פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמואל א יז כב.

וַיִּטֹּשׁ דָּוִד אֶת הַכֵּלִים מֵעָלָיו עַל יַד שׁוֹמֵר הַכֵּלִים וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה וַיָּבֹא וַיִּשְׁאַל לְאֶחָיו לְשָׁלוֹם.
-- שמואל א יז, כב

וַיִּטֹּשׁ דָּוִד אֶת הַכֵּלִים מֵעָלָיו עַל יַד שׁוֹמֵר הַכֵּלִיםעריכה

דוד הגיע כאשר בני ישראל יצאו מהמחנה במעגלה ונערכו לקרב מול הפלישתים.
דוד נטש את האוכל שהוא הביא אצל שומר כלים אחד שנשאר במחנה ורץ למערך. דוד לא ידע איפה האוהל של אחיו ולא היה את מי לשאול. גם אם הוא היה שם את האוכל באוהל ללא שמירה, היו יכולים לגנוב לו את האוכל. כך שהיה עדיף להשאיר את האוכל אצל שומר. לבטח הוא הבטיח לשומר דבר מה מהאוכל.

וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה וַיָּבֹא וַיִּשְׁאַל לְאֶחָיו לְשָׁלוֹםעריכה

אפשרי שהחיילים היו מסודרים בקבוצות לפי הערים ולכל עיר היה דגל שלהם, ומפקד האלף. אחרת קשה להבין איך דוד מצא את אחיו בקהל של עשרות אלפי חיילים.

דוד מצא את אחיו, ולפחות קיים את פקודת אביו: "וְאֶת אַחֶיךָ תִּפְקֹד לְשָׁלוֹם" (שמואל א יז יח). לא נאמר מה הם ענו לו.
אולם דוד נכשל שהוא לא שאל בשם אביו, וכך יצר את המצב שאחיו הגדול האשים אותו שהוא הפקיר את הצאן ובא ללא אישור לראות את המלחמה.