קטגוריה:שמואל א יז ו
נוסח המקרא
ומצחת נחשת על רגליו וכידון נחשת בין כתפיו
וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו.
וּמִצְחַ֥ת נְחֹ֖שֶׁת עַל־רַגְלָ֑יו וְכִיד֥וֹן נְחֹ֖שֶׁת בֵּ֥ין כְּתֵפָֽיו׃
וּ/מִצְחַ֥ת נְחֹ֖שֶׁת עַל־רַגְלָ֑י/ו וְ/כִיד֥וֹן נְחֹ֖שֶׁת בֵּ֥ין כְּתֵפָֽי/ו׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ומצחת" - טס עשוי כעין מה שנושאות הנערות על מצחן הקרוי מצחה
"וכידון" - הוא כעין רומח
מצודת דוד
"וכידון" - מן הכובע יצא למטה כעין כידון להגן צוארו ממכת חרב
"ומצחת" - הוא מכלי מלחמה ונעשה לכסות בו הרגלים
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמואל א יז ו.
וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו
מִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו
היו לו מגינים על הרגלים עשויים מנחושת. לא נאמר שהיתה מצחיה לכובע כדי לכסות את עיניו ומצחו, כפי שכובע המגן התפתח ביוון ובתקופת האבירים באירופה.
וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו
כדי להגדיל את האזור המוגן סביב גוליית היה לו כידון. הכידון היה יכול לבוא לשימוש כחרב ארוכה או להטלה למרחק.
לא נאמר אורך הכידון, אבל סביר שהכידון היה גבוה ממנו, כך שאי אפשר היה להתקרב לגוליית למרחק של שש עד עשר אמות בלי להסתכן מפגיעת הכידון.
סביר שגוליית זרק את הכידון בדיוק רב למרחק רב, אולם מהירות המעוף לא היתה גדולה וקל היה לזוז ולתת לכידון להחטיא. לאחר זריקת הכידון גוליית נשאר ללא כידון ואז היריב יכול לקחת את הכידון ולהפיל אותו לקרקע ולהפכו לחסר אונים.
גוליית החזיק את הכידון על גבו, בין כתפיו, לשימוש בהתאם לצורך.
כל הנשק של גוליית התאים לצורת הלחימה של היוונים כצבא הנע בשורה ארוכה ומגן על עצמו בכידונים ובחליפות מגן. כאשר גוליית הופיע כחייל יחיד זה היה מרשים מאוד אבל חלש ביכולת הלחימה.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל א יז ו"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.