראשי
תשובות רש"י:

מהדורת הרב כשר:
א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח

וששאל[כשר 1] דהא רבי אית ליה איסור חל על איסור[כשר 2] והני מילי איסור חמור על איסור קל אבל קל על חמור לא הכי דייק משום דלא שמעי ליה דפליג כי היכי דשמעי ליה לר׳ שמעון מכלל דכרבנן סבירא ליה ורבנן הכי וודאי אית להו חמור חל על איסור קל כגון נבלה ביום הכפורים אבל קל על חמור לית להו והכי מפרש בעשר יוחסין (קידושין ע״ז) והוא הדין דהא דייק דכר׳ סבירא ליה ובקידושין שמעי ליה איסור קל חל על איסור חמור ודכוותא נמי מקשינן בפרק גיד הנשה (חולין ק״א) ולר׳ יוסי הגלילי יבא איסור חמור ויחול על איסור קל ומאי ניהו טוטאת בשר אמר רב אשי מאן נימא לן כולי עלמא לא אשכחן תנא דאית ליה איסור חמור לא חייל אאיסור קל[כשר 3] אלא ר׳ שמעון לחודיה וידוע יהיה לחשוקי שבח למעוז חיי ששרייתו לשלום והמקום ירבה שלומו ושלום תורתו עדי עד:

וששאל הבא על בתו[כשר 4] ובן הבא על בת בתו חייב עליה משום כלתו כגון שנשאה בנו דשרייא ליה מגו דאתוסף בה איסורא בהני נישואין לגבי שאר אחי אביו משום אשת אח אתוסף נמי איסורא אחריתא לגבי דידיה משום כלתו מאי איסורא מוסיף ודכוותא הבא על בתו דאמרינן נשאת לאחי אביו מגו דאתוסף איסורא בהני נישואין לגבי שאר אחי אביו משום אשת אח איתוסף נמי איסורא אחרינא לגבי דידיה משום אשת אחי אביו דהוי איסור מוסיף הכא נמי לא שנא:

הערות הרב מנחם מנדל כשרעריכה

  1. ^ ראה בתשובה טו בהערה הראשונה, ומתייחס גם לכאן.
  2. ^ סוגיא זו בכריתות דכ״ג (ואחר תיבת והוא הדין חסר תיבת ״לרבי״ ומש״כ "ובקידושין" צ״ל ״ובקדשים״ ״מאן נימא לן כו׳ אלמא" כצ״ל). ורש״י שם כ׳ והא דאיסור חמור על הקל (דחל לרבי) לא איתפרש לי היכא ע״כ וע"ז השיב לו רבו מדלא שמעינן דפליג כי היכי דמצינו לר"ש מכלל דכרבנן ס״ל ועי׳ בחולין ק״א ובתוס׳ (בנין ציון).
  3. ^ לכאורה יש להעיר ע״ז מהא דמבואר ברש״י חולין ק״ב ע״א דלר״א לית לי׳ איסור חל על איסור באיסור חמור ועיי״ש בתוס׳ ומרש״א ומפרשים, ומגמ׳ אין הכרח וברש״י אולי י״ל דרק אי לאו דגלי קרא הו״א כן אבל השתא דגלי קרא שפיר ס״ל בכ״מ דאחע״א בחמור וע"ש חולין קי״ג ע״ב במבשל חלב בחלב וברמב״ם פ״ט ממא"ס ופי״ד ובכריתות בפיהמ״ש ואכמ״ל ולפלא על הבנין ציון שלא העיר בזה.
  4. ^ [וצריך להגיה תחת ״וכן״ צ״ל ״וכו'״ תחת שאר "אחי״ אביו צ״ל שאר ״בני״ אביו ודכוותא צ״ל ״דכוותא״]. וביאר תשובה זאת עפ״מ דמבואר בגמ׳ כריתות י"ד דמצינו מוסיף בשני שמות וכ״כ התום׳ יבמות ל"ב ותו״י בכריתות שם.