ביאור:שמואל א יז לד
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמואל א יז לד.
|
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל רֹעֶה הָיָה עַבְדְּךָ לְאָבִיו בַּצֹּאן וּבָא הָאֲרִי וְאֶת הַדּוֹב וְנָשָׂא שֶׂה מֵהָעֵדֶר. |
| -- שמואל א יז, לד |
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל
עריכהנאום דוד לתגובה המאוכזבת של שאול: "לֹא תוּכַל לָלֶכֶת אֶל הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה לְהִלָּחֵם עִמּוֹ: כִּי נַעַר אַתָּה, וְהוּא אִישׁ מִלְחָמָה מִנְּעֻרָיו" (שמואל א יז לג)
- "רֹעֶה הָיָה עַבְדְּךָ לְאָבִיו בַּצֹּאן; וּבָא הָאֲרִי וְאֶת הַדּוֹב, וְנָשָׂא שֶׂה מֵהָעֵדֶר"
- "וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו, וְהִצַּלְתִּי מִפִּיו; וַיָּקָם עָלַי וְהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ, וְהִכִּתִיו וַהֲמִיתִּיו"
- "גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדֹּב הִכָּה עַבְדֶּךָ; וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאַחַד מֵהֶם, כִּי חֵרֵף מַעַרְכֹת אֱלֹהִים חַיִּים"
- "יְהוָה אֲשֶׁר הִצִּלַנִי מִיַּד הָאֲרִי וּמִיַּד הַדֹּב, הוּא יַצִּילֵנִי מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה"
תשובה ארוכה ביותר. דוד היה צריך לקחת אויר מספר פעמים לפני שהוא גמר.
מה אמר דוד:
עריכההנקודה החשובה ביותר היתה לציין שהוא ניצח דוב ואריה בלי להגיד איך הוא עשה זאת.
- דוד חוזר על הדוב והאריה שלוש פעמים, ופעם אחת בהפניה "אַחֲרָיו". שאול כבר שמע ושמע. לא היה צריך לחזור עוד ועוד.
- דוד חוזר על "הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה" פעמים. הוא מגביל רק לפילשתי הזה, אחר שיבוא מוכן למלחמה נגדו הוא לא מתחייב לנצח.
- דוד חוזר על שם אלוהים ותוארו כדי להביא סימוכין שהוא נבחר על ידי אלוהים. זה לבד היה יכול לגרום לשאול לדאוג שהנה הופיע מחליפו כפי ששמואל אמר: "קָרַע יְהוָה אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם; וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ" (שמואל א טו כח).
דוד התרגש כנער צעיר. הוא פחד ששאול יאסור עליו ללכת ולסכן את העם. הוא ידע שאם הוא ילחם בקלע גוליית לא יכול לפגוע בו והוא יעשה מגוליית צחוק עד שהוא יפגע בו יפיל אותו מרגליו ויוריד לו את הראש כאשר גוליית יהיה חסר אונים על גבו או בטנו.
דוד מגזים, מטעה ומבלף
עריכהדוד חשש ששאול ישאל אותו איך הוא הצליח לנצח את האריה והדוב, ומה פרוש המילה "וְהִכִּתִיו".
כדי ששאול לא ישאל, דוד מסביר: "וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו, וְהִצַּלְתִּי מִפִּיו; וַיָּקָם עָלַי וְהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ, וְהִכִּתִיו וַהֲמִיתִּיו" (שמואל א יז לה).
- אפשרי שהחיה לקחה לו שה מהעדר (זאת לא מחמאה גדולה לרועה).
- אפשרי שדוד רץ אחרי החיה והכה אותה בקלע שבידו מכה קשה ביותר.
- אפשרי שהחיה עזבה את הטרף (שלבטח כבר היה מת) וקמה להתקיף את דוד.
- אפשרי שדוד הכה אותה בקלע בשנית והחיה מתה מהאבן או נפלה גוססת או ברחה מכאבים.
- אפשרי שדוד החזיק בזקן של הדוב או האריה המת או הגוסס וערף את ראשם.
- בלתי אפשרי שדוד החזיק בזקן של דוב או אריה חי, שאינו פצוע נואש.
שאול לא הגיב להגזמה, ולסיפור הארוך שנועד להסתיר את התוכנית האמיתית. הוא קיבל שאלוהים יעזור לדוד לנצח את גוליית כמו שעזר לו לנצח דוב ואריה.