מ"ג שמואל א יז ו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומצחת נחשת על רגליו וכידון נחשת בין כתפיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמִצְחַ֥ת נְחֹ֖שֶׁת עַל־רַגְלָ֑יו וְכִיד֥וֹן נְחֹ֖שֶׁת בֵּ֥ין כְּתֵפָֽיו׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וּטְרַקְלִילִין דִנְחַשׁ עַל רִגְלוֹהִי וּמְסַחֲפָא דִנְחָשָׁא נָפִיק מִן קוּלְסָא וּמְטַל בֵּין כְּתֵפוֹהִי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ומצחת נחשת" - כמין יד ברזל היוצא מן הכובע כנגד החוטים שקורין נש"ל בלע"ז והיתה מגעת לו עד רגליו "וכידון נחשת" - תרגם יונתן ומסחפא דנחשא נפיק מן קולסא ומטל בין כתפוהי פירוש כמין חנית נחשת בולטת מן הכובע ונמשכת בין כתפיו להגן על צוארו מן החרב

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וכידון" - מן הכובע יצא למטה כעין כידון להגן צוארו ממכת חרב

"ומצחת" - הוא מכלי מלחמה ונעשה לכסות בו הרגלים 

מצודת ציון

"ומצחת" - טס עשוי כעין מה שנושאות הנערות על מצחן הקרוי מצחה

"וכידון" - הוא כעין רומח