תשובות רש"י (מהדורת הרב כשר)/יג

מהדורת הרב כשר:
א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח

יבורך^{[כשר 1]} צורנו שלא נתיתם דודינו ולא הואפס עזור ועזוב והביט בהכשר דלים ונבזים והשתיל שתילים מעמידים אדנים בהלך ובאלפי שנסתכל כי מעטו בנינו ודוגמתו אהובי חביבי עמדתי רעי יקירי נכבדי גדולי ר׳ שלמה ב״ר יצחק קרובי כמותך ירבו בישראל וכל מין דין סמוכו לנו וידע בי אני אוהבו יצחק לוי שואל לכל עבד ושב שלותו והניתו^[1] ושש אנכי על טובתו ולפי שידוע לי קשירת חיבתו מודיע אני לו כולו ועל ניקור יריכי החיות הטהורות לישראל מבקשני בו שהוא בקי בחדרי התורה ומבורר לי על בוריו שלא יחשבני אדוני חביבי כמו על דבריו אני כותב לחביבי טעמי הגיד והתרתו כך הוא הדין בלא שום הטיה מצוה לנקרו כמו של שור ושה ועז וכל מה שאסור בירך הבהמה אסור בחיה בכף הירך והשוק שלמטה הימנו שקורין סנקרק וכן שומן גיד הנשה וכן בכנפי העוקץ בוקא דאטמא צריך לנקרו מן הפרשית שקורין בל״ע קודיל עד שקורין הנצא צריך העצם של בוקא דאטמא וכל הניקור כנגדה כמו של בהמה לפי שהגיד ראשו נכנס תחת אותו העצם ואם יש אדם שמפטפט כנגדי על דבר מהראוי לנדותו ונוטה למינות לפי שלא חלקו רבותינו בין חיה לבהמה אלא בחלבם הקריבים על גבי מזבח^{[כשר 2]} אבל הגיד וכל הבא מכחו אסור כשל בהמה כדתנן ונוהג בבהמה וחיה (חולין פ״ט) והשומן ישראל (שם צ״א) קדושים נהגו איסור וגם איסור השומן חמור כשל תורה כמו ששנינו בפסחים (פ״ג) העצמות והגידין ישרפו לששה עשר וכולי ואמר רבא לא נצרכה אלא לשמנו ותו גרסינן (עירובין כ"א ב') בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בה עשה ולא תעשה ובדברי סופרים העובר על דברי סופרים חייב מיתה וזה ששנינו ישראל קדושים נהגו בו איסור דברי סופרים הוא ולכך יש לחמור עליו הרבה ואני עשיתי אינו צריך כצריך והמקום ירבה שלומו וטובתו אמן לעד סלה:

הערות הרב מנחם מנדל כשר

^ מובא במרדכי ריש פי׳ גיד הנשה בשם תשובת רש״י וכן בב"י יו״ד סי' ס״ה ובאו״ז ח״א סי' תמ״ד ובשטה״ג פכה״ב. וסי״ד מובא בקצרה גם בס׳ תמים דעים ובס' האורה לרש״י ח״ב סי׳ ס״ח.
^ ראיתי בספר לא׳ מן האחרונים ביו״ד סי׳ ס״ה שכ׳ דמלשון זה של תשובת רש״י המובא בב״י שם מהמרדכי מוכח כדעת ס׳ הפרנס סי׳ שי״ב הביאו בבאר שבע כריתות ד״ד שכ׳ דכל מין חלב צריך לנקר בחי׳ חוץ מחלב הקרב ע״ג מזבח דהיינו חלב המכסה את הקרב והוא חידוש גדול והיש״ש דחה דברי הפרנס וכ׳ בס׳ הנ״ל דמדברי תשובת רש״י שהביא הב״׳י שכ׳ דרק חלבים הקרבים לגבי מזבח ולא פליג עליו משמע דס״ל כוותי׳ וגם בד״מ ציין דכן פ׳ בש״ד א״ד - והנה במחכ״ת הרמה מלבד שמלשון זה אין ראי׳ כלל לדברי הפרנס כמו שהאריך בשו״ת הרדב״ז ח״ו ב׳ אלפים קי״ח שהביא לשון זה מהמרדכי וכ׳ דמ״ש חלבים הקרבים ע״ג מזבח לאו למימרא שכל החוטין האסורין משום חלב יהי׳ אסורים בחי׳ כמו בבהמה אלא ר"ל דחלבים הקריבים ע״ג מזבח וכל הבא מכחם דהיינו כל החוטין האסורין משום חלב שבתוך הבהמה הם מותרים בחי׳ ולא יוצא מזה הכלל אלא מה שנאסר משום גיד עייש״ה ודברי הרדב״ז ברורים דמפורש יוצא כן מלשון תשובה י״ד שלפנינו ומובא בספרי הראשונים הנ״ל וז״ל "ושאר גידין האסורין משום חלב אין צריך ליטול בחיה״ הרי מבואר להדיא כן כמ"ש הרדב״ז ולא הי׳ לפניו לשון תשובה זו דלא בא למעט אלא האסורים משום גיד ולפ״ז אין מדברי רש״י ראי׳ להפרנס אלא מפורש יוצא להיפך. ולפענ״ד נראה דעפ״ז שפיר יש לפרש גם לשון ס׳ הפרנס התמוה מאוד דמ״ש וחלב הקרב לגבי מזבח ר״ל וכל הבא מכחם וכן יש לפרש לשון המרי״ל דע״ז שמשמע לכאורה מלשונו כמ״ש הפרנס. ויש להוכיח כן מלשון רש״י בחולין מ״ט ע״ב חלב חי', פירש"י המכסה את הקרב ובר״נ שם חלב שע״ג כליות או שע״ג קרב ממש כלשון המרי״ל ובעכצ״ל דאין כוונתו למעט שאר חוטי חלב אלא ר״ל וכל הבא מכחם. ולפ״ז נמצא דהכל עולה למקום אחד ואין כאן שיטה חדשה בזה.

הערות שוליים

^ אולי וחניתו

[1] מובא במרדכי ריש פי׳ גיד הנשה בשם תשובת רש״י וכן בב"י יו״ד סי' ס״ה ובאו״ז ח״א סי' תמ״ד ובשטה״ג פכה״ב. וסי״ד מובא בקצרה גם בס׳ תמים דעים ובס' האורה לרש״י ח״ב סי׳ ס״ח.

[3] ראיתי בספר לא׳ מן האחרונים ביו״ד סי׳ ס״ה שכ׳ דמלשון זה של תשובת רש״י המובא בב״י שם מהמרדכי מוכח כדעת ס׳ הפרנס סי׳ שי״ב הביאו בבאר שבע כריתות ד״ד שכ׳ דכל מין חלב צריך לנקר בחי׳ חוץ מחלב הקרב ע״ג מזבח דהיינו חלב המכסה את הקרב והוא חידוש גדול והיש״ש דחה דברי הפרנס וכ׳ בס׳ הנ״ל דמדברי תשובת רש״י שהביא הב״׳י שכ׳ דרק חלבים הקרבים לגבי מזבח ולא פליג עליו משמע דס״ל כוותי׳ וגם בד״מ ציין דכן פ׳ בש״ד א״ד - והנה במחכ״ת הרמה מלבד שמלשון זה אין ראי׳ כלל לדברי הפרנס כמו שהאריך בשו״ת הרדב״ז ח״ו ב׳ אלפים קי״ח שהביא לשון זה מהמרדכי וכ׳ דמ״ש חלבים הקרבים ע״ג מזבח לאו למימרא שכל החוטין האסורין משום חלב יהי׳ אסורים בחי׳ כמו בבהמה אלא ר"ל דחלבים הקריבים ע״ג מזבח וכל הבא מכחם דהיינו כל החוטין האסורין משום חלב שבתוך הבהמה הם מותרים בחי׳ ולא יוצא מזה הכלל אלא מה שנאסר משום גיד עייש״ה ודברי הרדב״ז ברורים דמפורש יוצא כן מלשון תשובה י״ד שלפנינו ומובא בספרי הראשונים הנ״ל וז״ל "ושאר גידין האסורין משום חלב אין צריך ליטול בחיה״ הרי מבואר להדיא כן כמ"ש הרדב״ז ולא הי׳ לפניו לשון תשובה זו דלא בא למעט אלא האסורים משום גיד ולפ״ז אין מדברי רש״י ראי׳ להפרנס אלא מפורש יוצא להיפך. ולפענ״ד נראה דעפ״ז שפיר יש לפרש גם לשון ס׳ הפרנס התמוה מאוד דמ״ש וחלב הקרב לגבי מזבח ר״ל וכל הבא מכחם וכן יש לפרש לשון המרי״ל דע״ז שמשמע לכאורה מלשונו כמ״ש הפרנס. ויש להוכיח כן מלשון רש״י בחולין מ״ט ע״ב חלב חי', פירש"י המכסה את הקרב ובר״נ שם חלב שע״ג כליות או שע״ג קרב ממש כלשון המרי״ל ובעכצ״ל דאין כוונתו למעט שאר חוטי חלב אלא ר״ל וכל הבא מכחם. ולפ״ז נמצא דהכל עולה למקום אחד ואין כאן שיטה חדשה בזה.

[2] אולי וחניתו

[כשר 1]

[1]

[כשר 2]