פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמואל א יז מה.

וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ.
-- שמואל א יז, מה

ראו נאום הנצחון של דוד

אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם יְהוָהעריכה

כמובן דוד ידע שהוא ינצח - הן הוא יכול לרוץ סביב גוליית במרחק של כ10 מטרים, להכות אותו באבנים בעזרת הקלע שבידו בלי להסתכן בכלל. אפשרי שדוד, בעזרת הקלע הטיל בעוצמה רבה אבן בגודל כדור ביסבול ובמהירות של כ100 מיל לשעה (160 קמ"ש, 45 מטר לשניה). אבן אחת שתפגע בגוליית, בכל מקום בגוף, תפיל אותו מרגליו, ואז גוליית יהיה חסר אונים לקום ללא עזרה בגלל השריון הכבד, ודוד יערוף את ראשו.

וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּעריכה

דוד היה מודע שהוא מפר את התנאים של גוליית:

  • גוליית בא "בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן", וכולם, כולל שאול, חשבו שעליהם להלחם באותה צורה.
  • דוד הבין שגוליית חרף את אלוהי ישראל ואת שאול, והזמין את בני ישראל לעזוב את אדוני ולהיות פלישתים.
  • דוד ידע שהוא מפר את התנאים והיה חייב למצוא דרך להאשים את גוליית בשינוי.

גוליית בדבריו שינה את התנאים, וכך פתח את הדלת לדוד לשנות את התנאים:

  • גוליית שינה את התנאים כאשר הוא הודיע לדוד שהוא לא רק יכה, אלא גם יהרוג ויבזה את גופת המת.
  • דוד מציין "וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ" - כלומר בגלל שאתה חרפת את אלוהי ישראל אתה חייב בסקילה, ככתוב: "וּסְקַלְתּוֹ בָאֲבָנִים, וָמֵת: כִּי בִקֵּשׁ, לְהַדִּיחֲךָ מֵעַל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים יג יא), וכנדרש, דוד יהיה הראשון לזרוק את האבן.‏[1]




  1. ^ לפי החוק הזה "וַיְעִדֻהוּ אַנְשֵׁי הַבְּלִיַּעַל אֶת נָבוֹת נֶגֶד הָעָם לֵאמֹר, בֵּרַךְ נָבוֹת אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ; וַיֹּצִאֻהוּ מִחוּץ לָעִיר, וַיִּסְקְלֻהוּ בָאֲבָנִים וַיָּמֹת" ׁׁ(מלכים א כא יג). טיטוס פלאביוס אספסיאנוס ביטל את החוק הקובע עונש מוות לאדם המעליב אלוהים או מלך - שאלוהים ילחם את מלחמתו לבדו.