פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמואל א יז לט.

וַיַּחְגֹּר דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ מֵעַל לְמַדָּיו וַיֹּאֶל לָלֶכֶת כִּי לֹא נִסָּה וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי וַיְסִרֵם דָּוִד מֵעָלָיו.
-- שמואל א יז, לט

לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי וַיְסִרֵם דָּוִד מֵעָלָיועריכה

כבר כאשר דוד הסביר לשאול שהוא ינצח את גוליית כי: "גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדֹּב הִכָּה עַבְדֶּךָ" (שמואל א יז לו), דוד ידע שהוא ישתמש בקלע וחלוק נחל לפגוע בגוליית, כי כך הוא ניצח את הדב והארי, והוא ידע שהמדים יפריעו לו לנוע במהירות ולפגוע במטרה כפי שהוא היה רגיל.

לדוד לא היתה ברירה. שאול הלביש "אֶת דָּוִד מַדָּיו, וְנָתַן קוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ שִׁרְיוֹן"(שמואל א יז לח). דוד היה חייב למדוד ולא היה יכול לסרב לנסות את המתנה המפוארת הזאת.

קשה לדעת אם שאול התכוון שדוד יראה כמוהו, וכך העם יחשוב ששאול הרג את גוליית.

וַיֹּאֶל לָלֶכֶת כִּי לֹא נִסָּהעריכה

דוד הסתיר משאול ואנשיו איך הוא מתכונן להכות בגוליית. אולי הוא חשש ששאול לא יסכים, כי זה לא היה מאבק הוגן וצודק, כאשר צד אחד בא עם חרב והשני עם קלע הפוגע ממרחק רב.

לבטח דוד לא רצה את הכלים שיגבילו את יכולתו לנוע, לרוץ ולהשתמש בקלע כפי שהוא היה רגיל.

אולי דוד באמת ניסה וראה שזה בלתי אפשרי, אבל סביר שהוא עשה הצגה מעולה ואפילו לא היה יכול ללכת. לבטח דוד לא רצה להראות כשאול והעם יחשוב ששאול ניצח את גוליית, לכן דוד לקח את הראש של גוליית איתו כהוכחה.

לאחר שדוד לבש את המדים ראו שזה לא מתאים ושאול היה מוכרח לוותר. שאול עזב את דוד בלי לשאול לשם אביו, ודוד המשיך בהכנות לקרב בלעדיו, וכך לא ברור אם שאול ידע כיצד דוד מתכונן להכות בגוליית.

בכל אופן דוד ניסה את השריון. דוד הבין שגם גוליית סובל כמוהו מהשריון הכבד שלו, וזה ימנע מגוליית לנוע במהירות, כי משקל שריונו היה "חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים נְחֹשֶׁת". חוזקו של גוליית אינו חשוב, כי אמנם הוא היה גדול אבל גם השריון היה גדול, כך שדוד הבין מה יקרה לגוליית כאשר חלוק נחל בגודל כדור בסיס או טניס, הנע במהירות של כ 150 קמ"ש יפגע בו.‏[1]

לאחר הנסיון הזה דוד ידע שבמידה וגוליית יאבד שווי משקל ויפול ארצה הוא ישאר חסר אונים ללא יכולת לקום ללא עזרה, וזה יהיה הזמן לאחוז בזקנו ולערוף את ראשו, אם הוא חי או מת.

וַיְסִרֵם דָּוִד מֵעָלָיועריכה

דוד הסיר את השריון והכובע ואולי גם את המדים, ללא בקשת רשות משאול.

למעשה אם שאול היה חושב מה קרה כאן הוא היה רואה שדוד בנימוס צחק עליו ועשה בו כרצונו, וכך ימשך המאבק בינהם גם בעתיד.
המאבק בין דוד לגוליית היה מאבק קל, בין אדם לצב, והמאבק לקח מספר שניות.
המאבק האמיתי למעשה רק התחיל ברגע זה - בין שאול המלך ורועה צאן עני - רצונו של מי ינצח. המאבק הזה לקח מספר רב של שנים, ובסופו, רוב משפחת שאול הושמדה ורק שארית של בני יהונתן שרדה, ואולי מהם בא מרדכי היהודי שהציל את עמנו מטמיעה פעם נוספת.




  1. ^ זאת המהירות ששחקני Base Ball וטניס מעיפים כדורים ללא שימוש ברצועת הקלע.