פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמואל א יז מ.

וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט וְקַלְּעוֹ בְיָדוֹ וַיִּגַּשׁ אֶל הַפְּלִשְׁתִּי.
-- שמואל א יז, מ

וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט וְקַלְּעוֹ בְיָדוֹעריכה

דוד כבר ידע את תוכניתו להשתמש בקלע נגד גוליית כאשר הוא סיפר שהוא ניצח את האריה והדוב, ולבטח בעזרת הקלע.

וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹעריכה

דוד לקח מקל למרות שהוא לא השתמש בו בכלל. המקל היה כדי להסתיר את קלעו, שגם היה בידו, וכך גוליית חשב שדוד בא אם מקל בלבד, כפי שגולית אמר: " הֲכֶלֶב אָנֹכִי, כִּי אַתָּה בָא אֵלַי בַּמַּקְלוֹת" (שמואל א יז מג).

לא נאמר אורך המקל, אבל לגולית היה כידון באורך מתאים, כך שקשה לראות איך דוד היה יכול לנצח עם מקלו.

וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַלעריכה

  • חשבתי שמדובר בחלוק נחל בגודל של בלורה או כדור פינג-פונג, כדור קטן שיכה במצח ויטבע.
  1. אם אבן כזו קטנה צריך להיות מאוד מדויק, וקשה לפגוע במטרה נעה כאשר גוליית נע לכיון דוד, ודוד רץ לקראתו, ככתוב: "קָם הַפְּלִשְׁתִּי, וַיֵּלֶךְ וַיִּקְרַב לִקְרַאת דָּוִד. וַיְמַהֵר דָּוִד, וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי" (שמואל א יז מח). בתנאים כאלה אפשר לפגוע רק בנס - ורק אויל מצפה לנס.
  2. דוד לקח חלוקי נחל, בגודל אגרוף או כדור טניס או כדור בֵּיְסְבּוֹל. ספורטאים מעיפים את הכדורים האלה במהירות של 100 מיל לשעה (כ160 קמ"ש, כ45 מטר לשניה). האומנם אבן יותר קשה להעיף מאשר כדור אבל בעזרת רצועת עור של קלע ניתן להגיע למהירות הזאת. פגיעה של אבן, בכל מקום בגוף, במהירות כזו, תהמם את גוליית, והוא יפול לרצפה פצוע קל או קשה. ואז, לפי תוכניתו של דוד, כפי שהוא אמר: "וְהִכִּיתִךָ, וַהֲסִרֹתִי אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ" (שמואל א יז מו) הוא התכוון לערוף את גוליית בחיים או אחרי המוות. במקרה, האבן פגעה בכובעו של גוליית ליד הפתח לעיניים, נשברה לחתיכות, ורסיס חד ננעץ במצחו של גוליית וטבע בו.
  • דוד לקח חמשה אבנים וזה סימן שהוא לא היה בטוח שאבן אחת תפגע ותפיל את גוליית מרגליו.
  • דוד החביא את האבנים בכלי הרועים ובילקוט כדי שגוליית לא יבין מה מחכה לו ויברח ויסתתר מאחורי המגן.

וְקַלְּעוֹ בְיָדוֹעריכה

ביחד עם המקל הוא החזיק את רצועת העור של הקלע וכך הוא הסתיר אותה מגוליית.

בִּכְלִי הָרֹעִים וּבַיַּלְקוּטעריכה

דוד לקח כלי רועים וילקוט. היתה סכנה שגוליית יראה את כלי הרועים ויבין שדוד הוא רועה צאן המשתמש בקלע, אבל אולי הכלים היו על גבו של דוד, וגוליית לא ראה ולא ברח.

וַיִּגַּשׁ אֶל הַפְּלִשְׁתִּיעריכה

כך עבר דוד דרך מערך בני ישראל, אולי לבוש בבגדי המלך, והתקרב לגוליית. אף אחד לא עצר בעדו ולא הריע, כי אחרת גוליית ודוד לא היו שומעים אחד את השני.